התנהלות בזמן משבר

לאור האירועים הביטחוניים בשבועות האחרונים ומעצם היות חיינו מלאים באירועים פתאומיים המהווים משבר חשוב לדעת איך להתנהל באירוע פתאומי על מנת להימנע מלהפוך להיות פוסט טראומטיים. לעיתים קרובות ארועים אלו מציפים אותנו, ויוצרים אצלנו תחושה כאילו אנחנו טובעים, נחנקים ולאט או מהר מתגנבת לתוכנו תחושת חרדה.  תחושה זו היא פגיעת חרדה, המכונה בעגה המקצועית "תגובת דחק חריפה", ACUTE STRESS REACTION  מתעוררת בתגובה לאירוע טראומטי (כזה שמאיים על תפיסת החיים של האדם) אצל 90% מהאוכלוסייה.

אנשים שלוקים באירוע חרדה  מאופיינים בד"כ בתסמינים של: עלייה בלחץ הדם, הזעה, רעד, קיפאון, סיוטים, מחשבות טורדניות ועוד.

לרב הסימפטומים המלווים ASR חולפים תוך 48-72 ש' מהאירוע. כאשר הם לא חולפים תוך מספר ימים תגובת הדחק נהפכת להפרעת דחק- Acute Stress Disorder-ASD מ מספר ימים ועד 3 שבועות. מעל ל3 שבועות של סימפטומים, האבחנה היא כבר של תסמונת פוסט טראומטית- Post Traumatic Stress Disorder-PTSD

אחד הדברים אשר הופכים אותנו לפגיעים לחוות סימפטומים פוסט טראומטיים היא הציפייה שלנו מעצמינו שנהיה סופרמן או סופרוומן למרות שאין לנו כוחות- על, ( ראיית רנטגן, יכולת לעוף, לטוות קורי עכביש ועוד) ולאכזבתנו כולנו אנושיים. האכזבה מעצמינו יוצרת אצלנו תגובות דחק.  כמה מאיתנו מצפים מעצמינו להיות מסוגלים להתנהג כמו ספוק- הוולקן מ startreck? ללא רגש ורק מחשבה שקולה? המציאות היא שאיננו רובוטים, ואנחנו עושים את הכי טוב שאנו יכולים בכל רגע נתון- וחשוב לזכור זאת!

ההמלצה המידית תוך כדי ולאחר האירוע היא  • לעודד לעשייה פרקטית כלשהי- בין אם זה לקחת עבור עצמינו את הכוס מים במקום לבקש ממישהו אחר, להרים בעצמינו טלפון ליקירים ועוד.  • לתרגל נשימות עמוקות- הדרך היעילה היא לשאוף פנימה תוך ספירה עד 4, לעצור את הנשימה תוך ספירה עד 4, ולנשוף תוך ספירה עד 4.  • לקבל ולבקש כמה שיותר מידע בסיסי לגבי המצב הכללי, הסביבה המידית והמצב שלי.  • ליצור קשר עם בני משפחה • ולהשתדל להסיח את דעתנו מהאירוע- בניגוד לפעולה הרווחת- להקשיב לחדשות בכל מדיה אפשרית ולראות תמונות קשות לצפייה.

אמנם רק כ-10% מהאנשים ימשיכו לסבול מפוסט-טראומה  הכוללת מחשבות וזיכרונות הקשורים באירוע המאיים,  סיוטי לילה ותחושה שהסכנה למעשה לא חלפה ושהאירוע עדיין חי ומלווה בעוררות גבוהה.

אבל כל אדם שסובל מחוויה כזו הוא סבל מיותר שניתן להשתחרר ממנו.

במקרים של הימשכות התסמינים יותר מ-3 שבועות (הופעת הפרעת טראומה) רצוי לפנות לגורם רפואי מוסמך.

בנוסף לאפשרויות הטיפוליות המוכרות בכלל הציבור, יש גם את האפשרות שמציעה הכשרת המטפלים לטיפול ממוקד NLP בטראומה תוך למידה של כלים מגוונים מגישות שונות.

מניסיוני במהלך 16 השנים האחרונות בטיפול בנפגעי טראומה תוך שימוש בכלים מגוונים, יש דרך להשתחרר מסימפטומים פוסט טראומטיים.

תגובות

תגובות

אודות הכותב/ת: רונית חיימוב

בת 41, אמא ל 2 בנים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 15 שנים כעובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב.