טיפול בפוסט טראומה

טיפול בפוסט טראומה - אישה נשענת עם הראש על הקיר
תוכן עניינים

פוסט טראומה, הידועה גם בשמה הפרעת דחק פוסט טראומטית, באה לידי ביטוי לאחר חשיפה לאירוע המסכן את השלמות הנפשית ו/או הפיסית או את החיים עצמם.
אירוע זה יוצר תסמינים קשים המעיבים על הרווחה הנפשית של הנפגע ומשבשים מאד את מהלך חייו.

במרכז האפקטיבי לטיפול בחרדות, טראומה ומחלות כרוניות ניתן לקבל טיפול במצבי פוסט טראומה שונים אותם נסקור בכתבה.

 

מהם התסמינים של פוסט-טראומה?

תסמינים של פוסט טראומה

 

לפוסט טראומה יש תסמינים המשתנים מאדם לאדם, אך כמה מהם הינם תסמינים שכיחים:

העולם מפחיד – העולם נחווה כמפחיד ולא בטוח כתוצאה מהיזכרות באירוע הטראומטי. לרוב, קיימים גורמים שעלולים לעורר את תחושת החרדה כמו מקומות מסוימים, זמן מסוים במשך היום, ריח או רעש.
הפחד והחרדה עלולים להימשך זמן רב ולהחליש את הנפש ואת הגוף.

חוויה חוזרת של אירוע הטראומה – מחשבות טורדניות הקשורות אירוע הטראומתי וכן פלאשבקים של האירוע. פלאשבקים אלו גורמים לאדם להרגיש כאילו הוא חי מחדש את האירוע הטראומטי.
סיוטי לילה וקשיי הירדמות הינם שכיחים במצבים פוסט טראומתיים.

קשיי ריכוז וקשב – קשיי ריכוז בקריאה, בשיחה או קשיי זיכרון.
קשיים אלו נוצרים בשל העובדה, שהמוח עסוק בעיבוד ושיחזור הטראומה ואינו פנוי לעבד אירועים חדשים.

הימנעות והתרחקות – האדם נפגע הטראומה מנסה ככל יכולתו להתרחק ולהימנע מכל מה שיכול להזכיר לו את האירוע הטראומתי. כמו למשל: שהייה במקום שבו קרתה הטראומה או הימנעות מכל מה ומכל מי שעשוי להזכיר לו אותה.

התנתקות רגשית – ניסיון להימנע מרגשות קשים וכואבים, עד שעלול להיווצר נתק רגשי מכל הרגשות – גם מרגשות חיוביים.
במצב רגשי שכזה נחווה האדם כמנותק רגשית ואדיש.

עוררות ודריכות יתר – רגישות גבוהה ביותר לכל גירוי סביבתי או קול שנשמע, אפילו רעשים שאינם מפחידים בעליל.
מצב העוררות הגבוה מתבטא גם בעוררות גופנית גבוהה – בדופק מהיר, דפיקות לב חזקות, הזעה ומתח שרירים גבוה.
מערכת האזעקה של הגוף פועלת במתח ובעוצמה גבוהים, אך ללא כל צורך אמיתי וגורמת לתשישות נפשית ופיזית רבה.

חוסר סבלנות ורגזנות – הדריכות הרבה והעוררות הגבוהה יוצרים מצבי כעס, חוסר סבלנות וסף תסכול נמוך.
מצב זה יוצר קונפליקטים רבים עם הסביבה והתפרצויות זעם.

כעס על עצמו ועל הסביבה – כעס עצמי על מה שקרה, על התגובה לאירוע וכן כעס על העולם הבלתי הוגן ועל חוסר ההבנה התמידי מצד החברה. עוצמת הכעס הפנימי עלולה להפחיד את האדם הפוסט טראומתי וליצור בו חשש שמא הוא עלול לפגוע בסביבתו.

רגשות של אשמה ובושה – רגשות אלו עלולים להתעורר בנפגע על תגובותיו לאירוע הטראומתי ואופן התנהגותו. רגשות אלו עלולות למנוע מהאדם לחפש עזרה ולהקל על סבלו.

דיכאון וחוסר משמעותדיכאון הבא לידי ביטוי בתחושות של חוסר אונים וחוסר תקווה, בכי, ייאוש, חוסר משמעות בהווה וחוסר עניין למה שיקרה לו בעתיד. פעמים רבות אומרים נפגעי הפוסט טראומה כי אינם מצליחים לזכור את חייהם לפני האירוע הטראומתי וכי הם כאילו התחילו חיים חדשים בצילו.
מחשבות אובדניות עלולות לצוץ בעקבות הדיכאון ותחושת חוסר המשמעות, מה שמחייב טיפול מידי.

