איך ליצור הקלה מהירה לסימפטומים פוסט טראומתיים

התופעה של הטראומה מוכרת לנו היטב מתחומים שונים בחיינו ואנו עדים לה באופן יום יומי. במדינת ישראל הסובלת מפעולות איבה הגובים חיים ופצועים מושג הטראומה מקבל דגש נוסף שכן כולנו חשופים לאירועים אלו במיוחד בימים אלו.

בנוסף לטראומות הפוליטיות, במדינת ישראל ובעולם בכלל אנו עדים לאירועים טראומטיים רבים כגון תאונות דרכים, תקיפות פיזיות ומיניות, אובדן אדם אהוב, מחלות, ועוד. אלה מהווים אירוע טראומטי הקוטע את שגרת חיינו. האירועים הללו מתקיימים ללא התרעה מוקדמת, ועלולים להוביל לתחושה של חוסר שליטה על חיינו, ושינוי תפיסת עולמנו. כתוצאה מכך עלולה להיווצר תחושת אובדן וטראומה אשר משאירה אותנו חשופים ופגיעים. תחושה זו עשויה לגבור ככל שמספר האירועים הטראומטיים אותו אנו חווים.  מחקרים מראים כי כעשרה אחוז מהאנשים אשר נחשפו לאירועים טראומטיים לוקים בהפרעה פוסט טראומטית( PTSD-post traumatic stress disorder) לאחר חשיפה לאירוע טראומטי . אצל הסובלים מPTSD בעקבות האירוע הטראומטי חל זעזוע בשיווי המשקל הנפשי ומתפתחת שורה של סימפטומים המשתנים מחולה לחולה בצורתם ועוצמתם. סימפטומים אלו כוללים דיסוציאציה, פלשבקים, חרדה, הימנעות, נדודי שינה אידיאליזציה של החיים לפני האירוע הטראומטי ועוד.

מושג הטראומה שאול מהתחום הכירורגי. מקורו בשפה היוונית ופירושו פציעה וחבלה הנובעת מחדירה לרקמות הגוף. הטראומה הגופנית מתאפיינת בפגיעה ונזק לרקמה וההשפעה היא על כלל האורגניזם. טראומה נפשית היא פגיעה ברקמה הנפשית, כשאלמנט הנזק לרקמות הגוף נעדר או שולי וההשפעה היא על כלל האורגניזם, ברמה הפיזית, התחושתית והרגשית. בטראומה נפשית נגרם לנפגע זעזוע אמוציונאלי, המתפרש על ידיו כמסכן את בטחונו, איזונו הנפשי, כבודו, בריאותו ולעיתים אף את קיומו. בכך הופך האירוע לשבר ברצף זמן, בין הלפני והאחרי והנו מצביע על קריסה של המבנה העצמי . החוויה הטראומטית היא תוצאה של מפגש בין איום מבשר אסון לבין חוויה אישית כאוטית. התוצאה של מפגש זה גורמת לחוויה קשה ביותר של אובדן האוטונומיה וטשטוש בתחושת העצמי, כפי שנחוותה מקודם.

למעשה עד לאחרונה דיברו על סיכויי ההחלמה מ –PTSD, ככאלו שאינם גבוהים ומחקרים דיברו בעיקר על הקלה בסימפטומים ולא על ריפוי.

הגישה הנלפיסטית כמו הגישה הקוגניטיבית מאמינה כי לאדם יש יכולת בחירה מסוימת ושהאדם הנו רציונאלי. כאשר נצפית התנהגות "מופרעת" הדבר הנו תוצר של לימוד תהליכי למידה בעייתיים. ההתמקדות היא בכאן ועכשיו ולא בתת מודע . הגישה היא של מתן פתרון פרקטי לבעיה ספציפית, כאשר קיימת אמונה שפתרון בעיה אחת יוביל לפתרון בעיות נוספות. בגישה זו לאדם יש יכולת רבה להשתנות ולבחור. התרפיה הקוגניטיבית – Cognitive Therapy אשר פותחה במקור על-ידי בק טוענת שה פירוש הניתן למאורע, ולא המאורע עצמו, הוא שאחראי על מצבי הרוח. לפיכך פירושים שליליים יובילו למצב רוח פסימי ולהיפך. הפירושים השליליים הללו (נקראים גם מחשבות אוטומטיות/דיספונקציונליות) הם לרוב תוצר מוגזם או לא מדויק לסיטואציה מסוימת. הטיפול הקוגניטיבי מנסה לשנות את המחשבות האוטומטיות – המטופל לומד לזהות מחשבות אלה, להתייחס אליהן כשגויות ולהחליפן במחשבות יותר הגיוניות ובונות. אצל מטופלי PTSD עיקר תשומת הלב מתרכזת בהערכות שלהם לגבי ביטחון-סכנה, אמון ותפיסה עצמית.

הNLP גם כן מדבר על מחשבות אוטומטיות אלו, ומאמין כי ע"י תהליכים של אופן החשיבה על הדברים ניתן להפוך את המשמעות של האירוע משלילית, לחיובית או שולית.

