מאת סיגלית ברזילאי
בימים בהם המציאות שלנו מתנהלת כמו נחשולי ענק באוקיינוס או כמו הצומת הסואנת מול המבצר האדום בדלהי , התגובות שלנו למציאות מיטלטלות ומטלטלות את התודעה והגוף.
ואני מוצאת עצמי מתנהלת ממצב הישרדותי אחד לאחר , "קורסת" לתוך עצמי על הספה ומריצה בינג'ים של סדרות- (המועדפות סקנדינביות), או "בורחת" לקריאה – עיון, תודעה, פרוזה , רומנטיקה – בימי הסגר סיימתי עשרה ספרים … קיימים גם הימים בהן ה"חדשות" וה"מצב" מוציאים ממני את ה"לוחמת" ואז בני ביתי הופכים להיות "כרית האגרוף" ומניפסט הצדק הבוער בתוכי….
ויש בי המון רעש, והתנועות חדות ונמרצות,והתגובות מאוד אימפולסיביות, והחום הפנימי גבוה …
ואז נכנסת לרכב ( כי צריך לערוך קניות) – ופס הקול ענוג של המנטרה האהובה עלי מתנגן ( נפלאות הבלוטוס והטכנולוגיה) ותשומת הלב שלי חוזרת אל הנשימה , הכתפיים יורדות מהאוזניים למקומם הטבעי ומשהו אחר קורה לי – הגעתי לאי של השקט שלי.
בכל אחד ואחת מאיתנו קיים אותו אי של שקט, אותו חלק מאוזן ובריא אליו אנו יכולים להתכנס ולהתמרכז וממנו לבחור בכל רגע מחדש את הלך הרוח שלנו אל מול המציאות.
וכפי שתארתי,במצבים ההישרדותיים- כל חמשת החושים שלנו מגיבים למציאות ולכן כל אחד מחמשת החושים שלנו יכול להיות השביל אל "האי" . ריח אהוב ( בושם, פרי הדר, עוגה שנאפית לה בתנור) , זמזום של שיר אהוב או השמעתו בכל מכשיר בהישג היד, לעיסה איטית בתשומת לב עדינה של תמר, קוביית שוקולד – הטעם, הריח הבליעה השרירים של הלסת, הצוואר. מישוש של כרית או אריג הבגד, כיווץ ופתיחה איטית של כפות הידיים או הרגליים , תנועת מתיחה של הידיים והוצאת אנחה גדולה .
כל אחת מהפעולות הקטנות האלה – כשהיא נעשית בתשומת לב עדינה , ובקצב איטי מאפשרת לנו מבט אל האי הפנימי, ואז נשימה עמוקה , ואחריה עוד נשימה, ומירווח קטן של שקט בתודעה , וזהו "האי הפנימי של שקט" המאפשר לנו לבחור אחרת.
ברזילי סיגלית
שיקום ופסיכותרפיה אינטגרטיבית
ליצירת קשר: sigalit007@yahoo.com טל 0546602004
