הקשבה אמיתית לאשמת המטופל בצל המלחמה – דב מידן

תוכן עניינים

התקופה האחרונה מאז האסון של השבת השחורה, צירפה מאות אלפים למועדון שאף אחד לא רוצה להיות חלק ממנו, המשבר, הטראומה, האובד.  המדינה כולה בטראומה.
מדינה שכולה.

אנחנו עדיין בתוך אירוע אך כולם כבר מדברים על הפוסט-טראומה.
אם לומר את האמת, יש רבים שעדיין חווים את הארוע הטראומטי. הוא אקוטי.
הוא עוד לא הסתיים.
על כן, רבים פונים לטיפול.

הם רצים לשחרר את הכאב, את אשמה, הבושה, האובדן, אך הם מתקשים ורוצים גם להחזיק בתחושות אלו.
מה שידוע כבר שנים רבות, שיש משותף בין האנשים שחווים פוסט טראומה.
הם בדרך כלל מאוד רוצים שיבינו אותם, אך לרוב הם לא מעיזים לפצות פה או לספר ולחשוף, גם כי כואב, אבל גם כי הם יודעים בתוך תוכם, שמה שהמטפל יתייחס אליו בטיפול הם לרגשות הקשים ולאירוע הקשה והנורא. לא תמיד תהיה התייחסות למה שבאמת מעיר את הנפגע בלילה וגורם למחשבות חודרניות.

המטופל עצמו לא ידבר את זה כי הוא יודע שלא יאמינו לו או שיקטינו את המחשבה. האירוע והסיפור כולו כל כך עצום וקשה, שלא יכול להיות שמשהו קטן כמו "למה הייתי חייב ללכת לישון דווקא אז..?"
או "כל מה שעשיתי זה לשים את הראש בין הידיים ולהתקפל".
"למה לא הגבתי יותר מהר?"

רגשות ואמונות התוקעים אנשים בתוך הטראומה היא חווית האשמה והבושה, כאשר לעיתים זו אשמה שלמטפל לא ברורה באמת ויש ניסיון להקטין אותה במקום להיות בהקשבה אמיתית למה שהמטופל אומר, כמו אולי יכולתי להציל את כולם? הרי למטפל ברור שלא היה ניתן להציל את כולם. אך את המטופל המחשבה הזו מעירה בלילה, תוקעת ולא מאפשרת ריפוי.
דבר נוסף שקורה אצל פוסט טראומטיים היא העובדה שהם רוצים להחזיר את הזמן לאחור כדי לנסות ולעשות משהו אחר. אפילו להיות מישהו אחר כדי שהתוצאה תהיה שונה.

בישראל למודת פעולות האיבה כנגדה, יש הבנה פרופורציונלית מהי טראומה לעומת מקומות אחרים בעולם (למרות שגם בישראל יש זילות והחלשה של המושג הזה).
כך שבעוד שלרבים ברור שטראומה מתרחשת בעקבות אירוע קשה, ישנם המקרים בהם אם לא קראת למישהו בכינוי הנכון, זה נחווה כטראומה.
אז נכון, זו חוויה אינדיבידואלית, אך ההבדל הוא ענק.

על פי אמירות של מטופלים שמספרים על חוויותיהם מחדר הטיפולים על גבי הרשתות החברתיות, אחד הדברים הקריטיים שלא מתקיימים אצל המטפלים היא היכולת לא רק להקשיב, אלא להוכיח למטופל שאתה איתו וממש הקשבת לו.
ולא רק לחזור על המילים ולהנהן. זה לא מספיק.

יש לקבל את חווית המטופל ולשרות בה, לפני שממהרים להקטין או להעלים אותה.
אם אתה או את בוחרים ללכת לטיפול, ודאו שהמטפל מקשיב באמת.

דב מידן טריינר ב IEMT, NLP,MOM , פסיכותרפיסט אינטגרטיבי.

תגובות

תגובות

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
צרו קשר
TOP