Fast Trauma/Phobia Cure- NLP Process – תהליך ריפוי הטראומה/ פוביה המהיר עפ"י הNLP. נכתב ע"י רונית חיימוב זילברמן, M.S.W., NLP TRAINER
התופעה של הטראומה מוכרת לנו היטב מתחומים שונים בחיינו ואנו עדים לה באופן יום יומי. במדינת ישראל הסובלת מפעולות איבה הגובים חיים ופצועים מושג הטראומה מקבל דגש נוסף שכן כולנו חשופים לאירועים אלו.
בנוסף לפיגועים אשר גבו מספר גבוה של קורבנות, ישראל נתונה במתח תמידי מפני המלחמה הבאה. מלחמת לבנון השנייה אשר בפרצה ביולי 2006 ונמשכה כ 34 ימים גבתה גם היא קורבנות. 44 אזרחים ו 119 חיילים נהרגו, ו 2000 אזרחים ו 440 חיילים נפצעו. מספרים אלו הנם תזכורת כואבת למצב הביטחוני והפוליטי בישראל, ומהווים אירוע טראומטי הקוטע את שגרת חיינו.
בנוסף לטראומות הפוליטיות, במדינת ישראל ובעולם בכלל אנו עדים לאירועים טראומטיים רבים כגוןף תאונות דרכים, תקיפות פיזיות ומיניות, אובדן אדם אהוב, מחלות, ועוד. אלה מהווים אירוע טראומטי הקוטע את שגרת חיינו.
האירועים הללו מתקיימים ללא התרעה מוקדמת, ועלולים להוביל לתחושה של חוסר שליטה על חיינו, ושינוי תפיסת עולמנו. כתוצאה מכך עלולה להיווצר תחושת אובדן וטראומה אשר משאירה אותנו חשופים ופגיעים. תחושה זו עשויה לגבור ככל שמספר האירועים הטראומטיים אותם אנו חווים גדל ( חיימוב זילברמן ר. 2007).
מחקרים מראים כי כעשרה אחוז מהאנשים אשר נחשפו לאירועים טראומטיים לוקים בהפרעה פוסט טראומטית( PTSD-post traumatic stress disorder) לאחר חשיפה לאירוע טראומטי ( אליצור, טיאנו, מוניץ, ונוימן, 1994). אצל הסובלים מPTSD בעקבות האירוע הטראומטי חל זעזוע בשיווי המשקל הנפשי ומתפתחת שורה של סימפטומים המשתנים מחולה לחולה בצורתם ועוצמתם. סימפטומים אלו כוללים דיסוציאציה, פלשבקים, חרדה, הימנעות, נדודי שינה אידיאליזציה של החיים לפני האירוע הטראומטי ועוד.
מושג הטראומה שאול מהתחום הכירורגי. מקורו בשפה היוונית ופירושו פציעה וחבלה הנובעת מחדירה לרקמות הגוף. הטראומה הגופנית מתאפיינת בפגיעה ונזק לרקמה וההשפעה היא על כלל האורגניזם. טראומה נפשית היא פגיעה ברקמה הנפשית, כשאלמנט הנזק לרקמות הגוף נעדר או שולי וההשפעה היא על כלל האורגניזם, ברמה הפיזית, התחושתית והרגשית. בטראומה נפשית נגרם לנפגע זעזוע אמוציונאלי, המתפרש על ידיו כמסכן את בטחונו, איזונו הנפשי, כבודו, בריאותו ולעיתים אף את קיומו. בכך הופך האירוע לשבר ברצף זמן, בין הלפני והאחרי והנו מצביע על קריסה של המבנה העצמי (Benyakar, Kutz, Dasberg, & Stern, 1989). החוויה הטראומטית היא תוצאה של מפגש בין איום מבשר אסון לבין חוויה אישית כאוטית. התוצאה של מפגש זה גורמת לחוויה קשה ביותר של אובדן האוטונומיה וטשטוש בתחושת העצמי, כפי שנחוותה מקודם ( Benyakar et al, 1989 ).
יש לציין שההתייחסות הראשונית המקובלת לטראומה של התיאוריה הפסיכואנאליטית הייתה שיפוטית. התופעה קיבלה את המושג Post Traumatic Neurosis- נוירוזה בתר חבלתית Freud,) 1918). לפי התפישה הפסיכודינמית נוירוזה מתארת הופעת סימפטומים על רקע קונפליקטים נפשיים לא מודעים שמקורם בעיקר בילדות. אך כיום ידוע שאירוע טראומטי המוליד תסמונת נובעת במישרין ממנו, ועל כן אינה עונה על הקריטריונים של פסיכונוירוזה. לעומתה, הגישה ה נלפיסטית, והגישות הקוגניטיבית והאקזיסטנציאליסטית אשר תפסו תאוצה לאחר השואה והתייחסו למציאות ולמשמעות האישית של הסבל לכל אדם בפני עצמו ולא הסתכלו על הדברים במונחים של פתולוגיה (אליצור ועמיתיו,1994).
למעשה עד לאחרונה דיברו על סיכויי ההחלמה מ –PTSD, ככאלו שאינם גבוהים ומחקרים דיברו בעיקר על הקלה בסימפטומים ולא על ריפוי (2001 , Seligman et. al, Herman, 1997).
הגישה הנלפיסטית כמו הגישה הקוגניטיבית מאמינה כי לאדם יש יכולת בחירה מסוימת ושהאדם הנו רציונאלי.
כאשר נצפית התנהגות "מופרעת" הדבר הנו תוצר של לימוד תהליכי למידה בעייתיים. ההתמקדות היא בכאן ועכשיו ולא בתת מודע ( Sheldon, 1995 Ellis, 1974;). הגישה היא של מתן פתרון פרקטי לבעיה ספציפית, כאשר קיימת אמונה שפתרון בעיה אחת יוביל לפתרון בעיות נוספות. בגישה זו לאדם יש יכולת רבה להשתנות ולבחור.
התרפיה הקוגניטיבית – Cognitive Therapy אשר פותחה במקור על-ידי בק (Beck, 1964) לטיפול בדיכאון, הורחבה מאוחר יותר גם לטיפול בחרדה. היא מבוססת על התיאוריה הקוגניטיבית, לפיה פירוש המאורע, ולא המאורע עצמו, הוא שאחראי על מצבי הרוח. לפיכך פירושים שליליים יובילו למצב רוח פסימי ולהיפך. הפירושים השליליים הללו (נקראים גם מחשבות אוטומטיות/דיספונקציונליות) הם לרוב תוצר מוגזם או לא מדויק לסיטואציה מסוימת. הטיפול הקוגניטיבי מנסה לשנות את המחשבות האוטומטיות – המטופל לומד לזהות מחשבות אלה, להתייחס אליהן כשגויות ולהחליפן במחשבות יותר הגיוניות ובונות. אצל מטופלי PTSD עיקר תשומת הלב מתרכזת בהערכות שלהם לגבי ביטחון-סכנה, אמון ותפיסה עצמית( Foa et al., 2000).
הNLP גם כן מדבר על מחשבות אוטומטיות אלו, ומאמין כי ע"י תהליכים של אופן החשיבה על הדברים ניתן להפוך את המשמעות של האירוע משלילית, לחיובית או שולית. ( בנדלר, ר. גרינדר, 1975).
לעומת תיאוריות שונות קלאסיות, ב NLP מדברים על כך שריפוי הוא תמיד אפשרי ( בנדלר ר. 1985,), וכי כל דבר הנו נלמד, ואפשר ע"י תהליכים שונים לתכנת מחדש את המוח- וזוהי מהות ה NLP.
בNLP , יש תהליך הנקרא ה Fast Trauma/Phobia Cure, אשר נחשב לאחד התהליכים הכי עוצמתיים, והוא עובד על אזור האמיגדלה במוח. התהליך יעיל בהתמודדות עם פוביות, טראומות ומצבים דיסאסוציאטיבים (Bandler, R 1991).
בתחילת התהליך, האדם אמור להיות מסוגל לחוש את התחושה הטראומטית בכאן ועכשיו. אין טעם לבצע את התהליך באדם אשר לא חווה את האירוע כטראומטי. יש להתייחס לחושים של האדם, ולתת אופנוית שלו. איך הוא חווה את הטראומה מחדש? האם הוא רואה אותה שחור לבן או צבעונית, כתמונה או כסרט, עם או בלי קול וכו'. לפני שמתחילים את התהליך צריך להכניס את האדם למצב רגיעה, ולעגן מצבים בהם הוא זוכר עצמו מתמודד איתם בהצלחה. תהליכים נפוצים ב NLP. ( למי שלא מכיר מספיק על NLP מומלץ לקרוא על תהליכים אלו).
בתהליך אנו מבקשים מהאדם לדמיין את עצמו כיושב באמצע אולם קולנוע, להיות כולו שם בקולנוע, מדמיין את המסך מהעיניים שלו, לדמיין את גודל האולם, צבע הכיסאות, להיות מודע לנוחות של הכסא עליו אנו יושבים…
אנו מבקשים מהאדם לדמיין עצמו בתמונה בשחור לבן של סיטואציה, ממש לפני הסיטואציה הטראומטית. לאחר מכן אנו מבקשים מהאדם לרחף ולצאת מתוך עצמו לאחורי האולם, כך שהאדם מסתכל על עצמו, מסתכל על המסך. דבר זה נקרא בNLP תלת תיאור- יציאה לגוף שלישי, כך שיוכל לראות את הסיטואציה בצורה מרוחקת, מחושבת ופחות מעורבת רגשית כמו שאנו רואים דברים כאשר אנחנו בגוף ראשון. בשלב הבא אנו מבקשים מהאדם להסתכל על המסך, על הסרט שלו חווה את הסיטואציה הטראומטית, כסרט שחור לבן. ולתת לסרט להגיע לסיומו. בסיומו אנו מבקשים מהאדם להקפיא את הסרט לתמונה. וזאת לפני שאנו מבקשים מהאדם לחזור לעצמו לגופו. עכשיו אנו מבקשים מהאדם להריץ את הסרט אחורהבמהירות- לעשות rewind, לכל הסרט כך שהוא רואה את הדמויות זזות אחורה, כאשר הוא בתוך הסרט. וה מוזיקה ברקע מתנגנת במהירות. עכשיו אנו מבקשים מהאדם להריץ את הסרט קדימה, לעשות forward, כאשר האדם בתוכו, ושואלים את האדם איך הוא מרגיש תוך כדי הסרט. בשלב זה רצוי לשלוף עוגנים של משאבים חיוביים של אירועים שונים של האדם.
בשלב הבא אנו נבקש מהאדם לעשות עוד פעם rewind, כאשר ברקע מתנגנת מוזיקת קרקס מהירה. ועכשיו להירגע, ולחזור לאט לכאן ועכשיו ( Bandler, R 2010 ברקל, מ 2008) .
מניסיון שלי עם מטופלים לעיתים יש לחזור על התהליך מספר פעמים, כי לפעמים יש דקויות שאנו לא שמים לב אליהם בהתחלה, ורק כאשר שמים לב אליהם, ובודקים שאין רווחים משניים בכך שהטראומה נשארת, שהאדם אינו בשל לוותר עליהם, ואין שום התנגדויות רגשיות לתהליך, רק אז ניתן לבצע את התהליך בצורה נקייה. אין ספק שתהליך זה של הNLP הוא תהליך עוצמתי ויעיל ומוביל לתוצאות. .
יש לציין כי יש ליצור קשר של אמון בין המטופל למטפל, ותמיד לעבוד מתוך אחריות מקצועית ורגישות.
ככל שחוזרים על התהליך יותר פעמים, כך התגובה הטראומטית שוככת, וקיים ריפוי.
מהניסיון שלי כמטפלת התהליך יכול להוביל להכחדת הסימפטומים הטראומטיים, אך יש לוודא עם המטופל שהוא בשל לתהליך ועבוד עם המטופל תוך ראפור, בקצב המתאים לו, מתוך הסתכלות ריאלית והבנה כי לכל מטופל יש את הדקויות שלו, שיש לעבוד עליהם בעקביות.
ביבליוגרפיה:
אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח., ונוימן, מ. ( 1994) פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. אוניברסיטת ת"א הוצאת פפירוס.
ברקל, מ. ( 2008) חוברת השלמה לאומן. NLP לשם שינוי.
חיימוב זילברמן ר. ( 2007) טראומה משנית של עובדים סוציאלים המטפלים בנפגעי פעולות איבה. עבודת גמר לקראת תואר שני בהדרכת ד"ר עופרית שפירא ברמן,
האוניברסיטה העברית.
Bandler, R. (2010) Charisma Enhancement trainers training.
Bandler, Richard & John Grinder (1975a). The Structure of Magic I: A Book About Language and Therapy. Palo Alto, CA: Science & Behavior Books
Bandler, R Using Your Brain for a Change, 1985
Beck, A. T. (1964). thinking and depression II: theory and therapy. Archives of
General Psychiatry, 105, 61-71.
Benyakar,M., Kutz, I., Dasberg, H, & Stern, M. J.(1989). The collapse of a structure:
A structural approach to trauma. Journal of Traumatic Stress 2(4), 431-449
Ellis, A. (1974) Humanistic Psychotherapy. Ney York
Foa E.B., Tolin D.F., ( 2000) Comparrison of the PTSD symptoms scale interview
version and the clinician administrated PTSD scale. Journal of Traumatic Stress, 13 ( 2), 181-91.
Freud S. ( 1914) Freuds psychoanalytic procedures. In J. Strachey ( Eds. ) The standard edition of the complete psychoanalytic works of Sigmond Freud ( Vol. 7) London: Hograth Press
Herman, J. L. (1997). Trauma and Recovery. New York: Perseus
Seligman, M.E.P., Walker, E., & Rosenhan, D.L. (2001). Abnormal psychology. (4th ed.) New York: W.W. Norton.
Sheldon, B. (1995). Cognitive Behavioural therapy. Routledge
