מאת סיגלית ברזילי
אחת מזכויות האדם והאזרח הינה הזכות לחרות. זכות הנובעת מהאמונה כי בני ובנות האנוש הינם יצורים תבוניים ועצמיים ששואפים להיות בשליטה על חייהם ולכוון אותם על פי רצונם ובחירתם בד בבד עם נשיאת האחריות על בחירותיהם ותוצאות מעשיהם.
לאורך ההיסטוריה והתפתחות התבונה האנושית, התפתחה הפילוסופיה של החירות. משנתו של ישעיהו ברלין מציגה "תפיסת החירות" בשני אופנים: " חירות חיובית" – מגדירה את החירות כמימוש עצמי של האדם התבוני , חירות שאנו מכנים היום הומניזם . מול מושג " החירות השלילית" שהיא מצב בה רצונו של האדם אינו עומד בפני שום הגבלה. "החירות החיובית" מנסה לפתור את הקונפליקט הנצחי בין בני האדם בחברה ע"י שליט או בחירת העם ביישות שלטונית – שמכירים ויודעים את האינטרס האובייקטיבי של הכלל , ואוכפים או לעיתים כופים אותו על הכלל.
מנגד "החירות השלילית" כופרת מיסודה ברעיון של יצירת חברה הרמונית , אלא מבוססת על ההנחה כי אין טוב אחד בעבור הכל וחירות בחברה מאפשרת ביטוי למקסימום אינטרסים של מקסימום אנשים, זו למעשה התפיסה הליברלית שאומרת כי את החירות ניתן להגדיר גם בדרך החיובית וגם בדרך השלילית .
ההגדרה הליברלית של חרות – בהחלט דורשת מהפרט תודעה של אחריות עצמית ,פיתוח מוטיבציה מייצור עצמי, תביעה פנימית ליצירת משמעות וערך עצמי המתלווים לחוויית החופש. לכן תהליך קבלת החופש ע"י האדם , ההכרה בזכות הבחירה הינה תהליך שבהחלט יכול להחוות כאיום – קבלת החירות והחופש לבחור מביאה עימה אחריות ופיתוח היכולת לקחת אחריות.
נשים בחברה הפטריארכלית נדרשת להישען על גברים, כלכלית, חינוכית, ממלכתית, ועל כן לקיחת אחרית, יצירת נפרדות, ובחירת חופש מערערת את הסדר אך בין החירות החיובית לשלילית אותהה לקיחת אחריות נדרשת ליצירת עולם טוב יתר, לא רק לנשים אלא לכלל האדם.
רוב המקרים בחדר הטיפול קשורים בארגון אמונות פנימי, עקב חוויות חיים – לחסר ברעיון החופש בחוויית הקיום או תבונת חרות לא מפותחת . הנסיבות אינן רק אישיות וסביב אירועים בחיים – אלא בהחלט גם תקופתיות, תרבותיות ,וחינוכיות . דרישות החברה המודרנית מאופיינת בתובענות להישגים, יצרנות ותרומה לחברה מאיימות על צורכי הפרט לצמיחה והחופש להיות נאמן לפוטנציאל האישי .
ואנו יכולים לפגוש זאת בדפוסים התלותיים ,בביטול העצמי ומנגד השתלטן הנוקשה . את המטופל החש איום מהסביבה והופך להיות התקפן ההורס. האדם שיתאים עצמו ברמת הזהות לרוב סביבו ולדרישות החברה ויתרחק מעצמו האותנטי . ההשפעה תקרין ישירות על ההתקשרויות של האדם וכן על האוריינטציות אותם יפתח במערכות.
בעולם הטיפול הרב טוטאלי הוא נשי, הן מצילות ולעיתים גם נחוות כהתוקפות.
לכן, יש חשיבות עליונה להעלאה ולמידה בחדר הטיפולים – של זכות החירות ואת חוויית החופש- כחלק בסיסי אינטגרלי בתהליך הטיפולי המרפא. הצעדים הראשונים להכרת החירות הפנימית משמעותם ועומקם הוא בפיתוח ההכרה של האחריות האישית על החוויה , למידת המסוגלות להחזיק רגש, תחושה . למידות אלה של המטפלת והמטופל ייעודם הוא להקנות ולהחזיר למטופל את הידיעה והתובנה כי כפתור החרות החופש והשליטה בעוצמות של חוויות, מחשבות, רגשות התנהגויות הן שלו ובשליטתו, האחריות המתלווה לחופש והחרות הפנימית ברת טיפוח עצמאי .
על מנת ללמד זאת אנ הנשים המטפלות בימים קשים של טראומה נדרשות להילחם על החירות שלנ בעבור עצמינו, וכן בעבור שיקום מטופלינו כך שנוכל לסייע להם.ן בהשגת חירותם.
הריפוי הפנימי , הצמיחה והתודעה הבריאה תתפתח כשנלמד להשתמש בחרות ובחופש הפנימי כמנגנון לשימוש ושליטה בכוחות העומדים לרשותנו, למימוש כישורים ויכולות ללא תלות והשפעה חיצוניים.
בביליוגרפיה:
שני מושגים של חירות / ישעיהו ברלין.
משמעות החופש מגישה בינאישית/אריך פרום
סיגלית ברזילי מנכלית שותפה, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית
