ילדי דור ה־Z הם מצד אחד מהפכניים, חזקים, יצירתיים, גמישים, וערכיים. מצד שני הם הדור שהחזיר את בריאות הנפש שנות אור אחורה, הם חרדתיים, אינטרוורטיים ( מכונסים), בודדים ובעלי שאלות רבות על משמעות, מה שמוביל אותם הרבה למחשבו על מוות. ילדי דור ה Z נולדו בין 1995 ל־2012 – הדור שנולד אחריהם מכונה כבר "דור האלפא". זהו הדור הראשון שנולד אחרי שהאינטרנט המסחרי פרץ, ולא מכיר עולם אחר. זהו הדור שמתקשר הרבה יותר עם העולם החיצון, אבל עושה זאת באמצעים דיגיטליים.
הדור הזה חונך על-ידי דור ה־X, ילדי גראנג’ ופרוזאק, פוסט מלחמת וייטנאם ושערוריית ווטרגייט האמריקאית, ובישראל אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה ולמעשה זהו הדור שמסמל את קץ האוטופיה שהציפה את העולם אחרי מלחמת העולם השנייה. ההורים של בני דור ה־Z התגרשו בצרורות ונחשבים מיואשים, אבודים, בקשיים כלכליים, לא פעילים פוליטית ולא מהפכנים. בכתבה שנערכה בעיתון גלובס נאמר: ״ שכל אלו הביאו על דור ה־Z תדמית גרועה במיוחד והערכות שהם יהפכו לנרקומנים של מסכים, אדישים ובעלי יכולות ריכוז נמוכות מדג זהב. כבר אמרו עליהם שהם משמידי תרבויות, עבודות ותעשיות, מפונקים ומנומנמים (דור ה־Zzzz). אבל על כתפיהם הצעירות והעדינות מונח משקל כל העולם ויש דווקא סיכוי טוב שהם מסוגלים לעמוד בזה״.
אך דור ה־Z הפתיע, לצד שאלות של מגדר, זהות מינית, מוסד הנישואים, ואיך לחיות חיי רווחה ולא להיות קורבנות ומשעובדים לממסדים בבחירת המקצוע , דור ה z הוגדרו בתור "הדור שמחפש אחר האמת". זה לא מפתיע, כי זה בהחלט דור שנאלץ לחפש אותה. פייק ניוז, פוטושופ, ועוד תוכנות הרחיקו את המציאות מהמדיות החברתיות הדיגיטליות.
הדור הזה החליט להילחם על חיים ראויים.
לפי סקר של אוניברסיטת נורת’ווסטרן, 63% מהתלמידים החדשים סבורים שמכללות צריכות ללמד יזמות, 85% סבורים שהן צריכות גם ללמד אוריינות פיננסית, ו-79% ציינו כי הם רוצים להשיג יותר ניסיון בזמן הלימודים ומעוניינים לשלב בין השניים. אבל אם הלימודים יפריעו, הם גם מוכנים לותר עליהם כליל והם לא בהכרח רואים בהם הכרח להצלחה. הם פשוט רוצים ניסיון חיים מהר ככל הניתן.
יש מי שהאשים אותם כרודפי בצע אך המציאות היא שהם לא רוצים לחזור על טעויות ההורים, שנכנסו לחובות, ששנים היו צריכים להשתעבד למקומות עבודה, שיצרו לחץ על חיי הנישואים וגירושים.
הם רוצים חיים גמישים טובים.
לנו ההורים קשה לאכול את הצפרדע הזו.
אנו חושבים שצריך ללכת במסלול הישר
אנו חושבים שהם לא מבינים
אך הם מבינים טוב מאוד
אולי יותר טוב מאיתנו
ואולי אפילו אנחנו קצת מקנאים בהם.
יחד עם כל אלו יש אמת אחת הם בודדים יותר, הם מתקשים יותר במיומניות חברתיות, והם זקוקים לקבלה חמלה ואהבה.
