בין השיטות האפקטיביות לטיפול במגוון בעיות רחב ביניהם טראומה וחרדה, נחשפתי בתקופה האחרונה לשיטת "האקומי" המטפלת באמצעות מיינדפולנס
העקרונות של האקומי הנן:
מיינדפולנס אורגניות
אחדות גוף נפש
אי אלימות
אחדות ברובד גדול יותר מגוף נפש
נוכחות אוהבת
ואמת
כשאנחנו לא פועלים במסגרת העקרונות המפגש הטיפולי נתקע. ואז יש לשאול איפה נתקענו.
מיינדפולנס : מקורו בבודהיזם: הבודהא חיפוש את מקור האמת ומשהו מעבר לסבל, חיפש משהו מעבר למוות וחולי ואחרי 6 שנות החיפוש הוא מתיישב בעץ הבודהי ונודר לא לקום עד שיימצאו אז הוא מגיע לנירוונה תבונה וקשר עם הטבע. בהמשך הוא ישב ביער והגיע ל4 אמיתות הנאצלות
1.החיים הם סבל- חשוב להבדיל בין כאב פיזי וסבל שהוא הויכוח עם המציאות והויכוח עם הכאב. 2. הסיבה לסבל הוא הצמדות – היאחזות מול דחייה של מה שיש. Clinging vs aversion 3.הדרך לצאת מסבל ע״י השקטת אש התשוקה לשנות את מה שיש. 4.האמת הרביעית-8 הנקודות
מה קורה כאן ועכשיו מתוך פתיחות וסקרנות וקבלה בלי שפיטה- מיינדפולנס איכות טבעית נוכחת עם התוכן ושימת לב מה עולה.
מיינדפולנס- סאטי ( לזכור את עצמך) בשפה הפאלית. זכירה הוויתית התחושות כל מה שנוכח ברגע בהווה, ברמות העמוקות זה כל מה שנוכח גם בסביבה.
מיינדפולנס יקר בפסיכותרפיה מאחר ואנו רגילים לדבר ולחשוב על הדברים- הרובד המנטלי כשיש הרבה אינפורמציה שמגיעה מרוודים אחרים. ואז נפתחים להרבה יותר אינפורמציה כך ההזדמנות ללמוד את עצמינו יותר גדולה.
לדעת את היער זה להסתכל להריח לחוש את האדמה… במיינדפולנס זהו שער לדברים הללו.
במיינדפולנס עוזר לצאת מטרנס מחשבתי- אגו מתבונן . לשים לב שאני מודע לתרגל מיינדפולנס יוצר שלווה ורגיעה.
עקרון האורגניות, מהפילוסופיה הטאוסטית התמסרות לאנרגיה החיים, שיביא אותנו להרמוניה.
יש בתוכנו כח חיים ששואף לארגון פנימי הרמוני של צמיחה וריפוי.
בהאקומי יש לזה המון משמעות שכן כח הריפוי נמצא בתוך המטופל. להגלדה ריפוי צמיחה מחדש של האפידרמיס דבר הקיים גם בנפש.
כמטפלי האקומי אנו יוצרים את המרחב שבו זה אפשרי. האדמה הלחה השמש וההשקיה- תנאים נכונים של עקרונות האקומי.
המטפל והמטופל ביחד בתוכם נוצר כח הריפוי המשמעותי
אנו נעקב אחרי מה שקורה למטופל לא ניצור משהו עבורו. אם נישאר בזה הדבר המשמעותי הבא יקרה- unfolding במגע ובמילים יוצרים קשר.
עקרון האי אלימות- מתוך הבודהיזם הנותנת כבוד לכל יצור חי ושמה דגש על לא לפגוע באחר. בטיפול האי-אלימות כולל כל דבר בתוך החדר אשר יוצר תחושת אי נוחות. התנגדות והגנות של המטופל לעיתים בפסיכולוגיה נחוות כמשהו רע. בהאקומי מסתכלים על זה אחרת – אם זה שם, הוא צריך להיות שם ולהזמין את ההגנה להיות נוכחת בחדר. באופן פרדוקסלי זה מגמיש אותנו. בהאקומי לוקחים עמדה אקטיבית והובלה אבל ברוח האורגניות והקשיבות.
אחדות גוף נפש- ביניהם יש יחסי גומלין והם מחוברים יש מספר שרשים- א. גימנסטיק ב. רייך תלמידו של פרויד. הגוף לובש שריון אשר משקף את ההיסטוריה שלנו. הגוף שלנו ואיך אנחנו מחזיקים אותו. על כן חשוב לא להיתפס רק לתוכן אלא לשפת גוף והחזקה. בהאקומי פותחים את הראדאר גם לגוף ושפת גוף וגם לתוכן. בהאקומי יש מספר אפשרויות בטיפול: לפעמים המטופל יביא משהו ולפעמים אנחנו נתחיל מגוף ומשם נצא למשמעויות
מה שאנחנו יוצרים יוצר מיכל עולם פנימי. האופן שבו אנו מחזיקים את עצמנו משקף עולם ומלואו- למשל הטיית ראש לשמאל.
עקרון האחדות- גוף ונפש יקום ואדם משם נוצר כח הריפוי- כולם קיימים במארג אחדות של יחסי גומלין. כל בני האדם הנם בעלי תחושות רגשות עולם פנימי וצרכים וזה משהו מחבר ומאחד . משותף.
בשדה הטיפולי יש לכך מספר משמעויות : א. איך שאני מביא את עצמי כמטפל משפיע וגם אילך שהמטופל מביא את עצמו. אנחנו מרחבים אקולוגיים אחד עבור השני. לכולנו חלקים שאנו אוהבים ולא אוהבים. האקומי מזמין את כל החלקים מאפשר מקום ומשמעות. גם אם זה לא נראה לנו רעיון טוב. זה כולל את כל החלקים. ונותן למטופל חופש גדול. בשביל לעשות את זה אנחנו צריכים להכיר את כל החלקים בנו ולתת להם חופש ומקום.
ב. Dependent co arising – דומה לפסיכולוגיה האינטרסוביוקטיבית. אנחנו תלויים אחד בשני. ואנשים יוצרים אחד את השני. הגישה של התהוות גומלין- צורת מערכות שלכל ההיבטים בתוך מערכת יש ערך והם שווים. המטפל תמיד בגובה העיניים. אנחנו לא יותר מהמטופל והולכים עם גישה של שיתוף. ככל שיוצרים מערכת פתוחה כל המלמד יוכל ללמוד על עצמו. בצורת המערכות המערבית: מערכת סגורה- תמיד מעגלית וחוזרת על עצמה- לא מפנימה דבר חדש. למשל מול ההורים. מערכת פתוחה יוצרת מיינדפולנס חיות ופתיחות וזהו מהו ההאקומי.
ג. גישה להבנה האינטואיטיבית של החוויה האנושית וזה עובד יותר טוב ככל שאנחנו מכירים את עצמינו. יונג- הלא מודע הקולקטיבי – אברים נפשיים דומים היוצרת הבנה ואמפתיה יכולת להתחבר.
עקרון נוכחות אוהבת -מאפשרת לאנשים להוריד מנגנוני הגנה, להיות פגיעים ולהזמין את עצמם. מחקר של למברט מצא כי- השפעת התרפיסט גדולה פי 8 מהטכניקה. אם נדע לפתח נוכחות אוהבת נצליח להשפיע- בשילוב עם תובנה נוכחות אוהבת מהווה את המשוואה. המנצחת. בתרפיית שונות יש מודלים שונים של קשר טיפולי בפסיכואנליזה פרויד דיבר על כך שהמטפל צריך להיות לוח חלק שעליו המטופל ישליך עליו קשרים ויהיה אפשר לעשות אנאליזה. מטופלים היו חווים זאת כמשהו קר ומנוכר שמעלה מנגנוני הגנה ואומנם אפשר לעשות על המנגנונים אנאליזה אך קשה לעכל ולעבד זאת. במהלך השנים הדבר התרכך וינקוט וקוהוט דיברו ל אמפתיה וחיבור. הזרם ההומניסטי קרל רוג'רס unconditional response החשיבה היא שמטפל ומטופל יכולים היכנס לקשר בועה אמפתי לא קרוב מדי ולא רחוק די. בתוך הבועה המטופל מרגיש שמישהו מצטרף לבועה שלו מחזיק אותי והתרפיסט מרגיש פתוח לקשר וזמין לעולם של מישהו אחר. חום הקשבה ואמפתיה. תשומת לב וסקרנות, חיות כולם חלק מהטיפול. נוכחות אוהבת- לנוכחות אוהבת יש 2 היבטים
נוכחות- המאפיין הכי בסיסי לקיום האנושי הוא נוכחות לחוויה. אנחנו לרב מעורבבים מעל הראש בחוויה והמחשבות על החוויה ואין נוכחות. יש לטפח נוכחות של כאן ועכשיו
אוהבת: אני יכולה להיות נוכחת בכל מיני צורות. נוכחות אוהבת היא של פתיחות קבלה חום אבל לא דביק.
