לסלוח, לבקש סליחה…שני פעלים בעלי אותו השורש.
שתי פעולות שהן ממש, ממש לא פשוטות אך קריטיות לחיים מאוזנים ולבריאות נפשית.
מוזר, אך כולנו יודעים כמה חשוב לסלוח/לבקש סליחה, כולנו מדקלמים ומחנכים לזה, אך מה קורה בפועל?
בפועל, דרושים משאבי נפש בכדי לבצע זאת. גם אם מדובר באנשים זרים ובמיוחד כשמדובר באנשים קרובים ומשמעותיים עבורנו.
חלק מהקשיים נובעים מאמונות מקבילות שיש לנו בעניין ומהחלטות שגיבשנו לעצמנו, כמו: אם אסלח האחר ינצל זאת לרעה נגדי/ יעשה זאת שוב ולא ילמד, סימן שהמעשה מקובל, ימשיכו לפגוע בי ועוד.
לעיתים אנו מתקשים לסלוח בגלל הציפייה שהאחר יעשה זאת, קושי לצאת מאזור הנוחות ולוותר על האגו ועל " לא צודק " , " לא פייר ", "הוא טועה"….
כמטפלת ומאמנת ראיתי כיצד הסליחה מהווה תהליך ריפוי ממדרגה ראשונה , תהליך שמאפשר להיפטר מרגשות טינה, כעס, מועקה, עצב ועוד. תהליך שמאפשר לחיות חיים שמחים ובריאים יותר ובעצם להביא ריפוי לפצע הפנימי.
מניסיון אישי תהליך הסליחה סייע לי להשתחרר מתקיעויות ומאפשר לי לנהל את חיי במקום שהכעס והטינה ינהלו אותי.
כל זאת יכול להתאפשר כשמבינים שהסליחה איננה עבור האדם האחר, אלא ראשית לכל ובעיקר עבורי!
ובעצם הסליחה היא זכות מחודשת לראות את האור שבי ועבורי כדי שלא אצטרך להמשיך לשאת על גבי רגשות של כעס וטינה ולפתוח מקום לשפע ולאור פנימי.
