פרויד הגדיר את הלא מודע: ״ המצע הראשוני של האדם, והוא בבחינת ארץ פראית וקמאית ששולטת בהוויתו של האדם, מבלי שהוא מכיר בה, ויכול להתגונן בפניה. מטרת הטיפול הנפשי היא לכבוש ארץ לא נודעת זו, ולהציף למודע חלקים מהלא מודע.
אני מוסיפה שכל אדם נדרש למסע מטאפורי של 40 שנים במדבר- ראשית בין האדם לעצמו,ולאחר מכן בין האדם לסביבתו עד ליצירת בחירות המובילות לחירות הנפש הגוף והרוח
כאשר בני ישראל יצאו למסעם במדבר הם עברו מספר תחנות.
אני מציעה לך עכשיו לקחת ב40 ימים הקרובים כל יום מספר דקות ולדמיין את המסע במדבר שלך.
לעבור תחנה תחנה- ולרשום לעצמך מה עולה בכל תחנה. אני מצרפת כאן תחנות עיקריות ומציעה לכל אחד ואחת לרשום תחנות ביניים אישיות וספציפיות. מצורפוות כאן 11 תחנות. תחנה מסמלת כל4 שנים, ותחנה- המסמלת את המשך הדרך עד נשמתנו האחרונה. כמובן שככל שתוסיפו יותר תחנות דרככם תהיה יותר מדוייקת.
- הבחירה לצאת למסע-לעיתים במסע הגיבור היונגיאני, הגיבור מהסס לצאתאל הלא נודע,המסע שישנה את חייו. אך הוא מבין שאם לא יצא למסע דברים רעים יקרו. עשו רשימה ארוכה של כל התנאים שאתם מחוייבים להגשימם על מנת שתוכלו לצאת למסע. התנאים לא חייבים להתקיים מראש, הם פשוט תהליך מחוייבות עצמית. ככל שתרשמו יותר תנאים כך המסע יהיה יותר מדוייק ואקולוגי לכם. תנאים אפשריים:משפחתי בטוחה, מצבי הכלכלי יציב, אני בריאה, וכו ……
- קבלת הפחד– אומץ איננו היעדר פחד, אומץ דורש להבין שהפחד הוא רגש ותהליך נוירולוגי הורמנלי חשוב- המתריע מפני סכנות, ולמרות שאינו נעים הוא ידיד ורע. זה הרגע להתחייב לקבל את הפחד ולפעול- דווקא בזכות הפחד.
- התגלות האל והתורה בהר סיני– דמייני לעצמך אותך במקום שומם באזור הלא מודע של נפשך, את עולה במעלה ההר ועכשיו מבצבץ אור פנימי- אלוהי האלוהות הפנימיתוהתורה הפנימית שלך.זו מתגלה רק לאחר יסורים רבים, מכות, דם יזע ודמעות. מהי ההתגלות האלוהית ומהי התורה הפנימית שלך הנלחשת רק עבורך.כתבי לעצמך כל דבר העולה…..
- הקשבה לקול הפנימי … וגם הקשבה לקולות מנוגדים. לאחר הר סיני משה מתאכזב מבני ישראל…. זה הזמן לדמיין את ההליכה במדבר עם כל הכובד של החלקים השונים.לקבל את העובדה שאנשים טובים לפעמים עושים מעשים רעים, ואנשים חזקים יש להם חולשות, אנשים חכמים עושים בחירות טפשיות, ואנשים מוצלחים חוו כישלונות.להקשיב לקולות המנוגדים ולשאול את עצמי- מה כל קול רוצה עבורי? מה המטרה של כל חלק?להגן?לדחוף קדימה? לממש?…..
