מאת ורד איכבום
מאמר בנושא ספקטרום=
המילה ספקטרום מעלה בי אסוציאציות רבות הראשונה בהן לקוחה מעולם בריאות הנפש. כמטפלת עם רקע נרחב בעולם הפסיכיאטריה מיד חשבתי על הספקטרום האוטיסטי שבקצהו נמצאים מטופלים עם אוטיזם קשה בהם טיפלתי במהלך עבודתי במחלקה הפסיכיאטרית. נזכרתי באותם מטופלים בקשיים וההתמודדות שלהם ובני משפחותיהם שנמשכת כול החיים.
למעשה המילה ספקטרום קשור לתחומים רבים. חיפשתי את המונח העברי במילון אבן שושן ומצאת שספקטרום הוא מקשתת. והכונה לקשת של מצבים או התנהגויות.
מבחינה הסטורית המשמעות הקדומה של המילה ספקטרום נובעת מלטינית . ומשמעותה רוח רפאים. ניוטון שהיה הראשון שפיצל את האור הלבן לקשת צבעים וכינה אותה כך עקב יופיים של הצבעים שנראו לו כרוחות עליזות.
מאז ועד היום המונח התרחב וכיום משייכים אותו למגוון תחומים החל מהתחום האופטי וכלה בספקטרום פוליטי חברתי דתי מגדרי וכמובן נפשי.
בניגוד לעבר הלא רחוק שבו החלוקה היתה הרבה יותר דיכוטומית. הרי כיום מקובל לחשוב על כול התנהגות או מצב לפי מיקומו ברצף.
בכוונתי כאן להתייחס למשמעות המושג בבריאות הנפש .
ברצוני לציין שתי נקודות חשובות. הראשונה היא העובדה שבשנים האחרונות במקביל להתפתחות הטכנולוגיה והתחרותיות בעולם המערבי חלה עלייה חדה בהפרעות כמו חרדה דיכאון והפרעת קשב. ועוד. עובדה נוספת היא שעולם הפסיכיאטריה עבר מהפך עצום מאז החלו להשתמש בתרופות בשנות ה30 ומהפך נוסף מאז הוכנסו לשוק בשנות ה90 תרופות מודרניות נגד חרדה דיכאון ומצבים פסיכוטיים שיתרונן הגדול הוא הפחתה משמעותית בתופעות הלואי.
כתוצאה מכול אלה עולה כי אנשים רבים סובלים מבעיות נפשיות אך עם זאת מגיעים לאיזון נפשי ומצליחים לייצר חיי עבודה משפחה וחברה פעילים וחיוניים. למעשה רובנו נעים במשך חיינו במנעד של רצף נפשי כי כולנו עוברים חוויות חיים וגם ממוקמים על אותו רצף.
דבר נוסף שחשוב לציין הוא התפתחות המדיה התקשורתית וכיום מקובל לדבר ולהחצין כמעט כול דבר ללא חשש.. אנשים מדברים באופן חופשי על הפרעות מהן סובלים.ובכך מנרמלים את ההפרעה. וגורמים להכרה קבלה וחוסר רתיעה מהנושא.
כמטפלים היתרון בכך הוא שנוכל להתאים טיפול לכול אחד שנמצא על הספקטרום כולל אלה הנמצאים בקצוות. חשוב לי לציין שהבסיס לכול טיפול הוא בניית קשר טיפולי תוך ,ראיית המטופל רגשותיו שפת גופו הלך החשיבה שלו בדיקת צרכיו ומטרותיו.. המיקוד לא רק במטופל אלא גם בתחושות המטפל וגם ביחסים והקשרים ביניהם.כתוצאה מכך המטופל ילמד להעריך ולקבל את עצמו כפי שהוא ללא שיפוטיות ויגשים את עצמו לפי היכולות והצרכים שלו.
וכאן ברצוני להתחבר לגישה של קוהוט ממיסדי זרם פסיכולוגיית העצמי ולהביא המשגה שקוהוט נהג להשתמש-
ראייה אמפטית של המטופל מזהה את צרכי המטופל: הצורך במירורינג-נראות והצורך באידאליזציה -היכולת של המטפל להוות עבורו מקור של ביטחון והכוונה.. אלו שני צרכים עיקריים שקוהוט מדבר עליהם כצרכים העיקריים.מילוי צרכים אלה יחזק את גיבוש ה"עצמי "של המטופל וכנגזר מכך את יכולת התמודדותו מול אתגרי החיים בצורה טובה יותר.
מעבר ליכולת האמפטיה חשוב לראות כול מטופל בצורה סוביקטיבית ולהתאים אל הטיפול אליו.
דוגמה-הגיעה אלי לטיפול נערה כבת 20 דיכאונית.שאובחנה על הרצף האוטיסטי. במהלך השיחות כמעט ולא יצרה קשר עין.. העבודה איתה היתה בקשר לדיכאון ,חיפוש כוחות ומשאבים לצורך תפקוד יומיומי. כאשר הקשר ביננו העמיק שיתפה שגדלה במשפחה נוקשה ומרוחקת וסבלה מהזנחה רגשית. בהמשך השיחות שיתפה שאינה שלמה עם המגדר שלה וכול כיוון השיחה קיבל תפנית . בסופו של דבר הפניתי אותה למרפאה לצורך התאמת מגדר.
דוגמה נוספת -מטופל בן 30 סובל מסכיזופרניה הגיע אלי מהסיבה שחברתו שלחה אותו לטיפול עקב מחשבות קינאה. בשיחה איתו שיתף כי הוא מעריך את עצמו כ"פחות ממולח מאחרים" ועל רקע זה מתעוררות אצלו מחשבות קינאה. התרשמתי אומנם שקיים גרעין אצלו פסיכוטי אך העבודה איתו היתה בעיקר על דפוסי חשיבה ובדיקת טריגרים המעוררים אצלו תחושה זו.
הדוגמאות הן רבות ומגוונות אך הנקודה העיקרית היא שיש לראות שכולנו מטפלים ומטופלים כאחד נמצאם ונעים על רצף במהלך חיינו. עובדה זו מפחיתה את הסטיגמה שאפיינה חולי נפש שנים רבות ועוזרת לנו המטפלים לסייע למיגוון רחב של מטופלים ולהתאים את הטיפול לכול אחד ואחת.
ליצירת קשר
veredpt50@gmail.com
052-524-1817