הן הגישה הנל פיסית והן הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מאמינות שהפרעות חרדה וביניהם ההפרעה הפוסט טראומטית ניתנות לריפוי מלא.

בNLP , יש תהליך הנקרא ה Fast Trauma/Phobia Cure, אשר נחשב לאחד התהליכים הכי עוצמתיים, והוא עובד על אזור האמיגדלה במוח. התהליך יעיל בהתמודדות עם פוביות, טראומות ומצבים דיסאסוציאטיבים

בתחילת התהליך, האדם אמור להיות מסוגל לחוש את התחושה הטראומטית בכאן ועכשיו. אין טעם לבצע את התהליך באדם אשר לא חווה את האירוע כטראומטי. יש להתייחס לחושים של האדם, ולתת אופנוית שלו. איך הוא חווה את הטראומה מחדש? האם הוא רואה אותה שחור לבן או צבעונית, כתמונה או כסרט, עם או בלי קול וכו'. לפני שמתחילים את התהליך צריך להכניס את האדם למצב רגיעה, ולעגן מצבים בהם הוא זוכר עצמו מתמודד איתם בהצלחה. תהליכים נפוצים ב NLP. ( למי שלא מכיר מספיק על NLP מומלץ לקרוא על תהליכים אלו).

בתהליך אנו מבקשים מהאדם לדמיין את עצמו כיושב באמצע אולם קולנוע, להיות כולו שם בקולנוע, מדמיין את המסך מהעיניים שלו, לדמיין את גודל האולם, צבע הכיסאות, להיות מודע לנוחות של הכסא עליו אנו יושבים… אנו מבקשים מהאדם לדמיין עצמו בתמונה בשחור לבן של סיטואציה, ממש לפני הסיטואציה הטראומטית. לאחר מכן אנו מבקשים מהאדם לרחף ולצאת מתוך עצמו לאחורי האולם, כך שהאדם מסתכל על עצמו, מסתכל על המסך. דבר זה נקרא בNLP תלת תיאור- יציאה לגוף שלישי, כך שיוכל לראות את הסיטואציה בצורה מרוחקת, מחושבת ופחות מעורבת רגשית כמו שאנו רואים דברים כאשר אנחנו בגוף ראשון. בשלב הבא אנו מבקשים מהאדם להסתכל על המסך, על הסרט שלו חווה את הסיטואציה הטראומטית, כסרט שחור לבן. ולתת לסרט להגיע לסיומו. בסיומו אנו מבקשים מהאדם להקפיא את הסרט לתמונה. וזאת לפני שאנו מבקשים מהאדם לחזור לעצמו לגופו. עכשיו אנו מבקשים מהאדם להריץ את הסרט אחורהבמהירות- לעשות rewind, לכל הסרט כך שהוא רואה את הדמויות זזות אחורה, כאשר הוא בתוך הסרט. וה מוזיקה ברקע מתנגנת במהירות. עכשיו אנו מבקשים מהאדם להריץ את הסרט קדימה, לעשות forward, כאשר האדם בתוכו, ושואלים את האדם איך הוא מרגיש תוך כדי הסרט. בשלב זה רצוי לשלוף עוגנים של משאבים חיוביים של אירועים שונים של האדם. בשלב הבא אנו נבקש מהאדם לעשות עוד פעם rewind, כאשר ברקע מתנגנת מוזיקת קרקס מהירה. ועכשיו להירגע, ולחזור לאט לכאן ועכשיו .

מניסיון שלי עם מטופלים לעיתים יש לחזור על התהליך מספר פעמים, כי לפעמים יש דקויות שאנו לא שמים לב אליהם בהתחלה, ורק כאשר שמים לב אליהם, ובודקים שאין רווחים משניים בכך שהטראומה נשארת, שהאדם אינו בשל לוותר עליהם, ואין שום התנגדויות רגשיות לתהליך, רק אז ניתן לבצע את התהליך בצורה נקייה. אין ספק שתהליך זה של הNLP הוא תהליך עוצמתי ויעיל ומוביל לתוצאות. .

יש לציין כי יש ליצור קשר של אמון בין המטופל למטפל, ותמיד לעבוד מתוך אחריות מקצועית ורגישות. ככל שחוזרים על התהליך יותר פעמים, כך התגובה הטראומטית שוככת, וקיים ריפוי. מהניסיון שלי כמטפלת התהליך יכול להוביל להכחדת הסימפטומים הטראומטיים, אך יש לוודא עם המטופל שהוא בשל לתהליך ולעבוד עם המטופל תוך ראפור, בקצב המתאים לו, מתוך הסתכלות ריאלית והבנה כי לכל מטופל יש את הדקויות שלו, שיש לעבוד עליהם בעקביות.

תגובות

תגובות

About the author: רונית חיימוב

בת 41, אמא ל 2 בנים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 15 שנים כעובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב.