מאת מוריה רובין קסוס
כהורים כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו. אנחנו נעשה הכל כדי להגן עליהם ולשמור עליהם.
מהדברים הטריוויאליים ביותר, כמו כשהם נולדים, הרי זה ברור שניקח אותם לבדיקות בטיפת חלב, נרדים אותם כשהם קטנים וזקוקים לנו לידם כדי להירדם, ולפעמים עדיין גם כשהם כבר ״גדולים״ ומגיעים לגיל הזה של ״להסתובב ברשת״, ייתכן שגם אז אנחנו עוד נשב ליד המיטה שלהם ונכסה אותם, ניתן נשיקה ונגיד ״לילה טוב״….
אנחנו נלמד אותם איך לחצות את הכביש בבטחה, וזה ברור לחלוטין שכשהם הולכים לים או לבריכה, נדאג למרוח עליהם מקדם הגנה או לפחות נדאג לבגד ים שמכסה את העור היטב, נשים להם כובע ונהיה סביבם גם כשהם במים, כשהם רוכבים על אופניים או על הקורקינט נדאג שהם ישימו קסדה. אם הם הולכים לחבר אנחנו נשאל למי הם הולכים ונרצה לדעת עם מי הם מסתובבים הרי נכון?
אבל מה קורה עם הילדים שלנו כשהם מסתובבים ברשת?
בואו נודה בזה האינטרנט הוא ״ג׳ונגל!״ מיליון אפליקציות, אינטסגרם, טיק טוק, וולורנט, פורטנייט, רובלוקס ועוד… האפליקציות האלה והאינטרנט לא הולכים לשום מקום … בטח לא בזמן הקרוב. אז מה נעשה כדי להגן על הילדים שלנו מפני בריונים ברשת? איך אפשר להגן עליהם מפני תוכן שאינו הולם את גילם ואת יכולת ההתמודדות וההכלה שלהם?
בשנים האחרונות הגיל שבו ילדים מקבלים לידיהם את הסמארטפונים הולך ויורד. והיום ילד בכיתה ב׳ כבר מקל סמארטפון. הורים לילדים בשכבת הגיל של הבת שלי לפני כ3 שנים ניסו להכניס טלפון טיפש לכיתה נחלו אכזבה קשה ואלה שרכשו את הטלפון הטיפש,מהר מאוד מצאו את עצמם בהפסד כספי לאחר שרכשו טלפון טיפש וזמן קצר לאחר מכן מצאו את עצמם רוכשים גם סמארטפון מתוך ההבנה שהילד שלהם הופך להיות ה״חריג״ בלי הסמארטפון. מי צודק ומי טועה כאן, דיון בנושא כבר לא יעזור, זו המציאות שאנחנו חיים בה ועכשיו נשאר לנו רק לשאול: מה עלינו לעשות כדי שהיא תהיה הטובה ביותר עבור ילדינו?
- האחריות על ביטחונם של הילדים בג׳ונגל הזה שנקרא ״האינטרנט״ היא עלינו.
נתחיל מהעובדה הפשוטה שמהרגע שנתנו לילדים שלנו גישה לג׳ונגל הזה שנקרא ״האינטרנט״ ושמנו להם גם סמארטפון ביד, האחריות והחובה לדאוג לבטחון שלהם היא לחלוטין שלנו.
הרגלי הגלישה שלהם הם בתחום האחריות שלנו.
לכן הדבר הראשון שחשוב שנעשה הוא לדבר איתם בפתיחות על הפעילות שלהם במרחב האינטרנטי ובנוגע לשימוש בסמארטפון.
בדיוק כמו שהיינו נותנים הסבר לפני שהיינו יוצאים איתם לטיול ברחובות עם כבישים סואנים. או לטיול בסוואנה באפריקה. בסוואנה כמו בג׳ונגל יש כללים וכדאי שנכיר אותם ונדע איך להימנע מהסכנות.
