מאת רונית וייס בוגרת המרכז
איך להתמודד עם אי ודאות?
מי מאיתנו לא היה רוצה לדעת מה ילד יום, מה יהיה איתנו בעוד X שנים, האם המאמץ שאנו עושים היום כדי להשיג משהו יהיה רלוונטי בהמשך חיינו, או מה יהיה איתנו אפילו בדקות הקרובות….
מי מאיתנו לא חש את חוסר הודאות עם התבשרותנו על קיומו של וירוס הקורונה והשלכותיו על חיינו, כפי שהכרנו. הרי עד אז, הכל היה נראה לנו כדבר ידוע, אלמנטרי וברור מאיליו, כמו למשל: ללכת לחתונה או, רחמנא ליצלן להלוויה ולניחום אבלים, ללכת לעבודה, להיפגש עם חברים, להיות ביחד, להתחבק ולהיות חופשיים…
ברגע אחד כל הוודאות הזו 'נפרמה'. כל מה שהיה לנו ברור, מוכר, ידוע ומובן מאיליו, עורער בין רגע והפך את הוודאות לחוסר וודאות. איש לא יודע מה יהיה בעתיד, ועד מתי זה ימשך, ואם בכלל נחזור אי פעם בדיוק לאותו עולם שהכרנו מלפני הוירוס ששינה את חיינו.
חוסר הוודאות מוכר גם לכל תלמיד שיצא ממבחן לאחר שענה את מיטב תשובותיו כפי הבנתו את החומר, לגבי תוצאותיו… או לאדם שפוטר מעבודתו ועליו לפרנס את משפחתו ועדין לא יודע לאן פניו. לחייל שנקרא להתגייס או לחייל משוחרר שיוצא לטיול הגדול מחיי וודאות לכאורה, למסע של חוסר וודאות.
אבל אם יש משהו וודאי בחיינו, משהו אחד שהוא הכי וודאי ויציב, הרי הוא ה…חוסר וודאות.
היציבות שבחוסר הוודאות, היא הדבר היציב ביותר בחיינו.
כי מי מאיתנו יודע בוודאות מה ילד יום?!
ובכל זאת כולנו נאחזים במחשבה שאנו חיים בוודאות.
ההבנה שאין שום שליטה או ידיעה, על מה שיהיה בעתידנו הקרוב מאד ועד הרחוק ביותר, מעלה אצל כולנו אגלי זיעה מלחץ, עליה בלחץ הדם ודופק מואץ – סטרס של חוסר וודאות, דאגנות ולעיתים אף חרדה.
ההבנה הכי גדולה והכי קשה לעיכול היא שאין לנו שום שליטה על מה שיקרה בחיינו.
גם אם נתכנן את הלו"ז שלנו באדיקות ונחיה ממש על פיו – תמיד יהיו בלת"מים – שינויים ואילוצים בלתי צפויים שנוחתים עלינו ככה פתאום, ומשנים לנו את התוכניות בלי לשאול מראש להסכמתנו, ובלי להניד עפעף לגבי השיבוש שזה גורם לנו ומחירו בחיינו.
אז מעבר להבנה ולמילים מה יכול לעזור לנו לחיות ביציבות של חוסר הוודאות?
כשמופרת הוודאות בחיינו ואנו נכנסים למצב של חוסר וודאות, התגובה הראשונית היא חוסר אונים למצב חדש ולא מוכר וכאמור נוצר סטרס פיזי. אגב- מחקרים מראים שהגוף מפריש את אותם ההורמונים גם במצבי התרגשות כלומר – כשהסטרס הוא חיובי.
המיינדפולנס מבקש מאיתנו להאט את הקצב, להיות ברגע הזה ולקבל אותו, מבלי להתווכח עם המציאות. ככל שנהיה פנויים לקבל את המצבים החדשים, נוכל לפעול עם המציאות החדשה, מפתיעה ומטלטלת ככל שתהיה.
תחושת המועקה של חוסר הוודאות וחוסר האונים שמתפרשת בתוכנו כדאגה וחרדה, היא פרשנות 'הישרדותית', שמטעה אותנו, ולא מאפשרת לנו את ההתמודדות הנדרשת כדי לצאת מחוסר האונים.
בעצם, אם נצליח לתת לעצמנו פרשנות אחרת, חיובית ומעצימה, כזו שתגרום לנו להצליח להתמודד אחרת עם המצב החדש והלא מוכר – נצליח להתמודד עם מצבי אי וודאות באופן מיטבי.
פרשנות חיובית יכולה להיות למשל: זיהוי הזדמנות טובה לסדר חדש- לשינויים, לתעדוף של סדרי עדיפות, לתובנות חדשות, לעשייה של משהו שתמיד רצינו לעשות ולא העזנו.
אם רק נאפשר לעצמנו לפרוץ את תקרת הזכוכית, דווקא עם חוסר הוודאות בחיינו, אם נשכיל לנצל את המומנטום הפיזי והנפשי כמנוע לפעולה, נגלה את כוחות המסוגלות שטמונים בכל אחד מאיתנו, ונצליח להתמודד עם הסיטואציה החדשה, עם הכוחות הבריאים שיש בכל אחד מאיתנו.
מאת רונית וייס, בוגרת המרכז, מאמנת רגשית,זוגית ומנחת קבוצות.
ליצירת קשר
052-290-2888
