מאת רונית חיימוב זילברמן
היום מירב האנשים המחפשים מערכת יחסים זוגית נמצאים בעולם האפליקציות- הדרך המהירה? והפשוטה? ביותר? להשגת דייט. המציאות היא שעולם האפליקציות , ובכלל הטכנולוגיה של היום יוצרת תחושות מנוגדות אצל אנשים המשתמשים בה. מצד אחד יש חווית של שפע של היצע- ואז תמיד מתקיימת ההרגשה שניתן להשיג את הדבר הטוב הבא, שעדיף לא להישאר עם הדבר הקיים כדי לא לפספס משהו טוב אחר, ומאידך יש חוויה של השוואה לאחרים ו״ אני לא מספיק טוב.ה, חכמ.ה, רזה, יפה״….. כאשר כל הערך העצמי מבוסס על חיצוניות.
זאת בנוסף לכך שהאצבע קלה על ההדק, והסמסים שמתחילים באפליקציה כזו או אחרת וממשיכים בווטסאפ לעיתים קרובות מגיעים למקומות של אלימות מילולית, הקטנה , הטרדה מינית ועוד.
המציאות היא שהיום בעולם המהיר השימוש באפליקציות היכרות ("דייטינג") רבות, כגון Tinder, זינק בשנים האחרונות. אחד המניעים של המשתמשים בהן, הוא חיפוש פרטנרים למין מזדמן. על כן אחת משאלות המחקר על האפליקציות הללו היא מה גורם לאנשים לחפש מין באמצעותן. מחקר שפורסם בכתב העת Computers in Human Behavior, שכלל 257 נבדקים, ומחקר שפורסם בכתב העת Journal of Information Privacy and Security, שכלל 213 נבדקים, מעלים את האפשרות שהמניע הפסיכולוגי העיקרי של המחפשים מין באפליקציות הללו הוא חיפוש אחר ריגושים. חיפוש זה נובע מצורך בוער בחוויות חדשות, מסעירות, מגוונות ואינטנסיביות ומתבטא במוכנות לקחת סיכון פיזי, בריאותי, חברתי וכספי למען השגתן. לפי תיאוריה שפיתח הפסיכולוג ד"ר מרווין צוקרמן, המזוהה ביותר עם המושג "חיפוש ריגושים", לכל אחד מאתנו יש רמת עוררות (Arousal) נמוכה בינונית או גבוהה. הצורך בקיום יחסים מזדמנים הוא כמו התמכרות- הוא מסיח את הדעת מטראומות ילדות, מפצעים נפשיים שהאדם בוחר להתפצל ולהתנתק מהם, מייצרות אצלם מתח, סקרנות והתרגשות. הן יוצרות אשליה של עולם נטול גבולות, שבו ניתן להשיג מין עם כל אדם, בכל זמן נתון.
אחת הבעיות שנוצרו בתקופת הקורונה הוא שהדייט הראשון עבר לבית- ודברים נהיו נגישים יותר, גבולות הטשטשו, והרבה פעמים יש חוויה של אילוץ לקחת את האינטימיות המינית מהר יותר, חזק יותר, קדימה כבר בדייט הראשון. בתקופת הקורונה בין השאר עקב כך, עלו מספר הדיווחים על פגיעות מיניות. בנוסף עלו מספר הדיווחים על אלימות מילולית באפליקציות השונות, ויד קלה על ההדק.
כל אלו מייצרים חוויה שלילית פנימית, כאשר כל הערך העצמי שלנו תלוי בכמה פעמים עשו לי לייק, היתה התאמה, העבירו אותי ימינה, וכו….
במציאות של ימינו ניתן ואף רצוי לשמור על מובחנות כמנגנון שמגן עלינו, וגורם לכך שלא נעשה טעויות. מובחנות או בשמה הנרדף נפרדות מאפשר לי לדעת את הערך שלי ללא תלות בדעה ושיפוטיות האחר. אני לא יפה או חכמה רק בגלל שמישהו אחר אומר שאני כזו, ואני לא טפשה או מכוערת רק בגלל שמישהו טרח לכתוב ביד פזיזה על המקלדת. אנחנו גם בגירים ולכן יכולים לתת מענה לצרכים הרגשיים שלנו ולפעול מתוך שילוב של מוגנות ונתינה, ולחיות חיים ערכיים ראויים.
- חשוב להכיר קצת את הרקע של האדם- מערכות היחסים שלו, האם הוא מדבר על רגשות , ומתעניין ברגשות שלך, האם הוא לוקח אותך לדייט ״שטאנצי״ או משהו ייחודי איתך?
- להבין שאם כל הכבוד לרומן הרומנטי המציאות יותר מורכבת ויש להשקיע בקשר בשביל להכיר ולהינות- כן זו עבודה קשה.
- להעצים את עצמך- הערך העצמי הפנימי שלך מתוך עמוד השדרה הפנימי שלך- האלטרנטיבה היא שכשמישהו עושה לך לייק בפייסבוק או באינסטוש זה יש לבחור את צבע המפות לחתונה….. לא בדיוק הגיוני…לוודא שההערכה העצמית איננה תלויה באחר, ושהקשר אוטנטי.
- בעיה מאוד נפוצה, היא שאנחנו פוסלים מהר מדי. אנחנו לא שמים לב כשמגיעה הזדמנות אמיתית לקשר מוצלח בגלל שאנחנו ממהרים לפסול על דברים לא מהותיים ("אין לו אינסטגרם", "היא לא נראית הטיפוס שלי"). ואז מתחיל הגוסטינג, אני שמעתי על מקרים של 2 דקות לתוך הדייט קמים והולכים, או היעלמות ללא הסבר. לפעמים אנחנו מגיעים לדייט הראשון, אבל עוד לפני שאמרנו שלום, כבר החלטנו שזה לא בשבילנו. שאם אתם לא מרגישים זיקוקים ופרפרים בבטן כבר מהשנייה הראשונה, אז כנראה שזה לא "זה". אבל החיים הם לא סרט של 90 דקות, ולעולם לא תוכלו לייצר היכרות מעמיקה שלכם ושל הצד השני בדייט אחד. מחקרים מראים שרשמים ראשוניים הם על פי רב מטעים, מאחר ואנחנו עושים הכללות, השמטות ועיוותים המסדרים דברים לתוך התבניות המקובעות שלנו! ההמלצה שלי תזכרו את הערך שלכם, הפנימי, שאינו תלוי באיך הצד השני הגיב, תזכרו שבעולם יש טיפוסים שונים ויהיה מי שיאהב את הטיפוס שאתם, זה הכל שאלה של מה אתם מקרינים והאם אתם תאהבו את עצמכם.
- עם כל הכבוד לגיבורי על יופי הוא לאו דווקא להיראות כמו דוגמנית צמרת אנורקסית או להיות מסקוליני כמו תור. ללמוד אהבה וקבלה עצמית.
בהצלחה!
