הפרעת הסתגלות-זיהוי, אבחון וטיפול בימינו אנו

עץ נוטה
תוכן עניינים

מאת רונית חיימוב זילברמן

בימים אלו של חוסר ודאות, של פחד אמיתי מחולי, של עולם שלמרות הקיץ הוירוסים חוגגים בו, אחת ההפרעות הנפוצות היא הפרעת ההסתגלות התוקפת ילדים נוער ומבוגרים כאחד.

קרוב לשנתיים שאנו במן מירוץ כזה של איך להתנהל, בעולם שבו הביטחון המדומה והכה נשגב מלקחו מאיתנו להרף עין.

אני בעבודתי מטפלת גם בחולים סופניים ויכולה לומר שאחד השברים שאני מרגישה יראת כבוד כלפיו זה לראות את החוסן שלהם, התקווה הבלתי נדלת, האופטימיות והניסיון לנסות הכל ולהמשיך לחיות.

עולה בראשי מטופלת אחת המתמודדם עם גליובלסטומה- סרטן מח עם פרוגנוזה של עד שנתיים, ורואה איך היא חיה את חייה,נהנת מכל רגע שהיא יכולה להינות ממנו, ומחפשת כל דבר שיכול לקדם את איכות החיים שלה.

אז למה אנו בעולם שלאחר פרוץ הקורונה לא מסוגלים לחיות כך?

הרי אנו לא באמת יודעים מתי יבוא יומינו ואיך? תאונות, מלחמות,מחלות, היו נחלת הכלל לפני הקורונה, והנה פתאום הבריאות הפיזית והנפשית נפלו בחור שחור ואנו עדים לעולם מנותק, מבודד, חרדתי, פוסט טראומטי ולא מסתגל.

שהרי כל העולם כבר כשנתיים במרדף הזה למגר וירוס בלתי נראה,

אולי כדאי להסתגל למציאות וללמוד לחיות עמה?

אך אנו חווים קשיי הסתגלות

ההגדרה של הפרעת קשיי הסתגלות היא:

קושי להתמודד עם המציאות בעקבות אירוע או אירועי דחק משברי המעוררים תגובה רגשית עוצמתית.

לפי DSM 5, אבחון של הפרעת הסתגלות מחייב לעמוד בקריטריונים הבאים:

א. התפתחות של סימפטומים התנהגותיים או רגשיים כתגובה לסטרסור או סטרסורים ברי זיהוי שהתרחשו בטווח זמן של עד שלושה חודשים מהופעת התסמינים.

ב. הסימפטומים וההתנהגויות הללו הם בעלי משמעות קלינית כפי שמעיד אחד התסמינים הבאים או שניהם:

  1. תחושת מצוקה שהיא חסרת פרופורציה לאינטנסיביות ולגודל האיום או הסטרסור. יש להביא בחשבון את ההיבט התרבותי העשוי להשפיע על האופן בו הסימפטומים באים לידי ביטוי.
  2. פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי-תעסוקתי או בתפקודים אחרים.

ג. הסימפטומים שהופיעו בעקבות הדחק אינם תואמים לקריטריונים של הפרעה נפשית אחרת ואינם מהווים החמרה בסימפטומים של הפרעה נפשית קודמת.

ד. הסימפטומים אינם מייצגים אבל נורמלי.

ה. כאשר גורם הדחק או תוצאותיו הסתיימו או נפסקו, הסימפטומים אינם נמשכים יותר משישה חודשים.

6 סוגי הפרעות הסתגלות

  • הפרעת הסתגלות עם מצב רוח דיכאוני: השתלטות של מצב רוח ירוד, נטיה לבכי ומצב רוח ירוד.
  • הפרעת הסתגלות עם חרדה: השתלטות של חרדת נטישה,עצבנות ודאגה.
  • הפרעת הסתגלות עם צררוף תסמיני דיכאון וחרדה.
  • הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים: התמונה הקלינית כוללת הפרעות שליטה בדחפים.
  • הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים וברגשות של חרדה, דיכאון בצירוף הפרעה בשליטה בדחפים.
  • הפרעת הסתגלות לא ספציפית: קטגוריה זו נועדה לתמונה קלינית שאינה מתאימה לאף אחד מהנ"ל.

הפרעה נפוצה כאמור אצל ילדים ,נוער ומבוגרים, ומתחילה כ3 חודשים לאחר תחילת האירוע המשברי, ונמשך כ-6 חודשים בממוצע. ניתן להשתחרר ולהירפא מהפרעת הסתגלות עי טיפול יעיל. היום מטפלים בהפרעת הסתגלות בטיפול מערכתי, קבוצתי ופרטני.

מאוד חשוב לייצר מערכת תמיכה

חשוב לשמר תפקוד- להטיל מטלות על הסובל כאלו שיוכל להתמודד עצם: להוריד את הזבל, לעשות קניות, לצאת להליכה.

ליזום קשר עם אנשים- לתת לאדם את הטלפון ושיתחיל לחייג ( עדיף מווטסאפ ואינסטוש)

למצוא את הכוחות של האדם ולהעצימן. בטיפול פעמים רבות מסתכלים על מה שאין. חשוב לרגע להסתכל על מה שכן יש- העצמת מטופל היא דבר חשוב

כמובן אם האירוע הקשה מלווה בפרידה, אבל, אבחנה -חשוב לתת טיפול תומך.

מאחלת ימים של קבלה ורוגע.

תגובות

תגובות

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
צרו קשר
TOP