חירות האדם, חוסן, מסוגלות עצמית וערכים דמוקרטיים

המשבר שפוקד את מדינתנו, המלחמה בין אחים, מנהיגות מימין וממרכז ( כי אין באמת שמאל) אשר רחוקה מלהיות ״ מלח הארץ״ שוברים את הלב.

אך לב שבור הוא לב שלם, כזה שידע אהבה ומלחמה,

שהסכים להסתכן.

אך כרגע אנו במלחמה ערכית על עתידנו.

ערכים שלקחנו כמובן מאליו מוטלים בספק.

אני רוצה כאן לקחת רגע ולהזכיר מהם אותם ערכים ומושגים ומדוע הם חשובים:

1. חירות היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, המכתיבה כי אין לראות אדם כאמצעי, עליו רשאי אדם אחר לכפות את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו. הפילוסוף ג'ון לוק ראה את הזכות לחירות כזכות טבעית של כל אדם. משמעותה של הזכות לחירות היא שהאדם הוא יצור עצמאי שמנהל את חייו באוטונומיה. לכל אדם יש זכות לקבל החלטות לגבי חייו באופן עצמאי וללא התערבות של גורם חיצוני ולחיות את חייו באופן שהוא רואה לנכון. הזכות לחירות היא זכות טבעית שמוענקת לאדם מעצם היותו אדם, לשלטון אסור לשלול את הזכות הזו כיוון שלא הוא המעניק אותה לאדם. זכויות הכלולות בזכות לחירות:א. חירות המחשבה והדעה- החופש לחשוב מה שאדם רוצה. ב. חופש הדת הפולחן אמונה וחופש המצפון.להאמין ולקיים את דתו ואומנתו או לא לקיימן כרצונו.  ג. חופש הביטוי- זכות כל אדם להביע את דעתו ומחשבתו. בתוכו נכללים 1.  חופש המידע- לאחזר מידע ללא צנזורה. 2. חופש ההפגנה והמחאה באופן עצמאי או מאורגן. ד. הזכות לפרטיות- הנתון לשליטתו מתוך ההכרה כי ישנם תחומי חיים אשר אינם אמורים להיות ברשות הרבים. ה. חופש היצירה האומנותית- החופש לבטא באמצעים אומנותיים רעיונות ומחשבות. ו. חופש החינוך- לחנך על פי אמונה ז. חופש המינית ח. חופש התנועה ט. חופש ההתאגדות וההתחברות י. חופש העיסוק.
2. חוסן נפשי או עמידות נפשית הם מונחים המתארים יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. הנושא נחקר בעיקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית.חוסן נפשי מהווה גם מדד אישיותי לניבוי היכולת להתמודד עם מצוקה עתידית, ומקושר לתכונות ויכולות כמו יעילות עצמית, תחושת שליטה בחיים תחושת מעורבות ומטרה בחיים, וגמישות בהסתגלות לשינויים בלתי צפויים. בהקשר זה, חוסן נפשי מתווסף למנגנוני הגנה שונים שקיימים לרשותו של האדם, וניצבים כנגד "גורמי סיכון" שקיימים בחייו ובסביבתו.חוסן נפשי הוא תהליך דינמי בו אנשים מסתגלים ומתמודדים עם מצבי משבר ומצוקה. החוסן מורכב משני ממדים, מידת החשיפה למצוקה ומידת ההסתגלות החיובית. מידת החשיפה למצוקה כוללת את כל גורמי הסיכון הקשורים סטטיסטית לחוסר הסתגלות,  מידת ההסתגלות החיובית כוללת את כל ההישגים החברתיים והעמידה במשימות באותה תקופת חיים של מצב המצוקה. אחד ממפתחי החוסן הם מערכת תמיכה חברתית.
3. מסוגלות עצמית ( נקראת גם חוללות עצמית ויעילות עצמית) הנו מושג שפיתח אלברט בנדורה, לפיט אדם מאמין ביכולת שלו לעשות פעולה אשר תקדם אותו להשגת מטרותיו תוך ההבנה כי פעולה זו עשויה להימשך זמן מה ואיננה חד פעמית, ולאור זמן תוביל להשגת יעדים והצלחות. מסוגלות עצמית משפיעה על המוטיבציה- אנרגיית ההנעה העצמית וכוללת חיבור רגשי, אקטיביות התנהגותית, מחשבה יזמית ועוד.
4. דמוקרטיה- שלטון העם- ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]. בה האזרחים יכולים להצביע על בכל הכרעה והחלטה ולהשפיע. כיום בניגוד ליוון אין דמוקרטיה ישירה -עי האזרחים ויש דמוקרטיה ייצוגית- עי נבחריה. אך בכל ממשל דמוקרטי חרותים הערכים הבאים: 1. בחירות חופשיות הוגנות וחשאיות שבהן לכל איש.ה קול שווה. על בחירות להיארך כל 4-5 שנים ועל השלטון לשמר על חליפין בהנהגה. ברור שבחירות אלו הן התנאי העיקרי לקיומה של דמוקרטיה, אבל בניגוד למה שעלולים לחשוב, הן רחוקות מלהיות התנאי היחיד. בחירות נערכו במדינות טוטליטריות רבות, אך ההפחדה, הגבלת הביטוי והעדר החשאיות שהתלוו אליהן הפכו אותן לריקות מתוכן. 2.זכות הבחירה לכל אזרח לכל האזרחים הבוגרים- וכיום בכל המדינות הדמוקרטיות לנשים והן לקבוצות מיעוט זכות הצבעה.. 3. הזכות להתמודד– אך יש בה חריגים למשל עבירות עבר. 4. עקרון הכרעת הרוב קשור לעקרון שלטון העם והפלורליזם. על פיו החלטות מתקבלות על ידי הרוב בלבד, והן מחייבות את הציבור כולו. הכרעת הרוב באה לידי ביטוי בבחירות, בהצבעות בפרלמנט ובממשלה ובפסיקות של בית המשפט.בדמוקרטיה מודרנית להכרעת רוב יש צורך בשני תנאים הכרחיים:א. תנאי פורמאלי: ההחלטה מתקבלת על-ידי רוב הקולות של המצביעים.ב. תנאי מהותי: החלטת הרוב לא תפגע בזכויות של המיעוט ובעקרונות הדמוקרטיה האחרים.