- חטא הייאוש- למול התקווה. פעמים רבות כאשר אנו חווים חויות טראומטיות כמו 12 המרגלים גם אנחנו מתייאשים. 12 המרגלים רואים קשיים בדרך,ואלוהים רוצה כעונש להלקות אותם בדבר, ובמקום זה ממתיק את העונש ב40שנים במדבר. אורך המסע במדבר הוא כעומק הייאוש שלנו.ככל שאנו מיואשים המסע נראה ארוך, אינסופי, וקשה מנשוא. על כן יש אנשים שמצליחים להיאחז בתקווה והמסע שלהם קצר בהרבה. ויש אנשים שמתקשים לקוות ולהאמין בעצמם- כמו בני ישראל ואז מסעם מתארך. אני מציעה לא להתנגד לשום חלק. להתיידד עם הייאוש, אנחנו מי שאנחנו בעקבות חוויות חיינו.. אני לא מאמינה שכל דבר קורה לטובה, אך אני מאמינה שניתן לצמוח מהחוויות הקשות ביותר. אני מציעה להתיידד עם הייאוש,לא לברוח ממנו. הגישה האקזיסטנציאליסטית טוענת שרק מתוך ייאוש נמצא את האוטנטיות- האני האמיתי שלנו. ויחד עם הייאוש להתחסר גם לתקווה- קטנה ככל שתהיה. אנו זקוקים לתקווה עד נשימתנו האחרונה. בזכות התקווה נולדה מדינת ישראל, יוצרו מטוסים המעיפים אותנו, וחזונות בלתי אפשריים מתממשים. דמיינו את הדרךהסתכלו קדימה למסע שלכם במדבר. ודמיינו שמהאופק הרחוק מגיע האני הזקן חכם השבט שלכם שכבר עשהאת המסע ומה הוא מייעץ לכם, איך הוא מחבק אתכם…. זכרו אורך המסע כאורך הייאוש/ תקווה.
- לשון הרע למול לשון הטוב. מרים אחות משה דיברה עליו בלשון הרע ועל כן קיבלה צרעת על כך שלקח אישה כושית.פעמים רבות אנחנו מדברים בלשון הרע- אם בינינו לבין עצמינו והן כלפי אחרים. במקום לבקר את עצמכם, כתבו לעצמכם מכתב כאילו החברה הכי טובה שלכם כותבת לכם מכתב בו היא מביעה דאגה, אהבה ואכפתיות,ומייעצת לכם. שימו לב ככל שתכתבו מכתב ארוך יותר לעצמכם ומכיל הדרך במדבר נהיית נעימה יותר, שלווה יותר, דמיינו שהטמפרטורה נעימה, ואתם מתחברים לטבע.
- חלוקה למול אינטגרציה, שלום למול מלחמה. קורח היה ידוע כאדם מחרחר ריב נגד משה ואהרון. זו הזדמנות לקחתמספר דקות ולבחור מה בתוכי מייצר את הגרסה הכי טובה שלי- אילו דברים של קבלה ושלום פנימי יש בתוכי ואילו דברים מעוררי ריב ומלחמה פנימיים יש בי.ולעשות זאת גם לגבי המערכות יחסים שלנו. אילו מערכות יחסים מוציאות מאיתנו את הגרסה הכי טובה שלנו, ואילו את הגרסה הכי גרועה שלנו? לא בהכרח צריך לוותר על חלקים מעוררי מחלוקת ומלחמה. לפעמים פשוט צריך להיות בשיח קשוב לחלקים אלו,ולומר לעצמינו ״ אני מתחייב/ת לשלום פנימי״. דמיינו שאתם מאוד התקדמתם במסע במדבר, איך הדרך נראית? כמה היא קלה יותר כשמשילים מעצמינו כובד מיותר….
- תאווה והתמכרות למול חיבור.פעמים רבות אנו נכנעים לתאוות גופניות. בדיוק כמו שבני ישראל מרדו בה׳ כאשר לא קיבלו בשר וירקות. בימים מודרניים התאוות שלנו הם ההתמכרויות שלנו. יש התמכרויות התנהגותיות כגון מסכים, הימורים, פורנו וסקס,טקסים התנהגותיים ויש התמכרויות לחומרים כגון קפאין, ניקוטין, סוכרים, גראס, אלכוהול, הרואין… כשאנו נכנעים לתאוות שלנו אנו בעצם עוסקים ב self medication אנחנו מנסים להתנתק מהכאב, להסיח את הדעת מהאובדן, דברים הקורים בעוצמות גבוהות בחג… לכל תאווה והתמכרות יש חלק חיובי- וחשוב לראות זאת.מה חיובי בתאווה ובהתמכרות? וגם לשאול מה שלילי? כשאנחנו נכנעים לתאווה, אנו מורדים באהבה, מתרחקים ממנה, כי לעיתים היא כואבת. בעיני זה מחיר כבד מדי.כדאי לעשות רשימה של דברים שאנו מכורים אליהם- ומה זה עושה לנו לטוב ולרע, ורשימה שלמה יקרה אם לא אכנע לתאווה,מה אז יכול להתקיים.אתם ממשיכים את המסע במדבר, משילים מעצמכם את מה שלא בריא, ומתחברים לעצמכם ולסביבה. איך המדבק נראה? האם אתם בנווה מדבר? במקום המחבר אתכם אקולוגית?
- ריפוי עצמי. במדבר משה הכין נחש נחושת – מאחר ובני ישראל הוכשורבות עי נחשים ומתו, מה שהוכש והסתכל על נחש הנחושת נרפא.על כן הנחש הואגם סמל ברפואה. אני מבקשת מכם להתחבר למספר דקות למרפא הפנימי שלכם,למערכת החיסונית הפנימית הנפשית והגופנית, ולדמיין איך הכל פורח וצומח בתוככם. איך האור והחום של המרפא הפנימי שלכם מנקה אתכל החמץ הפנימי-מחשבות שליליות, צרות עין, ביקורת ושיפוטיות,ניתוק ורגשות שליליים של כעס, חולשה ועוד.
- שפת הרוך ושפת הכח-הסלע. כל תלמידי מכירים את ההבדל בין שפת התשוקה המינית לשפת הרוך הרגשית והעובדה שלעיתים אנו מבלבלים בין 2 הצרכים הללו. דוגמה נוספת היא ההבדל בין שפת הרוך לשפת הכח או הסלע. ה אמר למשה ללכת אלהסלע עם מטהו, לדבר על הסלע ויצאו מים. משה היכה בסלע בחוזקה, השתמש בשפת הכח במקום בשפת הרוך. דברו אל עצמכם בשפת הרוך, וכאשרשפת הסלע עולה, קבלו זאת שיש חלק בכםשמנסה לדחוף אתכם קדימה,אמרו לחלק הזה תודה, והמשיכועם שפת הרוף. שימו לבגם מתי אתם זקוקים לשפת הרוך, אך מקבלים את שפת הכח או התשוקה במקום- דעו לזהות מקומות אלו ולהגן על עצמיכם מפני כך. דמיינו שבדיבור רך כל משאלה וכל נשימה ממלאת אתכם ומצמיחה פריחה בדרככם.
- קללה מול ברכה.מלך מואב פחד מבני ישראל ושלח שליחים לקללם.פעמים רבות אנו מרגישים כאילו מקללים אותנו או מענישים אותנו. אני מציעה לכם לשהות באוירה שלברכה במקום קללה- אך אני מזהירה זו עבודה הדורשת השקעה. אני ממליצה לענות על4 השאלות הבאות, המהוות מסע אל משמעות וצמיחה. א. מהי המהות שלך? ההוויה?ב. מהי הברכה שלך? הטרנספורמציה והשינוי שאת יוצרת באחרים ובעולם ובעבור אילו אנשים ואילו בעיות? ג. האם אני אשת בשורה? מהי הבשורה שלי? החידוש? ד. מהי השליחות שלי ואיך עלי לבצעה? מה קורה לדרך שלי כשאני מחוברת לברכה,לייעוד ולשליחות שלי? האם חלק מהתגלית היא פנימית וחלק מהתגלית היא שאינני לבד בדרך?
שאר תחנות המסע הן שלכם. קחו 5 דקות במהלך 40 הימים הקרובים, עברו את המסע המטאפורי במדבר שלכם, הוסיפו תחנות, ותזכרו אושר אינו שווהלערך להנאה רגעית. אושר הוא רגש מורכב וסבוך, הכולל בתוכו השקעת אנרגיה,מסעב מדבר, הפרחת המדבר, וצמיחה.
חג חירות פורח וצומח
באהבה רונית