אחד הדברים שעשיתי עם הילדים שלי לפני ששמתי להם את הסמארטפון ביד היה לתת לכל אחד מהם את אותה ההרצאה: ״זה הטלפון של אבא ואמא, אנחנו נותנים לכם אותו כדי שתוכלו להשתמש בו, זה לא הטלפון שלכם. ואנחנו נבדוק כל מה שקורה בטלפון שלכם. לאבא ולי תהיה גישה גם להודעות שלכם בוואטסאפ. מידי פעם אנחנו גם נבדוק את הטלפון שלכם ונוודא שאתם מתייחסים לחברים שלכם בצורה נעימה ומכבדת כאילו הם היו איתכם כאן בבית. ושגם הם עושים את אותו הדבר. אנחנו לא מרשים לכם לתת את המספר שלכם לאנשים שאתם לא מכירים, (כאן התייחסתי לכך שהם משחקים במשחקים אונליין – למי שהילדים שלו משחקים במשחקים כמו פורטנייט המונח דיסקורד בטח נשמע מוכר זוהי פלטפורמט צ׳אטים שמשמשת בעיקר גיימרים). ואם אתם לא בטוחים במשהו אתם צריכים לפנות אלינו.״ הסברתי להם שאם הם נתקלים בתוכן שאולי מפחיד אותם או שהם לא בטוחים במה שהם ראו שיפנו אלינו. הסברנו שבדיוק כמו שהחברים שלהם בביה״ס לא מסתובבים ערומים ללא בגדים, אותו הדבר חל גם לגבי השימוש שלהם בסמארטפון כלומר אם מישהו מדבר איתם וגורם להם לאי נוחות או שמגיע תוכן שיש בו עירום כלשהו, שידברו איתנו ויפנו אלינו. שלא יפחדו אם מאיימים עליהם, שזה לא התפקיד שלהם לדאוג לנו, זה התפקיד שלנו להיות ההורים שלהם ולדאוג להם.
וכן לתוהים מבינכם ״הרצאה?!״ בהחלט! מבחינתי זו הבטיחות שלהם וכאן זה לא המקום לדיון פתוח.
להגיד לכם שההרצאה הזאת הייתה חסינת תקלות, זה יהיה שקר מוחלט. כבר הייתה פעם שבה מצאנו הבן שלנו נותן את המספר הנייד הפרטי שלו לילד שהוא הכיר במשחק הפורטנייט. הדבר הזה גרר פעולה מצידנו והמשחק נמחק לו מהחשב לחצי שנה… היה לו הרבה זמן לחשוב על האם שיקול הדעת שלו היה נכון, בקלות הוא היה יכול להמנע מסנקציה כזאת אם הוא היה פונה אלינו ושואל קודם ואולי היינו מוצאים דרך לבחון או להיות לידו ולוודא שהוא אכן מתקשר עם ילד קטן ולא חלילה לא עלינו עם איזה סוטה או עבריין ברשת…
יום אחד גם מצאתי את את הבת שלנו מתכתבת עם אדם שהיא לא מכירה בוואטסאפ, (שלאחר בדיקה שלנו והפעלת גורם חקירה שמחנו לגלות שבאמת מדובר בילד) הוא קיבל ממנה את מספר הנייד שלה לאחר שהתכתב איתה בהודעות באפליקציית הטיקטוק. גם הדבר הזה גרר שיחה ופעולה מצידנו והיום גם לאחר שעברה יותר משנה לאחר המקרה הזה, אין לה טיקטוק. לכן, ההרצאה הזאת היא לא מושלמת ולא תיתן הגנה מלאה אבל היא יכולה לתת מענה ומסגרת לפעולות שאתם עשויים לנקוט בהם בהתאם למה שתחליטו שנכון למשפחה שלכם וסביר שהיא תוכל לחסוך לכם וגם לילדים שלכם הרבה מאוד קשיים וכאב לב מיותר.
חשוב ללמד אותם על המוניטין שלהם ברשת, את המשמעות של העובדה שתמונה שעולה לרשת גם אם לכמה רגעים אומר שהשליטה על החשיפה שלה יוצאת מהידיים שלהם, להימנע מלתת מידע אישי ומידע פרטי, על כך שהם צריכים להיות זהירים ולזכור שהאינטרנט אינו פרטי….
אני מאמינה שלתת לילדים שלנו סמארטפון בלי לתת להם הסבר, לפקח עליהם וללוות אותם, זה כמו שאני אתן לילד שלי את המפתחות לרכב ואגיד לו ״עלה וסע! יש מצב שאתה תפגע במישהו או מישהו יפגע בך אבל אתה רוצה כל כך רכב אני בטוחה שתסתדר.״ ואני רוצה רק לציין למען הפרוטוקול שהבן שלי רק בן 11…
- וודאו שאתם מאפשרים לילדים מרחב בטוח לשהות בו איתכם
מה זה אומר? ״מרחב בטוח למוגנות״ זוהי שיטה שלמדתי מהאחת והיחידה רונית חיימוב. ובגדול זה מה שאני עשיתי עם הילדים שלי. לימדתי אותם שכשהם רוצים לשתף אותנו במשהו והם רוצים לדעת שהם יהיו בטוחים ונאהבים לא משנה מה המידע שהם חושפים בפנינו, המצאנו מילת קוד. אפשר להמציא איתם מילת קוד משותפת או משפט קוד זה יכול להיות ״אמא אני צריך מוגנות״ ואז יודעים שהילד/ה רוצה לשתף משהו שאולי מעיק עליו מאוד בנושא שבו הם חוששים שהאהבה שלנו אליהם תיפגע או שאולי אנחנו עשויים לכעוס מאוד.
