איך להתמודד עם אי ודאות

גשר בערפל
תוכן עניינים

מאת רונית חיימוב זילברמן

אז הקיץ הגיע, ולמרות הגעתו נראה כי האי הודאות חוגג

החיסונים כן או לא עובדים?

הקורונה איתנו לתמיד או שהיא מתישהו סוף סוף תיעלם והחיים יחזרו לשגרה?

לנסוע לחו״ל או לחופשה בארץ או לא לנסוע?

מה לעשות עם הילדים ואיך?

כל השאלות הללו ממחישות כמה האי ודאות היא חלק מחיינו

והאמת שהאי ודאות חלק מחיינו רב הזמן

אנחנו רוצים לחוש שליטה, אנחנו מכורים לתחושת השליטה, אך שליטה הפיקציה.

הבעיה עם אי ודאות- שהיא תנאי מקדים הכרחי לחרדה.

אומנם לא בהכרח תנאי מספק ,אבל בהחלט תנאי מקדים.

חוסר יכולת להתמודד עם חוסר ודאות אפילו קיבל המשגה בעולם הטיפול:

חוסר סובלנות לאי ודאות (Intolerance of uncertainty) הוגדר כנטייה שנובעת ממכלול אמונות שליליות לגבי אי ודאות והשלכותיה וכרוך בנטיה להגיב בצורה שלילית ברמה הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית למצבים ואירועים לא ודאיים.

לעיתים חוסר סובלנות לאי ודאות מייצר הפרעת הסתגלות- הבאה לידי ביטוי באופן שונה מאדם לאדם וישנם 6 סוגים של הפרעת הסתגלות( ראה מאמר הפרעת הסתגלות בבלוג), וכן הפרעת חרדה כללית- GAD

הסימפטומים של חוסר סובלנות לאי ודאות הם:

  • לחפש מידע ופתרונות לכל בעיה שאולי תצוץ
  • דאגה אפילו בגלל דברים שהסיכוי שהם יקרו ממש נמוך, למשל להיפגע בתאונת מטוס או לחלות בסרטן
  • רצון למצוא פתרונות מושלמים שיעבדו ב-100%
  • לחפש אישור מאחרים שהכל בסדר ולקבל חוות דעת שנייה ושלישית בעניינים רפואיים
  • לעשות רשימות
  • לבדוק כל דבר פעמיים
  • לסרב להאציל משימות לאחרים
  • לתכנן בצורה מוגזמת כדי לנהל חוסר ודאות
  • לחשוב שהפירוש של חוסר ודאות זה שמשהו רע יקרה
  • להרגיש שזה לא אחראי או מסוכן אם יש חוסר ודאות בחיים
  • להימנע ממצבים בגלל פחד מחוסר ודאות
  • לדחות דברים
  • לשמור על שגרה צפויה או לבקש מאחרים לקחת החלטות בשבילנו
  • תחושה שאי אפשר לסבול את העובדה שלא יודעים את ההשלכות של מצב מסוים
  • להעדיף ידיעה ודאית שתוצאה של סיטואציה תהיה גרועה על פני הישארות בחוסר הוודאות. 

אז איך מתמודדים וממשאבים את עצמנו למול אי הודאות?

ישנם כמה כלים פרקטיים העוזרים לנו להתמודד עם חוסר ודאות ולהגביר את הסיבולת אליה:

  1. למשאב את עצמנו- משאב הוא כל דבר פנימי או חיצוני שמרגיע, נותן תחושת בטחון, ומייצר מידה מתונה של הנאה או הרגשה טובה. אלו דברים קטנים: נוף או תמונות ומראות מרגיעים,מוזיקה, הקפה בבקר, פגישה עם חברים ומשפחה, אמבטיה טובה, ריח טוב, אוכל נוסטלגי, וכל דבר אחר.
  2. לזהות בעיות שניתן לפתור מול כאלו שלא. להתמקד במה שאני כן יכולה לעשות , ולעשותו- אפילו אם זה מעט מאוד.
  3. לזהות טריגרים שמכניסים אותי לסטרס ואיך אני יכולה להתמודד עמם-הצעות יעול.
  4. לחזות את התוצאה שמפחדים ממנה ולכתוב אותה וכמה מאמינים בה מ-0-10, כלומר כמה אני מאמינה שהגרוע מכל יקרה?, לכתוב מה היתה התוצאה בפועל ולכתוב איך התמודדתי עם זה- מה עשיתי טוב, ומה אני אוכל לשפר בפעם הבאה.
  5. ניהול עצמי במצבי חוסר ודאות- תוך הישארות בכאן ועכשיו ברגע הזה= קבלה וחמלה. לקבל את זה שלא נצליח להיות בודאות- וזהו מרדף חסר תוכלת. עדיף להיות בהווה מאשר לדאוג מהעתיד. מה ברגע זה-כאן ועכשיו קורה, מה אני יכולה לעשות כדי להרגיע אותי, איזו פעילות של הנאה ותועלת אני יכולה לבצע? מה יתן לי משמעות- בקטנה. למשל לעזור לחבר חברה עם מישהו, לבשל ארוחת ערב, וכו.
  6. חמלה היא ההפך משיפוטיות- לחמול את עצמנו ואולי אפילו לאהוב את עצמינו.

מאחלת לכולנו ימים של קבלה ורגיעה בתוך האי ודאות.

באהבה רונית

תגובות

תגובות

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
צרו קשר
TOP