פיתוח דימוי עצמי שלילי – בעקבות הדיכאון חלה גם ירידה משמעותית בדימוי העצמי. האדם חש שלילי, חלש, אינו מסוגל לבטוח באף אחד ורואה את העולם כמסוכן ומפחיד. גם בעצמו הוא כבר לא בוטח ולא מאמין שיוכל אי פעם להרגיש אחרת.

משפחה וזוגיות – חוסר היכולת לבטוח באחר והנטייה להתפרצויות זעם ולחוסר סבלנות מחבלת קשות בקשר הזוגי ובחיי המשפחה של האדם הפוסט טראומתי. בשל כך, מומלץ פעמים רבות לשלב בטיפול את בן/בת הזוג או את המשפחה כולה.

מדוע נוצרת טראומה?

יש אנשים המפתחים הפרעה פוסט טראומטית לאחר אירוע קשה ומפחיד ויש כאלו שמפתחים סימפטומים פוסט טראומטיים גם אחרי אירוע קל יחסית.
שיטות טיפול שונות מסבירות בצורה שונה את הסיבות להיווצרות הטראומה:
השיטה הקוגניטיבית התנהגותית – טוענת שחוויית הטראומה הצטרפה לדפוסי המחשבה ולאמונותיו של האדם ממקודם, שלפיהן העולם הוא מפחיד ולא בטוח ושאין להאמין ולסמוך על אף אחד.
היא טוענת גם, שההפרעה הפוסט טראומטית נוצרת כתוצאה מעיבוד לקוי של האירוע הטראומתי. עיבוד לקוי זה גורם לאותם סיוטים ופלאשבקים וגם יכול לגרום להדחקה של הזיכרונות והרגשות מהאירוע.

גורמים ביולוגיים – מחקרים הצביעו על כך, שלאנשים שפיתחו הפרעה פוסט טראומתית יש כמות נמוכה של חומרים מרגיעים כמו אדרנלין וקורטיזול, המסייעים לוויסות תגובות רגשיות בשעה של מצב לחץ.

גורמים פסיכואנליטיים – השיטה הפסיכואנליטית מסבירה את היווצרות הטראומה כתוצאה של טראומה שקרתה בילדות ולא עברה עיבוד, אלא הודחקה והוכחשה ע"י האדם. חוויה טראומטית חדשה עוררה את החוויה הישנה ומתבטאת בסימפטומים קשים בהווה.

פוסט טראומה בעקבות תקיפה מינית

תקיפה מינית היא אירוע קשה ומכאיב המשפיע על יכולתה של הנפגעת (או הנפגע במקרים מסוימים), לתפקד כהלכה ויוצרת קשיים נפשיים רבים.

כתוצאה מהמודעות הגבוהה בחברה כיום, הוקמו מרכזים מיוחדים לנפגעי תקיפה מינית המעודדים את הנפגעים לבוא ולקבל טיפול במהירות האפשרית. הם מסבירים שאין לחוש בושה או אשמה, משום שהנפגעות הן הקורבנות ובוודאי לא יזמו את הפגיעה בעצמן.
תקיפה מינית קשורה לתופעות הפוסט טראומה משום שהנפגעת חוותה אירוע שמבחינתה סיכן את שלומה ואת חייה. התגובה קשה מפני שאותה נפגעת חשה שלא הצליחה לעזור לעצמה ולמנוע את התקיפה.

תגובה פוסט טראומטית בעקבות תקיפה מינית יכולה להתבטא ב:

  • קשיי שינה, סיוטי לילה וחלומות על התקיפה.
  • רמת דריכות ועוררות רבה וחרדה לא מותאמת מכל רעש או תנועה בלתי צפויה.
  • פלאשבקים חוזרים ונשנים על האירוע היוצר תחושה שהאירוע קורה שוב כאן ועכשיו.
  • הדחקה של האירוע ומה שקרה בו, אך קיום ידיעה פנימית שאכן קרה.
  • קשיים רגשיים המתבטאים בחרדה, מתח ודיכאון.
  • קשיי ריכוז וקשב וקושי לתפקד.
  • שינויים קיצוניים במצב הרוח, הנדים בין מצב רוח דיכאוני, תוקפנות וחוסר סבלנות.
  • התנהגות מינית לא תואמת גיל.
  • תלונות על כאבים פיזיים, כמו: כאבי בטן, ראש, בחילות, קשיי נשימה ועוד.

