סכמה תרפיה
פסיכואנליזה, סכמה תרפיה, VOICE DIALOGUE ו PARTS INTEGRATION- עבודה עם החלקים השונים בתוכנו
רבים מאיתנו תמהים כיצד קורה, לפעמים, שאנו נקרעים בין רצונות מנוגדים, חווים בו-זמנית רגשות מנוגדים ויכולים להיות, בעת ובעונה אחת, דבר והיפוכו. אולם, התבוננות כנה בחיינו מעלה שפשוט איננו עשויים מיקשה אחת; אנחנו גם חכמים וגם טיפשים, גם מוצלחים וגם לא יוצלחים, גם חזקים וגם חלשים, גם רגישים וגם אטומים. בעצם אנו עדים לשינוי בהשקפה. אם בימי קדם האדם היה נידון למאבק קוסמי בין היצר הטוב ליצר הרע, בין האל לשטן. היום מאבק קוסמי זה הועתק אל נבכי נפשו של האדם כאשר כוחות מנודים אלו הם חלקים או דמויות בנפשנו, מקצתן שוחרות טוב ומקצתן שוחרות רע. עקב כך לעיתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו תקועים, בקונפליקט מתמשך, ולא מצליחים לקדם את עצמנו לקראת היעד או היעדים שאנו מציבים עבור עצמנו ומעוניינים להשיג על מנת להגיע לשלמות. מציאות זו מצאה את דרכה גם לקליניקה הטיפולית. מספר גישות טיפוליות שונות ואולי אפילו נוגדות דיברו על העבודה עם חלקים, כתהליך הכרחי להשגת המטרה המיוחלת. ללא עבודה עם החלקים השונים, הטיפול או ההנחיה לעיתים קרובות מגיעים למבוי סתום. על כן כשאנו באים לעבוד עם אנשים עלינו להכיר את החלקים השונים בתוכם וללמוד לעבוד עם כל חלקים אלו. ראיית הנפש כקבוצת דמויות, או כבעל חלקים ומודים שונים ומגוונים, מאפשרת לראות היגיון פנימי במצבים בלתי מובנים, כגון שאדם פועל בניגוד לאינטרסים העצמיים, להפחית תחושה מזיקה של אחריות יתר, ולדחות את אופני ההתנהגות בלתי קבילים מבלי לדחות את האדם כולו ( אלון בתוך גבריאלי 2006). גישת הסכמה תרפיה עפ"י גפרי יאנג, פותחה בשנות ה90, מתוך הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, וכן גישות נוספות כגון הגשטלט, יחסי אובייקט, ופסיכו-אנאליזה. גישה זו באה לתת מענה לכך שבטיפול בהפרעות נפשיות קשות, כל הטיפולים הקודמים לא נמצאו יעילים. בניגוד ל CBT הקלאסי, גישה זו שמה דגש בסכמות שנוצרו בנו בעקבות חוויות הילדות ובהתבגרות, כאשר מטרת המטפל היא לאפשר חוויה מתקנת. לפי יאנג סכמות לא אפקטיביות נוצרות כאשר יש חוויות טראומטיות בילדות, יחסי הורה- ילד אשר לא שמו את צרכי הילד במקום ראשון במעלה, ועקביות בהתנהגות הרסנית. . (Young, J.E., Klosko, J.S., & Weishaar, M 2003) יאנג הגדיר 5 צרכי ליבה עיקריים אשר כאשר אינן מקבלים מענה יוצרים סכמות מל- אדפטיביות ( ישנן 18 סכמות(
1.התקשרות בטוחה לאחרים 2. אוטונומיה, קומפטנטיות וזהות 3. חופש לבטא צרכים ברי תוקף 4. ספונטניות ומשחק 5. גבולות מציאותיים ושליטה עצמית.
כאשר לאדם יש מספר רב של סכמות , אנו מאגדים אותם למודים=אופנויות. המודים הללו מחולקים עפ"י הפרעות אישיות, אך יכול להיווצר מצב בו לאדם יש מודים מסוימים גם אם לא אובחן כבעל הפרעת אישיות המהווה פעמים רבות תוצאה של טראומה מורכבת ( התעללות, הזנחה וכו').
מודים ילדיים הילד הפגיע מרגיש בודד, עצוב, לא מובן, ללא תמיכה, פגום, מקופח, המום, לא יוצלח, בעל ספקות עצמיים, נזקק, חסר אונים, חסר תקווה, מפוחד, חרד, מודאג, קורבן, חסר ערך, לא אהוב, מתקשה לאהוב, אבוד, ללא כיוון , שביר, חלש, מובס, מדוכא, נשאר בחוץ, נשלל, פסימי. הילד הכועס מרגיש כועס מאוד, זועם, מתוסכל, חסר סבלנות,) הצרכים של הילד הפגיע אינם נענים(/ הילד האימפולסיבי נכנע לדחפים בצורה אנוכית או לא מבוקרת כדי להגיע בדרכו שלו או שלה לעתים קרובות מתקשה לדחות סיפוקים לטווח קצר, לעיתים קרובות מרגיש כועס מאוד, זועם, מתוסכל, חסר סבלנות כאשר לא ניתן מענה מיידי לצרכיו עשוי להופיע כמפונק. הילד השמח מרגיש אהבה, רצון, מחובר, מרוצה, מסופק, מוגן, מקבל משבח, מודרך, מבין, תוקף, בעל בטחון עצמי, יכולת, אוטונומיה כראוי לאדם עצמאי, בטוח, גמיש, חזק , בעל שליטה, יכולת הסתגלות, , אופטימי, ספונטני.
מודים של דרכי התמודדות הכנוע; פועל בצורה סבילה, מתרפס, כנוע, מצטנע, מחפש אישור מאחרים מתוך פחד או דחייה של הסכסוך; סובל התעללות ו / או טיפול רע, לא מביע צרכים בריאים או רצונות אחרים בעל תבוסה עצמית . המגן המנותק -מנתק את הצרכים והרגשות; מתנתק רגשית מאנשים ודוחה את עזרתם; מרגיש מסוגר, מעופף, מפוזר, מנותק, נטול אישיות, ריק או משועמם, רודף להסיח, מבצע פעילות עצמית מרגיעה, או גירוי עצמי כפייתי עודף, רשאי לאמץ עמדה צינית, מרוחקת או פסימית על מנת להימנע מהשקעה באנשים או פעילויות. פיצוי יתר; מרגיש ומתנהג בגרנדיוזיות להחריד, באופן אגרסיבי, דומיננטי תחרותי, שחצן, יהיר, מתנשא overcontrolled בעל שליטה, מרדני, מניפולטיבי, נצלני, מושכים תשומת לב, או מעמד פיתחו רגשות אלו או התנהגויות דרשניות במקור כדי לפצות או לספק צרכים שלא סופקו.
מודים הוריים ההורה המעניש- מרגיש עצמך או אחרים ככאלה המגיע להם עונש או בעלי אשם, ולעתים קרובות פועל על רגשות אלה על ידי כך שמאשים, מעניש, או פוגעני כלפי עצמי (למשל, השחתה עצמית) או אחרים. מצב זה מתייחס בסגנון שבו החוקים נאכפים ולאופי של הכללים. ההורה הדרשני- מרגיש ומדגיש את הדרך הנכונה להיות מושלם או לבצע דברים ברמה גבוהה מאוד, כדי לשמור על הכל לפי הסדר, לשאוף למעמד גבוה, להיות צנוע, להיות יעיל או למנוע בזבוז זמן, או אם האדם מרגיש שהוא לא בסדר להביע רגשות או לפעול באופן ספונטני. מצב זה מתייחס לטבע של סטנדרטים גבוהים אשר הופנמו וכללים נוקשים.
מוד הבוגר הבריא הבוגר הבריא הנה דמות מטפחת, מאמתת ומאשרת את מצב הילד הפגיע, קובעת מגבלות על אופני הילד הכועס האימפולסיבי, מעודדת ותומכת את מצב הילד בריא, ובסופו של דבר מחליפה את אופני ההתמודדות, מנטרלת את המודים ההוריים ויוצרת מצב הורה הסתגלותי. במצב זה מתבצעות פונקציות מבוגר בריא: כגון עבודה, הורות, לקיחת אחריות ועוד.
בסכמה תרפיה המטפל עובר עם המטופל בין המודים, בודק את הצרכים של כל מוד, הרווחים, ומלמד לשלב את כל המודים לתוך דמות הבוגר הבריא בדומה לגישה זו, גישת הקול הפנימי גם כן מדברת על מספר חלקים הקיימים בתוכנו. (Young, J.E., Klosko, J.S., Weishaar, M 2003 ) אך בשונה לסכמה, מזווית הראייה של Voice Dialogue- בכל אחד מאיתנו יש אינספור דמויות. שיטת Voice Dialogue פותחה בשנות השבעים על ידי זוג הפסיכולוגים האמריקנים ד"ר האל וד"ר סידרה סטון. השניים הושפעו מגישות פסיכותרפיות ורוחניות רבות, ובמיוחד מגישתו של קרל יונג. סידרה סטון הושפעה גם מן המורשת הביהביוריסטית של סקינר. לכל דמות – אופי, צרכים, רצונות, רגישויות, השקפת עולם ולעיתים אף אידיאולוגיה ייחודיית. כל דמות רואה וחווה את העולם בדרכה שלה, ולכל דמות מתנה ייחודית להעניק לנו – אם רק נאזין, אם רק נהיה מוכנים לקחת. בין הדמויות יש כאלה שהן ילדיות, ויש דמויות בוגרות; יש דמויות פגיעות- ויש קשוחות, נשיות וגבריות, חביבות ואנטיפתיות, מרובעות וביזאריות, יועצות רוחניות, מורדות והרפתקניות. לא פלא שאנחנו יכולים לרצות, להרגיש ולחשוב, (במודע ושלא במודע), דברים מנוגדים, ולעתים גם בו-זמנית. מזווית ראייה זו, אלה הם פשוט רצונות, רגשות ומחשבות של דמויות שונות בתוכנו. כל עוד לא חקרנו את הדמויות הפועלות בתוכנו, באופן מעמיק ביותר, איננו מודעים אליהן ולהשפעתן עלינו, ואנו מתנהלים בחיים בתחושה כאוטית ומעורפלת במידה רבה, כמתוך שינה. דברים קורים לנו מבלי שתהיה לנו מודעות אמיתית למתרחש, או יכולת להשפיע עליו. גם כשנדמה לנו שאנו מנהלים את חיינו ובוחרים בחירות חופשיות, אנו מופעלים, למעשה, במגוון של תגובות אוטומטיות ובלתי-מודעות, על-ידי דמויות פנימיות שונות, שלהן דעות ואינטרסים משלהן, שלמרבה הצער, בדרך-כלל, אינם האינטרסים האמיתיים שלנו. העבודה עם דמויות פנימיות מאפשרת לנו להכיר, בהדרגה, את הדמויות הפועלות בדרמה הפנימית המתמשכת שלנו. להיכרות זו פירות רבים ועמוקים. כאשר מגיעים למיומנות במתן ביטוי לדמויות, הן יכולות להופיע בצלילות ובהירות, ללא הפרעות של דמויות אחרות. או אז ניתן לראות כל דמות במלוא הדרה: לכל אחת מהן תנועות גוף, קול, הבעות פנים וצורות ביטוי אופייניים ומעין תדר אנרגטי ייחודי, ולרובן נלווית תחושה גופנית מובחנת. כאשר דמות מופיעה בשיא בהירותה, ודמויות אחרות אינן מקשות עליה להתבטא, אנו נותנים ביטוי למהות אחת מני רבות בתוכנו, פן אחד המופיע ללא כל מיסוך.
ניתן לומר, שדמות במיטבה תהיה, אם לשאול מונח מעולם הספרות;שטוחה מאוד, ותזכיר, במובן זה, קריקטורה. משום כך, העבודה עם דמויות פנימיות עשויה להיות, לפעמים, מאוד מצחיקה. הצחוק מסייע לנו לקבל גם את הדמויות הקשות ביותר לעיכול, ומעלה במהירות את המודעות שלנו לגורמים, המפתיעים לעיתים, המפעילים אותנו. העבודה עם דמויות פנימיות מסייעת לפתור קשיים ולהתמודד עם משברים, ובמיטבה – היא מאפשרת היפתחות הדרגתית, כמו של פרח, החושף אט אט את כל עלי הכותרת שלו ואת שלמותו. את פירותיה הטובים ביותר היא נושאת כאשר היא נעשית לאורך זמן, בהדרגה, בסבלנות, באומץ, בהתמסרות, בסקרנות וללא ידיעה מראש של מה שיתגלה בפנינו. בעבודה עם הקולות הפנימיים, מומלץ להתחיל עם המגן המנהל שהוא חלק מנותק יותר ותפקידו לשמור עלינו. מתוך כך הוא תמיד נמצא בשליטה, שכלתני, ולעיתים מתוך היותו בעל תפקיד מגן, אינו מאפשר לחלקים הילדיים, הפגיעים, הרגשיים יותר לבוא לידי ביטוי. לא פעם מטופלים אומרים "דמיון מודרך לא עובד עלי" ,"אני לא מתאים לדברים האלה"…ועוד. אצל אנשים אלו המגן המנהל/המנותק פועל שעות נוספות, זאת בנוסף לכך שהם מפעילים על עצמם סוגסטיות אשר אינן מאפשרות להן לעשות את עבודת החלקים. על כן כאשר מתחילים סשן טיפולי יש קודם כל להעלות את המגן המנהל, לשאול אותו מספר שאלות כגון. מה היית רוצה שיחשבו על___ ( שם המטופל), איך היית רוצה שיתנהג? מה לא היית רוצה שיחשבו על__? מה לא היית רוצה שיעשה? האם יש חלקים ב___ שמסכנים אותו? מה הוא רוצה להשיג? מה אתה חושב עליו? מה אתה מרגיש כלפיו? מתי התחלת להיות בקשר עם ? מה היית רוצה לעשות עבור? איך אתה נראה? (האם בכלל מדובר בזכר או נקבה כי בכולנו יש את כל החלקים). מה המטרה שלך ולומר: "בהמשך אנו נרצה להביא לחדר את החלקים השונים של ___, על מנת שנוכל לעזור ולהגיע ליעדים, להכיר אותו יותר טוב, ואנו מבקשים את אישורך לעבוד עם החלקים השונים"? יכול להיות שבשלב מסוים תחשוב שהסיטואציה מורכבת ותרצה להגיב אז אנחנו נאפשר לך לעשות זאת בשלב המתאים, בסדר? וכך בעצם לעקוף את בעיית השליטה ולקבל הסכמה מהמגן המנהל לעבוד עם כל החלקים. (גבריאלי, א. 2006(
בעצם העבודה עם חלקים שנויים עוד מצויה במשנתו של פרויד בפסיכואנליזה את הדינאמיקה בין הרשויות השונות תיאר פרויד באמצעות המודל הדינמי. פרויד דימה את האישיות לאנרגית פסיכו, היכולה לעבור ממבנה אחד של האישיות למבנה שונה. אנרגיה זו, שמקורה במזון אותו צורך האדם, אינה נעלמת, אלא מומרת. על-פי קביעה זו, כל כמות אנרגיה הנחסכת מרשות נפשית אחת משמשת רשות נפשית אחרת. פרויד דיבר על היצר ההרסני באדם והיצר החיובי, על ליבידו וכן על החלקים שמתפתחים באישיות האדם. האיד- האחראי על הדחפים והרצונות, ומאגד בתוכו את היצרים הטבעיים. האגו- המבנה המאגד בתוכו את מה שמודע. הסופר אגו-השוטר הפנימי המאגד את המוסר וצרכי החברה (פרויד,ז. 1919(. בהמשך תיאורטיקנים שונים הוסיפו את הסופר אגו הפרזיטי- המתנגד לסופר אגו. וסופר איד. אך בין אם מדובר ב3 חלקים או 5, בעצם מדובר על התפתחות חלקים באישיות החיים יחדיו. עפ"י פרויד בעצם הפסיאנלטיקאי נדרש לעבוד עם 3 החלקים עד יצירת סופר אגו איתן ואגו בריא.
בדומה גם ב NLP עושים עבודה עם החלקים השונים. ב NLP לרב מדברים על 2 חלקים שונים היוצרים קונפליקט או ניגוד מסוימים ועקב כך נוצרת תקיעות. בעבודה עם חלקים ב NLP המטרה היא להראות שבעצם ל2 החלקים ישנה אותה מטרה חיובית ומעצם ההבנה הזאת החלקים מתקרבים ונהפכים לשלם אחד. ב NLP משתמשים בעבודה עם חלקים, בקו הזמן TIME LINE THERAPY, על מנת להבין מתי נוצרה האמונה המגבילה, או החלק המגביל אצלנו. לשם כך אדם צריך לציין לעצמו איך קו הזמן שלו נראה. להצביע על איפה נקודת העבר, איפה נקודת ההווה ואיפה נקודת העתיד שלו, ואז לחזור אחורה בזמן למקום בו נולדה הסוגיה שעליה רוצים לעבוד. יש אנשים שעבורם קו הזמן מתחיל עם לידתם, אך בעבודה עם קו הזמן אנו חוזרים גם לתקופת הרחם או אפילו גלגולים שונים של נשמתנו. אין כאן ויכוח פילוסופי על האמונה האם קיימים גלגולים קודמים או לא, אלה הגמשה של התת מודע. אולי לתת מודע שלנו חשוב להתגמש לאפשרות של היווצרות הבעיה עוד ברחם או בגלגול קודם. כל אדם יבנה את קו הזמן המתאים ונוח לו, ולאחר שבנה לעצמו קו זמן יכול לעשות עבודת חלקים על כל סוגיה שמרגיש בה תקוע.
אני מרשה לעצמי במקום זה להציע הצעה למטפלים מנוסים לנסות לעשות עבודת חלקים לא רק עם 2 חלקים, אלה אם יותר בדומה לסכמה תרפיה. בשלב הראשון לא הייתי עולה על יותר ממספר מצומצם של חלקים, ובכל סשן טיפולי לא לעבוד על יותר מ2 חלקים, אך על מנת לפתור את הסוגיה הטיפולית מהשורש שלה יש לקחת בחשבון כי בכל אחד מאיתנו קיימים כמה חלקים היוצרים התנגשות ותקיעות. כאשר המטפל מרגיש שהוא הגיע לנקודת MASTERY הוא יכול לעבוד עם מספר רב של חלקים בדומה ל גישת ה VOICE DIALOGUE.
בשלב זה אני מפרסמת עבודת חלקים לצורך פתרון קונפליקטים או אמונות מגבילות- כפי שהיא במקור- עבודה עם 2 חלקים אך אני מציעה לכל המטפלים לבדוק אילו חלקים עולים, ללמוד להכיר כל חלק לעומק, לראות את העולם השלם של כל חלק ולבדוק האם יש חלקים אחרים שקיימים . רצוי לבדוק במידת הצורך עם קיים מגן מהל אשר עשוי להפריע לתהליך ולשוחח עמו קודם במידת הצורך.
CONFLICTING BELIEFS- PARTS INTEGRATION
אמונות היוצרות קונפליקט- אמונות נוגדות יכולות להוביל להרס עצמי, וחוסר השגת מטרות, בנוסף לכך שהם מחבלות בכל מערכת יחסים. על כן חשוב לפתור אותם. תהליך זה מאפשר לסדר את האמונות , וליצור סינרגיה ( 2010, Shlomo Vaknin ).
