הפרעת חרדה מוכללת – GAD – טיפים להתמודדות יעילה עם ההפרעה שמולידה את הפסימיזם

מאת רונית חיימוב זילברמן

הפרעת חרדה מוכללת 

הפרעת חרדה מוכללת או כללית- באנגלית נקראת: Generalized Anxiety Disorder, או בקיצור GAD הנה הפרעה נפוצה שבה המח שלנו שעובד בהכללות על פי רב כדי ליעל מכליל את הדאגות שלנו לכדי ראיה פסימיסטית.

הפרעת החרדה הזו מאופיינת בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. ציפיה דאוגה זו לכל דבר, מכל דבר, בכל רגע, הנה מציפה, מייצרת פגיעה בתפקוד ולא נותנת מנוח.

על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור ה GAD בישראל גבוה משיעורו בארצות מערב אירופה שנכללו בסקר בריאות הנפש הבינ"ל. הפרעת חרדה מוכללת היא השכיחה מבין הפרעות החרדה בישראל.

אבחנת חרדה מוכללת – GAD 

• חרדה ודאגה מוגזמות (ציפיה דאוגה), שמופיעות ברוב הזמן לפחות למשך שישה חודשים, וקיימת למשך רב היממה, לגבי מספר אירועים או פעילויות יום יומיות
• האדם מתקשה לשלוט בדאגות.
• החרדה והדאגה קשורות בשלושה או יותר מן התסמינים הבאים: (לפחות חלק מהתסמינים מופיעים ברוב הזמן במשך ששת החודשים הקודמים; בילדים מספיק פריט אחד בלבד)

1. חוסר מנוחה או הרגשה של הימצאות "על הסף"
2. מתעייפים בקלות
3. חווים קשיים להתרכז
4. רוגזניים
5. מתח בשרירים
6. הפרעות בשינה (קושי להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת)

• החרדה, הדאגה או התסמינים הפיזיים גורמים לסבל קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומים חשובים אחרים.

חרדה מוכללת בימי קורונה

מחקרים בארה"ב, באירופה ובישראל במהלך 2020 מצביעים על עלייה משמעותית בסובלים מחדרדה ומדברים על עד כ-70% מהאוכלוסיה הכללית.

אז איך לטפל ולהתמודד עם חרדה מוכללת- GAD

מי שמכיר אותי ועוקב אחריי כבר יודע שתמיד אני מתחילה ומסיימת מפגש עם משאבים.

כל דבר פנימי או חיצוני שמייצר חוויה של רוגע, בטחון, ומווסת חושית את המערכת. לשם כך חשוב לארגן ערכת עזרה ראשונה של משאבים:

ראייתים, שמיעתיים,תחישתיים, ריח וטעם. זאת בנוסף לכל דבר אחר שיכול לסייע.

הנחיות עשה ואל תעשה לסובלים מחרדה מוכללת הן:

לא – ואני מדגישה לא לצפות בחדשות מצאת החמה עד צאת הנשמה

לא לחפש תסמינים בגוגל וסטטיסטיקות

לא להילחם במחשבות – זה רק יעצים אותן

כן לנשום, לעשות תרגילי נשימה שונים. אני בזמן הנהיגה בכל אור אדום לוקחת כמה נשימות עמוקות.

כן לזוז, לרקוד, לעשות ספורט או אפילו פשוט להתמתח ולקום קצת לנער ולשחרר את השרירים והגוף

כן לייצר מחשבות חליפיות חיוביות לצד המחשבות השליליות ולהחזיק את 2 המחשבות המנוגדות יחד ולשאול- מה הכוונה החיובית של כל מחשבה שלילית וחיובית-להגן עליי? לעזור לי? ולהתמקד בכוונה החיובית.

כן ללכת לטיפול במידת הצורך וכאשר המצוקה עולה

כן להתמקד במשהו נוכח כאן ועכשיו ברגע זה שמרגיע

כן להקציב חצי שעה ביום שבה רק דואגים-כל פעם שהמחשבות הולכות למקום אחר, כמו מה רשימת המכולת, להחזיר את המחשבה לדאגות.

מאחלת לכולנו ימים רגועים,

באהבה רונית