תרגיל ביצירתיות למטפלים מתחילים

מאת דב מידן טריינר

אם לומר את האמת, אף פעם לא החשבתי את עצמי יצירתי.
המוח שלי כאילו עובד לאט, חושב לאט, ממציא לאט…
בתחרויות יצירה בבית הספר אפילו לא ניסיתי להתאמץ. ידעתי מראש שזה נועד לכישלון.

למזלי הוא, המוח שלי, תופס דברים מהר. 

הפעם הראשונה שבה נתתי לעצמי שוב רשות לנסות לחשוב בצורה יצירתית
היה כשהתחלתי ללמוד ולהתנסות ב NLP.
איכשהו, הצלחתי לתפוס את החומר ותהליכי החשיבה ממש מהר ובקלות.
כבר הייתי "ילד גדול", הייתי בדרך להיות מה שאני רוצה להיות כשאני אהיה גדול,
ועל כן קיוויתי ורציתי להאמין שהיכולות והמשאבים שבי יהיו יותר מפותחים מאשר כשהייתי ילד.
עצם החשיפה וההתפתחות לאורות הדרך של ה NLP שינו בי יכולות ואמונות.

מה אומר ומה אגיד… זה היה מאתגר. והיצירתיות התפתחה.

לאחר סיום רמת הפרקטישיונר, פתחתי קליניקה כמטפל ב NLP, וכפי שקורה לכל מי שלומד
בעיקר לימודים תיאורטיים, התחלתי לפגוש את המקרים של החיים עצמם. אלה שקיימים במציאות.
היו מקרים שחשבתי: "הוא לא אמור להאמין בזה. איך אפשר להאמין בדבר כזה? "

הייתי חייב לפתח את החלק היצירתי שבי, כדי לבחון איך אני יכול לעזור
למונחים שמגיעים אלי. כל אחד מגיע עם הבעיה שלו והאמונות שלו וכל מה שייחודי לו.
זה מה שפיתח באמת את היכולת היצירתית שלי כמטפל.

מאוחר יותר למדתי המון מרונית, בעלת המרכז, את מה שידעתי בחלק האחורי האפור של המוח,
הייתי חייב להתחיל לשים לב מה ואיך בנויה הבעיה של המטופל שלי, כדי להתאים את מה שאני יודע
למה שהוא צריך ולא הפוך. (כלומר להתאים את המטופל לצרכים ולכלים שברשותי).
הייתי חייב להיות יצירתי.

עוד בזמן לימודי ה NLP, למדתי את אחד הכלים הטיפוליים הכי משמעותי שברשותי: IEMT.
מבחינתי, ברגע שנחשפתי לידע הזה, העולם נחלק ממש לפני ואחרי לימודי ה IEMT.
כל דרך החשיבה שלי על טיפול השתנתה ללא הכר.
וזה נתן לי "בוסט" רציני קדימה בכל מה שקשור לתפיסה שלי כמטפל.
התנהגויות וחשיבה לא רגילות בקליניקה ואל מול המטופלים.
ככה הפכתי למטפל לא רגיל. מטפל יצירתי.
לא היה אחד שהגיע אלי לטיפול ויצא כשהוא שואל את עצמו: "מה הלך פה???"
הם לא פגשו מטפל שמתנהג באופן שמטפלים לא אמורים להתנהג.

ואז, אחרי כשנה, למדתי בנוסף שיטת טיפול, שמשתתפת בעולם של המטופל בצורה המטאפורית שלו.
השיטה הכריחה אותי להשתמש ב"מוח הימני" שלי – המוח היצירתי, אפילו יותר.
אין כמעט מטופל אחד שהמערך המטאפורי שנפתח ביחד יהיה זהה לחלוטין לזה של מטופל אחר.
מי שישמע את השיחה שלי עם המטופל מהצד, יחשוב ששנינו השתגענו.

כל השיטות שלמדתי הכריחו אותי לפתח את השריר הזה שנקרא יצירתיות.

מיצאו את "חדרי הכושר" שמתאימים לכם כדי לפתח את שרירי היצירתיות שלכם.
התהליך יכול להיות מתסכל ואפילו כואב, אך התוצאות שוות את כל התהליך.

על מנת לתרגל יצירתיות הנה כמה שלבים פשוטים:

  1. להתחיל לשים לב מה ואיך בנויה הבעיה של המטופל כדי להתאים את הידע באופן אישי למטופל
  2. להיות פתוח לאמונות חדשות , לדרכי חקירה ולסקרנות- לשאול למה קורה הדבר הספציפי אצל המטופל? מה גורם לא להוביל לב? במקום לנסות להיות במקום היודע להיות במקום השואל
  3. לנסות לפעול אחרת ממה שבדכ פעלת, לעשות כל דבר אחר, חדש, ואפילו ביזארי.
  4. לשים לב לחוויה הרגשית.

בהצלחה!

דב מידן ראש תחום ה-IEMT  ומרצה במרכז.

טריינר IEMT  בינ"ל מוסמך, טריינר NLP  בינ"ל מוסמך

טריינר MOM בינ"ל מוסמך. 

ליצירתקשר:

changeatfirstsight@gmail.com

0504212158

תגובות

תגובות

About the author: רונית חיימוב

בת 46, אמא ל 2 בנים אור ושחר המקסימים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 20 שנים כמטפלת. בעברה עובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב. מיסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית בדרך של רונית ומאמינה בטיפול מותאם אישית.