1.בחר סיטואציה של אמונות נוגדות: א. הסתכל על הסוגיות בחייך, ובחר סוגיה בה יש לך אמונות נוגדות, הצהר באופן הספציפי ביותר מהי כל אמונה. יכול להיות שאחת האמונות הנה לא רציונאלית, ותרגיש מובך לומר אותה בקול רם, זהו דבר טבעי. ב. הצהר על האמונות באופן הספציפי ביותר בנוסח הבא: החל מלומר: ";אני מאמין ש______ ובאותו זמן אני מאמין ש______" אמור כל אמונה, אי רציונאלית ככל שתהיה ללא צנזורה או שינוי שלה. ככל שהיא יותר אי רציונאלית- כך יותר טוב
2.זהה את התוצאה האידיאלית לסוגיה זו: א. זהה כל תוצאה אידיאלית עתידית לסוגיה, ומסגרת הזמן עבורה. התוצאה הטובה ביותר למטרה זו, היא אותה תוצאה שאחת האמונות מפריעה להיווצרות שלה. בחר זמן טוב בעתיד שבה התוצאה האידיאלית תתגשם. ב. עגן את המצב, והוסף הלכי רוח של תושייה. דמיין שאתה צועד לתוך אותה נקודה בעתיד. כמו מה אתה מרגיש? כאדם שחווה את התוצאה הרצויה? אילו שינויים נוספים אתה חווה? שים לב לתחושה כאשר האמונה המוצלחת יותר משוחררת לגמרי, וניתנת למימוש. ממוקדת ומושגת. בחר טריגר למצב זה ועגן אותו. ג. דמיין על אילו מכשולים התגברת על מנת להשיג את התוצאה.;עכשיו הסתכל אחורה ובחן על אילו מכשולים התגברת על מנת להגיע להצלחה בנקודת הזמן הזו. ד. זהה את נקודת הזמן המקורים בו החלו המכשולים להיווצר" עכשיו לך אחורה יותר בזמן לנקודה הראשונה, או נקודות הזמן השונות שבהם נוצרו המכשולים. דמיין את עצמך צועד אחורה לנקודת הזמן המשמעותית ביותר, ושים לב לתחושה כשהאמונה הפחות מוצלחת מתעצמת ומתגברת ופעילה באותה נקודת זמן. לחלקינו זה יותר נכון להסתכל על תקופה בה מספר דפוסים שליליים נוצרו, נכנסו לפוקוס והופעלו, לאמונה שניתן לבטאה במילים. היסטוריה של דפוסי התעללות או הזנחה, בעיות התפתחותיות, התמכרויות לסמים, קשיים כרוניים כגון ADD , נפילה גדולה בקריירה, או מערכת יחסים הרסנית אשר שברה את ההערכה העצמית שלך במשך הזמן יכולה להוות תמה. אתם יכולים לזהות נקודה שבה האמונה המגבילה או הדיספונקציונאלית והפיזיולוגיה שלה נוצרו כמצב מזוהה. הנקודה בה הדברים היו בכי רע וזה היה קשה לראות תוצאה חיובית. זהו זמן טוב לבחור לציין אותה על קו הזמן שלך. ה. שימו לב ל קוטביות שנוצרה בין 2 האמונות: שימו לב איך האמונה המוצלחת העתידית, והאמונה הפחות מוצלחת מהעבר יוצרות 2 אלמנטים מנוגדים, כגון היגיון מול רגש או רציונאליות מול אינטואיציה, אמונות ילדותיות מול אמונות בוגרות. וכו. לדוגמא: האמונה:" אני לא יכול להצליח, או אנשים מצפים ליותר מדי ממנ, "לעומת: " אני צומח ומונע מאתגרים משמעותיים ונהנה לבטא את הרצון שלי להצליח". ניתן לחלקם למניעים של בטחון ומניעת מבוכה מול הרפתקנות וסיכון. ו. זהה את 2 האמונות כחלקים עם הלכי רוח. שים לב לביטוי הפיזיולוגי השונה של כל אמונה בקונפליקט.דפוסי המחשבה שלך, תחושות רגשיות, וכל פיזיולוגיה אחרת המבטאת את 2 המצבים בקונפליקט. שים דגש מיוחד לא-סימטריה בתחושות או בשפת הגוף כגון מחוות שתבצע אחרת ב2 המצבים הללו. חשוב עליהם כשני "חלקים" לתהליך זה. 3. היכנס לתוך מטא פוזיציה-מבט על. בחר מטא פוזיציה ממוקמת מחוץ לקו הזמן שלך ומנותקת מהאמונות והזהויות, היכנס לפוזיציה הזו. 4.עורר את האמונות המנוגדות מעוררות המחלוקת ותן לכל חלק לבטא את האמונה שלו ביחס לחלק השני. סביר להניח שהם יביעו חוסר אמון, גועל, וטענות שיפוטיות אחרות. א. תן לחלקים להיות אחד מול השני. שימו לב איך דבר זה משנה את התפיסה של כל חלק ומשנה אותה. אולי תשים לב למשל שהחלק העתידי יכול לראות את החלק מהעבר כמגיב לשיפוט לא הולם ע"י בוגרים אשר כילד ניסית בכל מאודך להימנע מהם. דבר זה רומז על חלק אשר צריך עזרה בחשיפת וגילוי הפוטנציאל שלו, יותר מאשר חלק שהוא מגעיל או מאיים על הצלחה. ב. זהה את המניעים החיוביים של כל חלק. הנמצאים בבסיס. תן לכל חלק להבין את הכוונות החיוביות של החלק האחר. 5. זהה את המטרה המשותפת של החלקים. בעודך עדיין במטה פוזיציה, זהה את המטרה המשותפת שיש לחלקים אלו לפי הערכים הגבוהים ביותר שלך. לדוגמא: השגת הצלחה ע"י תכנון מוקדם ואסטרטגיות אפקטיביות. דוגמא זו מכילה את המהות החיובית של 2 החלקים. 6. חשוב על המשאבים של כל חלק אשר יכולים לעזור ליצור את העתיד החיובי. חשבו על המשאבים, היכולות והתפקידים שכל חלק יכול להציע, ואשר יכולים לעזור בהשגת העתיד החיובי אשר בחנת כבר בתהליך זה. בחינת המוטיבציות החיוביות והמטרה המשותפת של 2 החלקים יכולים לעזור במציאת משאבים ותפקידים נוספים שיש ל2 החלקים. לדוגמא: הסנריו העתידי ישען על הכישורים האנאליטיים שלך וכן על התשוקה שלך לאלמנטים המשמעותיים ביותר של התוצאה החיובית והדרך לתוצאה הזו. א. קבל הסכמה מהחלקים לעבוד ביחד. השג הסכמה אקולוגית איתנה מ2 החלקים לאחד את המשאבים שלהם ולהשיג את המטרה המשותפת שלהם. אתה כבר עשית הרמוניה בין המשאבים של 2 החלקים, כך שהחלקים אשר היו בקונפליקט מוכנים ובשלים ליישור קו חדש ועוצמתי.< ב. עבוד עם אמונות מגבילות עמוקות יותר לפי הצורך. זוהי הנקודה בה אתם עשויים לגלות אמונות מגבילות אשר הנם אפילו עמוקים יותר, או מוזנחות יותר מאשר אלו אשר חשפת עד כה. אם יש מומנטום טוב בתהליך הנוכחי, תהיה אפשרות לשפר ולעדכן את האמונות הללו. אם הם אמונות מאתגרות, אולי תרצו לחשוף אותם לתהליך זה מהשלב הראשון בשלב אחר. העוגנים שיצרת יעזרו לך לעשות זאת בצורה יותר אפקטיבית. 7.עגן מחדש את הלך הרוח של תושייה- RESOURCE STATE, ועבוד עם העוגן. חזור לנקודה בקו הזמן שלך המייצגת את הזהות העתידית הרצויה שלך. עגן מחדש את המצב המיוצג עם זהות זו. מצב/ הלך רוח זה כוללים את הכוונות החיוביות שלך ותחושת המטרה המשותפת של 2 החלקים שלך. המצב/ הלך רוח שאתם מעגנים מחדש הוא בעצם גרסה מורחבת ומועצמת של המצב העתידי הראשוני שעיגנת. א. החזק את העוגן, זוז לנקודה המקדימה את