כשמתרגלים עם הילדים את השימוש בקוד הזה, וכשהם משתפים בפועל במשהו ואתם מקשיבים להם מתוך מקום של קבלה מלאה ואהבה הם ילמדו לגשת אליכם ולדבר איתכם בפתיחות ותוכלו הרבה פעמים לעזור להם ולמנוע מדברים להפוך לכדור שלג מתגלגל.
חשוב לזכור שבסופו של דבר יבוא היום שבו הם יחשפו לאינטרנט גם מחוץ לגבולות הבטוחים של הבית.
- נטרו את התכנים של הילדים.
ניטור התכנים של הילדים הוא הכרחי,
- ניטור התכנים של הילדים הוא הכרחי, בעיקר כשמדובר בילדים צעירים יותר. בכתבה שפורסמה במעריב בספטמבר 2021, דווח על כך שחברת ״בייט דנס״ הסינית, החברה שפיתחה את אפליקציית ה״טיקטוק״, אסרה את השימוש באפליקציה לילדים מתחת לגיל 14 ליותר מ40 דקות ביום. כמה שבועות לפני כן הממשלה הסינית יצאה בהודעה, כי היא מגבילה צעירים מתחת לגיל 18 לשחק אונליין במהלך ימי העבודה ואיפשרה שעה אחת יום למשחקי אונליין במהלך הסופ״ש, בשעות הערב. הסינים הבינו מזמן את כוח ההשפעה של אפליקציות האונליין האלה. לטיקטוק למשל יש כוח השפעה גדול מאוד על הצעירים שממילא עקב גילם הם ניתנים להשפעה בקלות, זהו גיל שבו הם גם מאוד חשופים לנושא של לחץ חברתי ופופולריות ובהתאם טרנדים שליליים באפליקציות מהסוג הזה עלולים לפגוע בהם או בסביבה שלהם בצורה קשה. (קריאה לוונדליזם, גניבה ועוד).
ההמלצה במקרה הזה, היא להכיר כמה אפליקציות ניטור ולבחור אחת שנוחה לכם ולהשתמש בה על הנייד של הילדים. יש אפליקציות שגם חוסמות תכנים מיניים ואלימים ברשת. מומלץ מאוד לבדוק איזה מהאפליקציות שקיימות היום יכולות להתאים לכם.
לנו יש אפליקציה שמנטרת את הפעילות של הילדים, אנחנו יכולים לכבות להם את השימוש באפליקציה מסוימת, יש להם זמנים שהגדרנו באפליקציה בהם הם יכולים לגלוש באפליקציות מסויימות. בנוסף, לבן שלנו כיוון שהוא מאוד אוהב לשחק בפורטנייט, יש אפליקציה דומה המגבילה את הזמן שלו על המחשב, כך שהוא למד לנצל את הזמן הזה למשחק ובשאר הזמן אם יש לו שיעור זום לדוגמה הוא צריך לבקש מאיתנו לפתוח לו את המחשב. (זה נעשה באמצעות אפליקציה שיושבת על הניידים שלנו – נפלאות הטכנולוגיה!).
המלצה נוספת שאימצתי היא לדאוג שהמסכים יהיו בחלל שבו אתם יכולים לראות את הנעשה בהם. שימו את המחשב של הילדים במסדרון פתוח, או בסלון.
אם בעקבות הקורונה נאלצתם גם אתם כמונו, להבין שהמצב הוא כזה שעוברים גם ללמידה מרחוק וצריך שקט מסביב כדי ללמוד, דאגו להסביר לילדים שדלת החדר תישאר פתוחה ומידי פעם כנסו לבדוק מה קורה שם.
עם ילדים צעירים בידקו מידי פעם את היסטוריית החיפוש שלהם בדפדפנים. זה יהפוך למאתגר מהרגע שהם הופכים למתבגרים שמכירים את עולם האינטרנט ומתחילים לשלוט בו יותר טוב מאיתנו אבל לגילאים הצעירים יותר זה בהחלט יכול לעבוד.
