התמודדות טיפולית מיטיבה עם פגיעות מיניות ישנות בצל המלחמה- איריס בן ציון

תוכן עניינים

בצל המלחמה שורדות רבות של פגיעות מיניות מעברן חוו את ה7.10 וסיפורי החטופות שחזרו, והעדויות כטריגר אשר שחזר מחדש פגיעות מיניות מהעבר שהודחקו.

מטפלות רבות נאלצות בימים אלו להתמודד עם העלאה חוזרת של זכרונות שעובדו במידת מה והודחקו.

מיכל (שם בדוי כמו יתר הפרטים שבכתבה ) מתמודדת עם פיברומיאלגיה מזה כעשר שנים לצד טיפולי פוריות קשים שהניבו תאומות מקסימות

בשנים האחרונות הפיברומיאלגיה הייתה ברמיסיה היא משתפת ובוכה

היא עברה חיים מורכבים ומאתגרים, ושיתפה כי הייתה הילדה שלא רואים אותה , הילדה המרצה , התלמידה הטובה וגם החברה הטובה

"כפרס " על התנהגות ללא רבב הוריה הסכימו שהיא תסע לבקר בני משפחה רחוקים

היא התרגשה לקראת הנסיעה, שיתפה את חברותיה  שתיעדר למספר ימים

וספר את הימים עד שהיום המיוחל יגיע.

ושם זה קרה קרוב המשפחה התקרב ונגע בה, התקרב עוד צעד ועוד שעל

ופשוט פגע בה מינית. כנערה לא ידעה לתת שם למה שאירע לה, היא משתפת וקולה נחנק ״ידעתי שמשהו כאן לא תקין אך הילדה המרצה שבי פשוט קפאה במקום״.

לימים נישאה, חלתה בפיברומיאלגיה , התעסקה בעיקר בטיפולי הפוריות הקשים שעברה , את הפגיעה המינית הדחיקה אך לעולם לא שכחה .

היא מספרת : ״מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל מצבי הנפשי הלך והתדרדר התנתקתי מכל מה שקורה סביבי הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום, לא יכולתי להריח את הריח של בעלי, לא יכולתי לקום מהמיטה, לא הצלחתי לעשות כלום ושום דבר רק כעסתי ובכיתי בלי הפסקה״

מיכל התמודדה עם פגיעה מינית קשה שהייתה בטוחה שהיא הודחקה עמוק אי שם בנבכי הזמן

המילים ששמענו בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל היו כיבוש, חדירה, טריטוריה, פריצת גבולות מילים אלו העירו גם את הפיברומיאלגיה שהייתה ברמיסיה וגם את הפגיעה המינית הקשה שחוותה

מיכל מציינת שהיא מרגישה כאילו היא נמצאת בשדה הקרב פלשבקים שתוקפים אותה כל לילה, התקפי חרדה קשים וחוסר מסוגלות לטפל בבית ובתאומות.

בתהליך היה חשוב לתת לגיטימציה לכל הרגשות שעלו

ולאפשר את שלב האבל על האובדן שחוותה , למיכל היה צורך עז לשתף מבלי שישפטו אותה

חלק נרחב ממאפייני הפיברומיאלגיה הינם פרפקציוניזם, הצורך לתת והקושי לקבל ומעגלים מהעבר שאינם נסגרו

הטיפול עסק בעיקר בחמלה נרמול התגבה וקרקוע, קבלה, משאוב, והתמודדות עם חווית הבושה, זאת לצד חשיפות קטנות והדרגתיות להימנעויות יום יומיות.

ההקבל והחמלה איפשרו למיכל לעבד שוב את האירועים מעברה.

הקשר הטיפולי ההמחזיק והמכיל היוו עבורה פסיעת דרך משמעותית.

אנו פוסעות יחד בקצב שמיכל בוחרת , מיכל  חזרה לנשום, מיכל לוחמת, מיכל לא מוותרת .

איריס בן ציון B.E.D ייעוץ משפחתי וזוגי לחולי פיברומיאלגיה והפרעת קשב, הנחיית הורים, אימון אישי ,אדפטציה של כלים לעבודה עם חרדות וטראומות לילדים ונוער 054-6686487

תגובות

תגובות

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
צרו קשר
TOP