הזהות הפחות מוצלחת. החזק את העוגן, וזוז מחוץ לקו הזמן וחזרה לנקודה שהנה בדיוק מאחורי אותו עבר ( מוקדמת יותר) שלהזהות הפחות מוצלחת. ב. הזז את הזהות העתידית המוצלחת שלך לאותה נקודה ופעל כמנטור- מורה דרך. העבר את האני העתידי המוצלח שלך חזרה לקו הזמן שלך לאותה נקודת עבר. תן לאני המוצלח הזה לפעול כמנטור עבורך, באותה נקודת עבר, כמספקת כל תמיכה נדרשת ומשאבים. ג. קבל את ההדרכה הזו בגוף ראשון-מאוחד- התאחד עם דמות העבר וחווה את אותה נקודה בזמן, תוך קבלת ההדרכה;ההכוונה, והמשאבים מהאני העתידי המוצלח שלך. ד. קח את המשאבים לנקודה בעתיד, הגורמים לכל אחד מהחלקים בנפרד להכיל את כל המשאבים של 2 החלקים. מקד את הפוקוס שלך על המשאבים של 2 הזהויות ועל השינויים החיוביים שנוצרים עכשיו. לאט זוז קדימה בקו הזמן, יחד עם המשאבים שברשותך, עד שאתם נכנסים לנקודה שיצרתם בעתיד. כך לכל חלק יש בנפרד את כל המשאבים של 2 החלקים בתוכו. שימו לב לכל השינויים שנוצרים בכם מכך שנוצרת האינטגרציה. 8. היכנסו למטא פוזיציה ( לרוחב קו הזמן) מהמטא פוזיציה הראשונה שיצרתם. היזכרו במטא פוזיציה שיצרתם מחוץ לקו הזמן שלכם. יצרו מטא פוזיציה חדשה בקצה הנגדי של קו הזמן וכנסו לאותה מטא פוזיציה חדשה. א. תנו לעצמכם ( מהמטא פוזיציה) ול2 החלקים שלכם לצעד יחד; דמיינו את חלקי העבר והעתיד צועדים אחד לקראת השני לאורך קו הזמן, בעוד שאתם זזים מהמטא פוזיציה שלכם לכיוון קו הזמן שלכם באותו קצב של החלקים. ב. הכניסו את הזהויות לתוככם. כאשר 2 החלקים נפגשים, תיגשו אליהם עם ידיכם ואספו את 2 הזהויות, והכניסו אותם לתוככם. ג. כנסו לתוך קו הזמן שלכם, והסתכלו קדימה, בגוף ראשון, כך שאתם תופסים ורואים דברים באינטגרציה מלאה של החלקים שלכם כיישות אחת. כנסו לקו הזמן בגוף ראשון-(מאוחד), ואחדו את 2 החלקים לפוזיציה שלכם, כך שאתם מסתכלים קדימה, באינטגרציה מלאה כיישות עשירה אחת. ד. צעדו קדימה בזמן למצב הרצוי שייצרתם. צעדו קדימה עד שתגיעו לנקודה בה יצרתם את המצב הרצוי. התוצאה הרצויה. 9.בדיקה שימו לב כמו מה זה לחשוב על האמונות בקונפליקט שהתחלתם איתם. אתם אמורים להרגיש בעלי תושייה רבה יותר ומאוחדים יותר מאשר בעבר. הערות
אם הקונפליקט כולל יותר מ2 חלקים או סוגיות, אתם יכולים לכלול סוגיות אלו או לעשות את האינטגרציה בסדרתיות, כל פעם זוג אחד. זכרו כי זהו תהליך מתקדם אשר עשוי לדרוש הכשרה ועזרה נוספת לפני שתוכלו לבצעה בצורה הולמת. ביבליוגרפיה: 1. גבריאלי, א. 2006, <u>השד הנזירה והילד הקסום, מסע אל הדמויות שבתוכנו,ספרים הוצאה לאור. 2. פרויד,ז. 1919 <u>מעבר לעיקרון העונג. 3. Young, J.E., Klosko, J.S., & Weishaar, M. (2003) Schema Therapy: A Practitioner Guide Guilford Publications: New York. 4. Shlomo Vaknin(, 2010 )The Big Book of NLP, Expanded: 350+ Techniques, Patterns Strategies of Neuro Linguistic Programming