יוצרת מרחב משותף ל לא דביקה. וינקוט capacity to be alone- כשהתינוק מתפתח יש לו את האימא אך סקרנות לעולם החיצוני. כשהאמת זמינה ואיתו הוא לא מתעסק אם היא שם או לא ומפתח עצמאות כלפי העולם. בגילוי העצמי.
וינקוט מדבר שאם האמא לא נוכחת הוא מרגיש נטוש או חודרנות ושם אין מרחב. בטיפול צריך להיות מאוזנים. אם מטופל יתעסק במה אנחנו רוצים או התנגדות למה שאנו רוצים אין זמינות.נוכחות אוהבת אינה קבלת הכל. אפשר לכעוס אך לא נאפשר כל ביטוי תוקפני של כעס.
בהאקומי יש סקרנות בטיפול מצד אחד לבין אינטגרציה בין חלקים גם החלק של פגיעה עצמונית. חשוב לנו להביע רגשות בצורה מתאימה, וחשוב להכיל דחפים פנימיים בלי לפעול על פיהם.
עקרון האמת- משקף נאמנות לטבע הדברים כפי שהם. בנוסף, העקרון מדגיש את חשיבותה של כנות בתוך התהליך הפסיכותרפויתי, כמובן כאשר היא נובעת מתוך הכרה בעקרונות האחרים (נוכחות אוהבת, אורגניות, אי אלימות).
באירוע טראומטי המטופל מרגיש חסר אונים וחסר משאבים. בגישה הזו אנו פועלים ע"י מיינדפולנס ללמוד את אותות הגוף, מה המסר, ולחבר את המטופל להשפעת האירועים עליו. על ידי חיבור לאותן חוויות אנו למעשה עוזרים למטופלים לחזור לתוך חלון העוררות כמו גם להרחיב אותו בצורה התומכת בעיבוד מחודש של האירועים הטראומתיים. שלב עיבוד הטראומה נעשה תוך עיגון מתמיד במשאבים באופן שמאפשר למידה מבוקרת של אירועי הטראומה, שחרור של אנרגיה שנלכדה במערכת העצבים כתוצאה מתגובת נוירופיזיולוגית של קיפאון, השלמת תגובות הגנתיות שלא התממשו בזמן האירוע ולבסוף מתן משמעות בונה לאירוע בכללותו.
בהאקומי מחלקים את הנפגעים ל5 טיפוסים לפי האלמנטים של הטבע: אש, מים, אדמה, אוויר, חלל. כל אלמנט מהווה טייפ מסויים של דיסאסוציאציה כך למשל אדם אשר הנו אוויר עלול לאבד פוקוס, להיות בתנועתיות מתמדת, לעיתים כאוטית. האש הנה בעל דרייב אין סופי, משימתית, אך לעיתים יוצרת מניפולציות וקושי להתמודד עם הכאן ועכשיו. מתוך אלמנטים אלו הטיפול מתמקד בחזרה למצב משאבים לפי האלמנט המתאים.
הכלי הבסיסי בהאקומי בטיפול הנו-עקיבה עקיבה היא הדרך שבה אנו קולטים אינפורמציה מתוך המציאות אל המציאות. ואז אנחנו מתחילים לפעול ולהגיב. אנחנו עוקבים כל הזמן, מצב פיזי: רעב עייפות, מצב רגשי, מצב הילדים ועוד כל רגע החושים מוצפים בהמון אינפורמציה שאותה אנו מסננים ויוצרים תמונה. אם נעקוב היטב אחרי המטופל יש לנו מידע חשוב ורמזים טובים על האדם תפיסותיו ועולמו. זו הבניה של הולוגרמה. כל חלק קטן של התמונה מכיל את כל ההולוגרמה. כלומר בכל דבר קטן שבי ושלי יש עולם ומלואו. שפה גוף תמות הנן מהות האקומי.
יש 3 קטגריות של עקיבה: מה אנשים עושים איך הם עושים את זה מה החוויה שלהם כשהם עושים את זה והכל קורה. לפעמים רק נראה איך מישהו עושה משהו ונצטרך להסיק מתוך זה מה הוא עושה ומה הוא מרגיש? מהו העולם הפנימי?
עקיבה בשלישית: אחרי המטופל, אחרי עצמי, אחרי האינטראקציה בינינו.
אנו עושים פעולות אלו בטיפול מתוך מיינדפולנס- קשיבות הן לעצמינו המטפלים והן למטופל עצמו. כיום הטיפול במיינדפולנס על כל גווניו תופס תאוצה, והנו פותח דרך לשיטת טיפול מעניינת ביותר. ( מתוך שיעור האקומי- עם ד"ר עידו סימיון).
