מאת מוריה רובין קסוס
אנחנו אולי לא יודעים שזה מה שקורה לנו בקליניקה,
אבל ישנם המקרים בהם האדם שיושב מולנו ולא חווה התקדמות בטיפול
הוא אותו האדם שחושש שניקח ממנו את אפשרות הבחירה,
את החופש ואת העצמאות שלו…
רק רגע לפני שאתם מזדעקים וצועקים חמס, שהרי אף אחד מאיתנו,
בין אם אנחנו, מטפלים, מאמנים, פסיכותרפיסטים, מעולם לא הגענו למקצועות מהסוג הזה
מתוך הרצון לפגוע בחירותו של אדם ואף הגענו מתוך רצון להעצים ולפתח ישות עצמאית אוטנטית. אז איך יתכן שאדם שייכנס לקליניקה שלנו יחשוב כך?! הרשו לי להסביר.
רק לפני שאמשיך, אנחנו יודעים שכשמדברים על ״חירות״ ועל ״חופש״
מעבר לשאלה הפילוסופית שמעלה כל אחת מהמילים האלה,
כשמדברים על ״חופש״ ועל ״דרור״ אנחנו מדברים על הזכות
לחירות. זכות שהיא זכות טבעית שניתנת לכל אדם באשר הוא, מעצם היותו אדם.
כשאנחנו מדברים חירות, אנחנו מדברים גם על בחירה.
היכולת שלנו לבחור ולהחליט מה נכון לנו.
אחת ההתנגדויות הלא מודעות של אנשים לצורך יצירת שינוי, נובעת מתוך החשש שמא
התנהגות או תגובה או מחשבה שלהם ״תילקח״ מהם. כלומר, ברגע שיווצר שינוי,
הם לא יוכלו לנהוג באותה הדרך או להגיב או לחשוב באותה הצורה.
אם האפשרות הזו תילקח מהם מה יהיה אז?
צריך לזכור שכל התנהגות, מחשבה או תגובה שלנו שירתה אותנו
באופן שהיה אפקטיבי עבורנו עד שכבר לא…
כשאנחנו כמטפלים נכנסים לתמונה אנחנו מבינים את זה,
ורוצים לעזור למטופל שלנו, המטופל שלנו עוד לא נמצא במקום הזה.
התפקיד שלנו הוא לאפשר לו להגיע למקום הזה בכוחות עצמו.
לחוות את החופש, את הבחירה העצמאית.
בחירה וחירות נובעים מכך שיש לנו מגוון אפשרויות. כשאין לנו אפשרויות לבחור מתוכן
לא נוכל לטעון שיש לנו בחירה אמיתית ובהתאם אין לנו חירות ועצמאות.
אם קיימת רק אפשרות אחת, הרי שאין לי אפשרות בחירה באמת,
כשיש לנו אפשרות נוספת לבחור ממנה נוכל להתלבט בין השניים.
אם יש לנו שלוש אפשרויות ויותר זה כבר שפע של בחירות וחופש שעלול
אולי אפילו ליצור בלבול, אבל ברגע שיש יותר מאפשרות בחירה אחת, שממילא פחות
טובה לנו, אז מצבנו כבר טוב יותר, לא?
בעולם הNLP אנחנו מדברים על כך שאנחנו לא ״מבטלים״ או לוקחים אפשרויות מאנשים,
גם אם נדמה לנו שזו אפשרות שלא היינו רוצים שתהיה בידי המטופל שלנו.
כן, גם אפשרות כגון הרצון להתאבד אנחנו לא ניקח מאדם.
ד״ר בנדלר, בספרו Reframing מדבר על מקרה בו יש לאדם נטיות אובדניות,
זה יהיה מקרה שבו הוא יקח את אפשרות הבחירה להתאבד,
אבל גם אז הוא אומר, זה יהיה רק באופן זמני.
מה זאת אומרת באופן זמני?! אתם שואלים, ובכן לפני שאתם נופלים מהכיסא ושוב זועקים חמס,
חשוב להבין את דרך החשיבה הייחודית שלו. בדוגמה שהוא נותן בספר
אפשר להבין שהדבר הראשון שהוא עשה עם אותה המטופלת שלו הוא שימוש בטכניקת הראפור,
כשהוא מסכים איתה שזה בהחלט מובן שעדיף לה למות, מאשר להמשיך לחיות כמו שהיא חיה.
ברגע שאדם חווה ולידציה להרגשה שלו זה מאפשר לחיבור ולתחושת אמון להיווצר,
כיוון שלשם שינוי מישהו מבין את אותו האדם ולא מרצה בפניו את כל הסיבות למה
עליו להישאר בחיים.
מהרגע שנוצרת הכימיה הזו ד״ר בנדלר מציע בדרכו המיוחדת
הצעה ומשם הוביל למקום שהוא רוצה שהמטופלת תגיע:
הוא מציע לה שיעזור לה, על ידי כך שיקבל אותה כמטופלת, אבל רק בתנאי שהיא
תוותר על האפשרות להתאבד למשך שלושה חודשים.
בתום פרק הזמן הזה, הוא מסכם עם המטופלת, אם היא עדיין תאמין שהתאבדות
היא הפתרון הנאות, הוא אפילו יעזור לה לעשות את זה..
האם ד״ר בנדלר מעודד התאבדות? התשובה היא לא, ממש לא.
הוא ממשיך ומסביר שזה מה שהוא עושה מבחינה מילולית.
ותוך כדי זה שהוא משוחח עם המטופלת, בו זמנית הוא בוחן את התקשורת הבלתי מילולית שלה
כשהוא בוחן שיש לו את ההסכמה המלאה הלא מודעת של המטופלת שלו.
על פי דבריו כל אדם שמנסה להתאבד, נמצא בחוויה שהיא דיסאסוציאטיבית מספיק כך שהוא לא יידע
באופן מודע אם הוא באמת התכוון להתאבד או לא…
המידע הזה הוא קריטי בהבנת הכלים והתהליכים שאנחנו כמטפלים נרצה להשתמש
בהם או להימנע מהם כדי לא להחמיר את מצבו של המטופל.
בהמשך הוא מסביר שבמהלך שלושת החודשים האלה הוא יעבוד עם כלי NLP
כך שהסיטואציה תהיה כל כך שונה שנושא ההתאבדות לא יעלה יותר והוא בכל זאת יעלה
את הנושא רק כדי לוודא וגם משום שהם עשו בינהם הסכם.
איך כל המידע הזה רלוונטי לנו, בכל מה שנוגע לחירות ובחירות?
כדי שנהיה מטפלים, טובים יותר ואפקטיביים בחדר הטיפול, אם נתקלתם
בסיטואציה שבה עולה התנגדות לטיפול, אחת האפשרויות כמו שכבר ציינתי היא
שההתנגדות נובעת מהחשש הלא מודע שבחירה מסוימת כבר לא תהיה בידי אותו מטופל.
צריך להבין שגם אדם שמגיע לטיפול כדי ללמוד כיצד לשלוט בכעס שלו
אנחנו לא לוקחים ממנו את האפשרות לכעוס.
האידאל הוא שאותו האדם יעבור תהליך שילמד אותו לנהל את הכעס
ואולי לתעל אותו בצורה אפקטיבית שהרי ישנם הקשרים בהם כעס הוא לגיטימי.
בסופו של דבר כל הרגשות שלנו הם טובים, והמטרה שלהם היא לשרת אותנו.
וכמו שד״ר בנדלר אומר, ״אני לא מתיימר לשחק את אלוהים לרמה
שבה אני לוקח אפשרות בחירה כלשהי מאדם.״
חשוב שנזכור שאנחנו רוצים להוסיף אפשרויות, שיהיו יותר בהלימה עם הרצונות של האדם.
יכול להיות שבנקודה מסוימת בזמן אפשרויות הבחירה הקודמות שלו, הפסיקו להיות אפקטיביות או
שמידת האפקטיביות שלהן פחתה והן כבר לא משרתות אותו באופן חיובי,
אבל כל רגש והתנהגות שלנו בהקשר מסוים גם אם הם כבר לא
משרתים אותנו בהווה, יכולים להיות אפקטיביים שוב בעתיד. לכן אנחנו
נוסיף לאפשרויות שכבר קיימות ולא ניקח את מה שכבר ישנו.
בNLP הנחת המוצא היא, שאנחנו רוצים ליצור עבור האדם
מרחב שבתוכו הוא ירגיש שהוא יכול להתנועע בחופשיות.
כשאדם שבוי בתוך תגובה מסויימת, התנהגות ספציפית ומחשבה
שמביאה אותו לאותו המקום וכל אחד מאלה לא מייצר
לו את התוצאה שהוא רוצה (שהרי אם זה היה עובד לו הוא לא היה מגיע אלינו).
חלק מהתפקיד שלנו הוא לומר לאותו האדם איתו אנחנו יושבים בקליניקה
בקול ובאופן ברור וחד משמעי, שאנחנו לא לוקחים ממנו שום דבר.
וכל מה שאנחנו רוצים הוא לפתוח בפניו אפשרות בחירה שיכולה להיות אפקטיבית יותר עבורו.
כשאדם ירגיש שאפשרות אחרת היא טובה יותר, מייצרת לו תוצאות אפקטיביות יותר,
ושאותה האפשרות זמינה ונגישה לו הסיכוי שהוא יבחר בה במקום האחרת היא
גבוהה יותר.
הניסיון שלי בקליניקה מלמד, שלפעמים רק האמירה הזאת יוצרת מרחב של אמון,
שיכול להתניע התחלה של שינוי. והתחלה של שינוי היא כל מה שצריך לפעמים
כדי להגיע לחופש וליצור חירות.
לאחרונה יצא לי לעבוד עם אדם שהגיע לתהליך, ומבלי להיכנס לפרטים, רק אציין
שהקושי שהוא חווה בחייו האישיים בא לידי ביטוי באופנות קינסטטית באזור החזה.
(ויסלחו לי אלה שעוד לא למדו NLP ותוהים על מה אני מדברת, אני מזמינה אתכם באהבה
להרחיב את ארגז הכלים הטיפולי שלכם ולהצטרף אלינו בהקדם).
לבסוף הקושי קיבל גם גודל וצורה עגולה כמו כדור.
כשהזזנו את הכדור הזה בדמיון לכיוון הדלת של חדר הטיפול, מעבר לתחושת ההקלה שלו
עלתה בו גם תחושת חשש ושהכדור חוזר. אחד הדברים שהבטחתי לו תוך כדי התהליך הוא
שאני בשום אופן לא לוקחת את הכדור הזה ממנו ושהכדור יישאר שם כל עוד שהוא בחוויה,
שהוא רוצה שהוא יישאר שם. באותו הרגע, משהו בו נרגע וכלל שהוא בטח בעצמו
ובתהליך הצורך בכדור הלך ונעלם ותחושת הקושי התחלפה בתחושת פתיחות עבור שינוי
שיכול להיווצר. והשינוי אכן הגיע.
בימים אלה של הורדת מסיכות, חזרה לאני האוטנטי, שנזכה לבחירה חופשית
אמיתית ושנמשיך להרבות בטוב.
מוריה מטפלת אינטגרטיבית ומאמנת מנטלית
ליצירת קשר: Moriyah@leaping-point.com
טלפון נייד: 054-4354234