המטרה הטיפולית הן כהורין והן בטיפול מקצועי עם הדור המיוחד הזה היא:
לא לנצח במלחמה אלא להרפות משדה הקרב
קבלה– של מה שלא ניתן לשנות- ומחוייבות למה שקרוב לליבי במקום להימנע ממנו
לעזור להם לייצר גמישות פסיכולוגית:
- מעורבות– הבהרת ערכים– תפיסה אקזיסטנציאליסטית- מה חשוב לי? משמעותי לי? ואני מתחייב אליו?
- מודעות– מגע עם הרגע נוכחי+העצמי כקונטקסט– תפיסה בודהיסטית-נוכחות בהווה בכאן ועכשיו , ולא במה היה או מה יהיה. לנשום לתוך הרגע הזה.
- פתיחות– קבלה של חוויות קוגניטיביות , התמסרות, קשב מרחף, ריבוי עצמי, playfulness. + הפרדה קוגניטיבית-שינוי אופן ההתבוננות על עצמי ועל העולם אני לא אחרים, אני לא המדיה, קבלת השוני.
-
חמלה עצמית:גישה מיטיבה כלפי עצמנו- היכולת לקבל, לדאוג ולטפל בעצמנו במקום לבקר את עצמנו במצבים של כאב חולשה וכישלון. הרשות להיות אנושי– להבין שאין לנו כוחות על, שהכוחות שלנו מוגבלים, שחוויות קשות הן חלק מהחיים והסימפטומים הפיזיולוגיים והמחשבתיים -יש לקבלם במקום לבטלם.
-
לתרגל קשיבות- קבלה עצמית וקבלה של הרגע הנוכחי ללא שיפוטיות . במאמר של גלובס צויין כי הם מוכנים לעבוד בסופי שבוע, וכי הם פחות יוצאים. לפי הפסיכולוגית ג’יין טוונג, תהליך ההתבגרות של ילדי ה־Z איטי עוד יותר מאלו של דור המילניום (שמתחתן ומביא ילדים בגיל מאוחר). הם לא הלכו בדרכם האינדיבידואליסטית של הוריהם ומעדיפים להישאר בבית על פני בילוי, מיץ על פני אלכוהול (אפילו בבריטניה, השותים הגדולים, נחתך בחצי שיעור בני הנוער השותים) וציונים טובים על פני מסיבות פרועות. סקרים דוריים שמבוצעים משנות ה־70 בארה"ב מצאו כי ב־2015 רק 56% מילדי התיכון יצאו לדייטים, עבור הדורות הקודמים המספר היה סביב ה־85%. דבר אחד מאוד ברור הדור הזה נמצא על סף משבר בריאות הנפש. הם סובלים מחרדה, מתפקדים פחות, מתאבדים יותר, ומכורים הרבה יותר כמנגנון של self medication. על כן תפקידנו לעזור להם לייצר את אותה קבלה, ולאפשר להם לבטא את עצמם בצורה חופשית. להקשיב, לא לבקר ולשפוט, לא לזלזלז ולחשוב שאנחנו יודעים טוב יותר. סהכ מדובר בדור של מהפכנים: גרטה תונברג, השבדית בת ה־16 שהצליחה להוציא מאות אלפי תלמידים אירופאים מבתי הספר במחאה על אוזלת היד של הנהגת העולם בטיפול במשבר האקלים; מלאלה יוספזאי הפקיסטנית בת ה־17 שנלחמת למען זכויות נשים והייתה הצעירה ביותר אי פעם לקבל פרס נובל לשלום; איסרה הירשי בת ה־16 שאחראית על מחאת האקלים הצעירה בארה"ב; ג’אז ג’נינגס, נערה טרנסג’נדרית בת 17 שהקימה ארגון בינלאומי לסייע לנוער טרנסי.
- בואו נהיה קשובים להם ונתן להם תמיכה וקבלה.