   5. סובלנות וקבלת השונה מתוך ערך החירות והנגזרות שלו. סובלנות היא ערך מוסרי. סוֹבְלָנוּת היא קבלה והתייחסות בכבוד, בהבנה ובהיעדר אפליה כלפי השונים מבחינה חברתית, תרבותית או דתית, גם אם אינם מסכימים או תומכים בדעותיו, התנהגויותיו או אמונותיו של האחר.

במדד הדמוקרטיה העולמי מדינת ישראל מוגדרת כ ״ דמוקרטיה פגומה ״עוד לפני השינוי החוקי הצפוי לנו. אך כך גם ארה״ב. יחד עם זאת בשנת 2021 עלה מדד הדמוקרטיה שלנו והינו קרובים להיות מדורגים כדמוקרטיה מלאה עקב כניסת המפלגות הערביות לכנסת. ב2023 מדד הדמוקרטיה ירד משמעותית עקב חוסר נוכחות של מפלגות ערביות, מיעוט נשי וחוק פסגת ההתגברות .

אני פונה לכל מי שמעוניין לקבל אינפורמציה ממדד הדמוקרטיה העולמי כך שהמידע יהיה אובייקטיבי חיצוני ואמין.

אני כולי תקווה שנוכל לייצר שלום עם, ולקיים שיח בעל ערכים מובילים אלו.

אנו במרכז מקבלים אנשים מעמדות שונות ללא הבדל דת גזע מגדר נטייה מינית ועמדה פוליטית מתוך ההבנה כי כל אדם באשר הוא זכאי לטיפול נפשי ראוי.

לימים טובים.