האם טוב לי בזוגיות? איך מזהים OCD של יחסים וזוגיות , מה זה, ואיך מטפלים?

הפרעות חרדה הנן מאוד נפוצות בימינו, וככל שהמודעות אליהן גוברת כך נוצרות אבחנות חדשות, תיוגים חדשים וב DSM-V האחרון אשר יצא ב 2013 החליטו (בצדק) לעשות פרק נפרד על הפרעות חרדה וטראומה.

עד כדי כך העולם המערבי הכניס אותנו לחוסר שקט ותזיזיתיות.

אחת מהאבחנות היחסית חדשות הנה: ROCD-Relational Obsessive Compulsive Disorder-
OCD של יחסים

בימינו אנו התעסקות עם יחסים בעולם משתנה, כאשר התא המשפחתי מקבל הרבה צורות, וכאשר במקומות מסויימים המתירנות מובילה, הדחף לחופש הוא גדול, והעולם המערבי דורש מאיתנו הרבה יותר, התעסקות ביחסים הנה לרב נורמטיבית.
יחד עם זאת כאשר ההתעסקות פוגעת ביכולת ליצור קשר יציב, להנות ולתפקד ביום יום, אזי קיים החשד שמדובר בהפרעה.

הפרעה זו הנה מעניינת, ומטרידה וכיום הטיפול והמחקר העוסק בה עדיין בשלבים ראשונים.

אז מה ההפרעה כוללת?

אדם הסובל מ-ROCD עלול לתהות ללא הרף האם הוא אוהב את בן או בת זוגו, האם מערכת היחסים שלהם נכונה, והאם בן או בת הזוג באמת אוהב אותו. גם כשהפרט יודע כי הוא אוהב או אהוב על ידי בן או בת זוגו, הוא אינו פוסק מבדיקות וחיפוש אישורים לרגשות אלו. מחשבות על סיום הקשר מובילות למצוקה עזה, אך כך גם מחשבות על העתיד או קבלת החלטות הנוגעות לקשר כמו מעבר למגורים משותפים, נישואים או הבאת ילדים לעולם..

צורה נוספת של ההפרעה כוללת עיסוק יתר, בדיקות ואשרורים הנוגעים למגרעותיו של בן או בת הזוג. האדם מתמקד במה שהוא תופס כפגמיו של בן או בת הזוג, ומנסה להבין אם הוא יכול לחיות עם פגמים אלו לאורך זמן.

אם ב OCD רגיל הטקסים כוללים שטיפת ידיים, הליכה על קווים וכו׳ בהפרעת היחסים הטקסים הכפיתיים הנם יותר מחשבתיים כגון שאלות תכופות לאנשים קרובים אליו כדי לברר עד כמה הפגם בבן זוג נורא, השוואת בן או בת הזוג לאנשים אחרים, שחזור אמירות או תמונות של בן או בת הזוג ועוד.

גיל התחלת התופעה אינו ידוע אך על פי רב מתחיל בבגרות הצעירה, כאשר אצל רב הסובלים מההפרעה קיימת חרדת נטישה מילדות או סוגיות סביב יחסים עם ההורים בילדות.

אבחון ההפרעה ע״י מספר שאלות:

האם אתם אובססיביים במערכות יחסים?

.1 האם אתם מוצאים תמיד פגמים בקשר או בבני הזוג שלכם שאינכם מוכנים להשלים עימם?

.2 האם כל פשרה בבחירת בני הזוג שלכם תוביל מבחינתכם לחיים אפורים, בינוניים ואומללים?

.3 כשאתם נמצאים במערכת יחסים, האם מנקר בכם חשש מתמיד שאולי אתם מפספסים משהו טוב יותר בחוץ?

.4 האם אתם מרבים להשוות את בני זוגכם לגברים ונשים אחרים או את מערכת היחסים ביניכם לקשרים אחרים?

.5 האם אתם מסתמכים על דעות של אחרים בנוגע למערכות היחסים שלכם?

.6 האם אתם בוחנים לעיתים תכופות את רגשותיכם לבני הזוג או שואלים לעיתים תכופות מה הם מרגישים כלפיכם?

.7 האם אתם מתלבטים במשך תקופה ממושכת אם להישאר בקשר?

.8 האם אתם נשארים בקשרים לא מתאימים, רק מפני שאתם מפחדים שתתחרטו אם תעזבו?

.9 האם אתם נפרדים וחוזרים שוב ושוב, או שאינכם מצליחים להפסיק לחשוב על בן הזוג שנפרדתם ממנו?

.10 האם אתם נמנעים מלהיכנס למערכות יחסים חדשות כיוון שאתם חוששים שתחוו שוב מחשבות טורדניות מייסרות?