טיפול בפוסט טראומה כתוצאה מתקיפה מינית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי – טיפול זה מסייע להפחתת סימני הפוסט טראומה, בעיקר סביב חרדה ומתח.
בשיטה זו מתמקדים בדפוסי המחשבות הנוגעות באירוע הטראומתי  שיוצרות את תחושת האשמה האופיינית לנפגעי תקיפה מינית.

טיפול פסיכולוגי דינמי – טיפול זה מתמקד בעיקר בתחושות חוסר האונים של הנפגעת ועם קשייה להמשיך ולתפקד בתחומי חייה השונים, בעיות הדימוי העצמי שלה וחיזוק כוחותיה הפנימיים כדי שתוכל שוב לבטוח באנשים (ובמיוחד בגברים) וליצור לעצמה בעתיד יחסים זוגיים.

פוסט טראומה מורכבת

טראומה מורכבת הוא הפרעה פסיכולוגית המתפתחת כתוצאה מחוויה ממושכת של טראומה שהנפגע/ת לא יכול היה להפסיקה או להימלט ממנה, כמו למשל: אלימות במשפחה, גילוי עריות, שבי, השתתפות במלחמה ואף סבל ארוך טווח שנוצר ממחלה כרונית.

הסימפטומים של טראומה מורכבת:

  • תנודות במצבי רוח, דיכאון, חרדה
  • קשיים בוויסות רגשי
  • משאלת נקם כלפי התוקף ומצד שני הזדהות אתו
  • קשיים בקיום יחסים בין אישיים תקינים
  • חיים בתחושה של חוסר משמעות
  • נטייה להתמכרויות של סמים ואלכוהול
  • נטייה לפגיעה עצמית
  • הפרעות אכילה
  • קושי לבטוח באנשים
  • פגיעה בהתקדמות האישית והמקצועית
  • בעיות בהתפתחות הזהות העצמית

שיטות טיפול בפוסט טראומה

אישה בטיפול בפוסט טראומה

הטיפול בפוסט טראומה הינו מורכב ולעיתים יש צורך לשלב בין שיטות טיפול שונות. מומלץ להתחיל בטיפול במועד כמה שיותר סמוך להתרחשות האירוע, כדי לצמצם עד כמה שאפשר את השפעתו על חיי המטופל.

טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי נועד כדי ליצור מצב נפשי בעל בסיס איתן ויציב יותר כדי לאפשר את הצלחת הטיפול.
הטיפול התרופתי מפחית את סממני החרדה והדיכאון ומשפר את השינה, אך אינו  משפיע על עיבוד חווית האירוע הטראומתי.

טיפול CBT – בטיפול זה מסייעים לנפגע להתמודד עם תסמיני החרדה והדיכאון באמצעים התנהגותיים וקוגניטיביים. שיטה זו גם מסייעת בדרכה לעיבוד האירוע.

טיפול פסיכולוגי –  מסייע בתמיכה באדם הפגוע ובשיקומו לאחר האירוע הטראומתי, מעודד את משאביו וכוחותיו הפנימיים.
מטרתו  לעזור לאדם להחזיר לעצמו את תפקודיו שנעלמו מאז המקרה, כמו: תפקוד זוגי, הורי, משפחתי ותעסוקתי.

קיימים מספר טיפולים שנועדו לעבד מחדש את הטראומה ובעצם להרגיל את הנפש שלנו לאירוע מבלי שהאירוע יציף אי שקט וחרדה.

טיפול PE – סוג של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), המבוסס על חשיפה מובנית ומודרכת המותאמת אישית לכל מטופל בקשר לזיכרון האירוע. החשיפה המבוקרת מביאה, לאחר תהליך ארוך, לראיית האירוע כזיכרון לא מפחיד.

טיפול EMDR – טיפול הנעזר בתנועות עיניים ובאסוציאציות חופשיות, שמטרתו להפחית את עוצמת האיום של האירוע על האדם.

טיפול בהיפנוזה – כלי טיפולי רב-עצמה שמטרתו להחליש או להסיר את תסמיני הפוסט טראומה ע"י הכנסת המטופל למצב היפנוטי ולהתבוננות דרך היפנוזה על הבעיה והשלכותיה.

 

למידע נוסף על טיפול בטראומה ולקביעת פגישה, הינכם מוזמנים לפנות אל רונית חיימוב בטלפון 052-3634674.

תגובות

תגובות

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
צרו קשר
TOP