- הכירו את החברים של הילדים שלכם ברשת.
כן בדיוק כמו שאם היה נכנס אליכם ילד חדש הביתה וזאת הפעם הראשונה שאתם רואים אותו, סביר שתשאלו ״מי זה?״ ״מאיפה אתם מכירים?״ נכון? אותו הדבר לגבי הקשרים של הילדים שלנו באינטרנט. בדיוק כמו שאם הילד שלכם היה אומר שהוא הולך לחבר הייתם שואלים ״לאיזה חבר?״ ובמידה ולא הייתם מבינים ולא היה מתחבר לכם ה״חבר הזה״ הייתם פותחים בסדרה של שאלות אותו הדבר גם כאן.
מה שאני אישית עשיתי כאמא כשהבן שלי אמר שהכיר חבר דרך הפורטנייט והוא מאוד רוצה לדבר איתו ישירות היה להגיד לבן שלי לתת את מספר הנייד שלי לאמא של אותו הילד ולהגיד לו שאני רוצה לדבר איתה. שיסביר לאמא שלו שהם רוצים לדבר בטלפון וגם להיפגש בעולם האמיתי ושאני רוצה לדבר איתה. זה פותר די מהר את העניין של סוטים ועבריינים ברשת. עשיתי עם האמא שיחת וידאו והילדים חברים טובים כבר למעלה משנתיים הם נפגשו למרות שאנחנו גרים במרכז והחבר גר בדרום והם מוצאים זמן מעבר לפורטנייט ומדברים גם בטלפון. והסיפור חזר על עצמו עם חבר נוסף, מרמת השרון שכדי לוודא שהילד שלי נפגש עם ילד שאני ראיתי שהחיבור בינהם טוב ואין אלימות מילולית ו/או פיזית נפגשנו עם ההורים בפארק היה חיבור נפלא עם ההורים ועם הילדים שלהם ומאז הילדים אפילו ישנו אחד אצל השני ושומרים על קשר נהדר. כך שלכל דבר אפשר למצוא פתרונות. לא הכל שחור ולא הכל נורא. יחד עם זאת, כדי לוודא שאפשר לייצר מציאות כזאת חייבים להיות מודעים גם לסיכונים ולסכנות ברשת.
אני מאמינה שזה נכון שיש דברים רבים שהם מחוץ ליכולת השליטה שלנו, יחד עם זאת אם נראה לילדים שלנו שאנחנו מתעניניים בהם, במה שקורה איתם, נדבר איתם, נסביר מתוך דאגה אמיתית לשלומם, נסביר מהי גלישה אחראית, נשתף, נדבר על גבולות, נחנך לערכים ולמוסר הסיכוי שהם יפגעו במרחבי הסייבר יצטמצמו.
חשוב לי להדגיש אני לא מומחית בתחום, הידע והתובנות כאן הם מתוך ניסיון חיי האישי, יחד עם זאת אני יכולה להעיד שהורים רבים משתפים אותו בכאב האישי שלהם ומתייעצים איתי מתוך הכרות איתי ועם החינוך שהילדים שלי מקבלים, מכירים את ההתנהלות שלי בנושא ויודעים שהבחירה שלי לנהוג באופן הזה היא לאחר שחקרתי ובחנתי את הדברים עם הילדים שלי.
כמובן שיש מומחים שיידעו לתת את ההסברים בצורה טובה יותר ויידעו לתת מענה באופן מיטבי. ובמקרים שבהם יש צורך אל תהססו ופנו אליהם. קחו כל עזרה שאתם מרגישים שאתם צריכים כדי לעזור לילדים שלכם. יש מידע רב ברשת בנושא.
במידת הצורך ניתן לבקש עזרה גם באתר של ״המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת״
אישית אני אוהבת את המידע הנגיש וההסברים של גלעד האן, הוא מומחה וחוקר סייבר הוא מעביר הרצאות סדנאות ונותן ייעוץ גם בנושא, ובמידת הצורך שמעתי שמי שפנה אליו קיבל מענה.
מאחלת לכולנו, מרחב בטוח בעולם האמיתי והווירטואלי.
מוריה רובין קסוס,
מרצה וראש תחום ה NLP במרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית,
טריינרית NLP בינ״ל מוסמכת, מאמנת מנטאלית,
ועורכת דין במקצועה.
054-4354234