אם העיסוק שלכם בנושאים אלו מאפיין את מערכות היחסים שאתם מנהלים ועולה על שעה ביום או פוגע בתפקודכם, ייתכן שאתם סובלים .ROCD-מ

אז איך מטפלים:

לשיטה הקוגניטיבית התנהגותית יש הצלחה לא רעה בטיפול בהפרעות חרדה בכלל ו OCD בפרט. אפילו נוצרה אפליקציה לסמארטפון לסובלים מ ROCD, המבוססת על CBT.
הכוללת חשיפות, מניעת הטקסים , חוסר בקשה לאישורים ועוד.

יחד עם זאת, השיטה איננה מתאימה לכל אחד ומאחר ומקורה לרב בקשרים בילדות, ובחוויות חסרות וחוסר בנוכחות אוהבת חשוב לעשות עבודה עם הילד הפנימי שלנו, לאפשר חוויה מתקנת, וכמטפלים להיות בנוכחות אוהבת עבור המטופל.

עבודה עם תודעת הילד במיינדפולנס כדרך לטרנספורמציה:

יכולה להופיע בכל שלב של תרפיה, בעיקר כשהטיפול הולך לעומק. מטופל מתחיל לחוות את עצמו בצורה דומה לאיך שהיה כשהיה ילד/ה. יכול לחוות את כל אותן תחושות רגשות כשהיה ילד. מאפשר גישה לאמונות והחלטות ואסטרטגיות שפותחו באותו הזמן.

בתוך תודעת הילד נגלה הרבה דברים.

הגישה היא- אנחנו מפעילים את אותן תבניות עצביות, וכך אפשר לשנות דברים מאד יסודיים במערכת. אכניס את המטופל לאותה תחושה של הרגעים שבהם החלטת שאתה לא אדם יקר ולהסיט את הנחל לכיוון אחר.

אי אפשר לשנות חוויות שהיו
אפשר לשנות את הנחות היסוד שקיבל כתוצאה ממה שקרה.
אפשר ליצור לילד חוויות חדשות – משחקי דמיון, זר קסום בדימיון המלווה אותו באירועי עבר כואבים.
מביא אמפתיה, חום והבנה שהילד היה צריך לחוות, נעזור להם לשנות את החוויות, נאפשר להם לחוות חוויות חסרות (מתקנות).

אנחנו מתחילים עם המבוגר ואז כזיכרון או התנהגות מסויימת הילד מופיע.

יצירת קשר- ״ אתה נזכר בזמן שהיית ילד…״
בקשת רשות להשרות לתוך הילד- ״ זה בסדר שאכניס אותך לחוויה הזו של הילד…״ ״זה בסדר שאדבר ישירות איתה״..
ואז מתחיל תהליך ההשרייה במיינדפולנס- תודעת המבוגר לתוך תודעת הילד. ״תן לעצמך להסתכל דרך העיניים של הילד״- ממש להיות הילד לא רק לדמיין אותו. חוויה אותנטית מתוך הילד. ״ תרגיש שהידיים הקטנות שלו הם הידיים שלך״…. ״ תני לגוף של הילדה לחיות בגוף שלך ולגוף שלך לחיות בגוף של הילדה״ … ״ יש לך פנים יותר קטנים כאלה״…. תסתכלי החוצה ואיך החלון נראה״… ״ תרגישי את הבגדים הקטנים שאת לובשת״… הרהיטים יותר גדולים״… הסתכלות דרך 5 החושים + החשיבה. ״תחושי מה שהיא חשה״…
להיכנס לילד זה להיכנס למקום פגיע וחשוף, כאשר נפרק פחד ובושה יהיה יותר קל להיכנס למקום הילדי.

במקום של טראומה ותחושת שלא בטוח אני קודם אומר בואי נסתכל פה בחדר מה בטוח לך….

ואז לשאול מה עולה- אם למשל עולה זיכרון של הילד הםנימי משחק לבד בחדר, להיות הזר הקסום- להציג את עצמינו לילד כי בתודעה שלו אינו מכיר את המטפל, ולהשלים את החוויה החסרה- לשחק איתו בחדר, אם ההורה לא הגן, להגן עליו בחדר, לעמוד מול ההורה, ולאפשר לחוויות מתקנות להיווצר בדימיון.

לעיתים רק לאחר עבודה עם הילד הפנימי במיינדפולנס ניתן יהיה לעבור לחשיפות התנהגותיות, ולטיפול דורשני יותר, שכן קודם יש ליצור תחושת ביטחון והרגשה שיש על מי למסמוך.

מקווה שפוסט זה עזר לך. אשמח לשמוע את תגובתך.

ביום ג הקרוב אני פותחת את הקורס שלי וההרשמה נסגרת.
ניתן ליצור קשר כאן לפרטים על הקורס:
http://ronitsway.ravpage.co.il/course

תגובות

תגובות

אודות הכותב/ת: רונית חיימוב

בת 41, אמא ל 2 בנים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 15 שנים כעובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב.