אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהצלחה של תהליך טיפולי או אימוני הנו המוטיבציה. המוטיבציה משתנה מספר פעמים
במהליך התהליך הטיפולי.
בעבר הוגדרה מוטיבציה חיצונית- לצורך קבל תגמול ומוטיבציה פנימית לצורך הערכה עצמית ושינוי פנימי.
כיום יודעים שמוטיבציה וחוסר מוטיבציה הנם מונעים עי 4 אלמנטים:
1.תחישתי- מה התחושות היוצרות הנאה/ הרגעה,
2.הימנעות ובריחה מהמצב המצוי- הכאב,
3. הרצון בקבלת תשומת לב
4. מוחשי- תגמול קונקרטי.
על מנת להגביר מוטיבציה יש לתת מענה ל3 צרכים בסיסיים:
1. מסוגלות- הגברת האמונה במסוגלות של המטופל להגיע לתוצאות
2. רצון וקשר- הרצון של המטופל בשינוי והקשרים הקיימים בחייו התומכים ברצון
3. מוכנות ואוטונומיה- עד כמה אני מוכן לעשות דברים ומהי מידת העצמאות שלי ביכולת שלי לעשות דברים
אוטונומיה ומוכנות מתחילים מדברים קטנים- היכולת שלי להרגיע את עצמי למשל.
מסוגל, רוצה ויכול!
זה שאדם שמן וקשה לו לא יעורר מוטיבציה לתזונה בריאה. זה שאדם עבר התקף לב לא בהכרח יוביל לשינוי באורח החיים.
זה שאדם סובל מאוד בגלל החרדה לא יוביל לשינוי במנגנון ההימנעותי.
אז מה כן?
קשר טיפולי המגביר מוטיבציה הוא קשר מכיל, בעל נוכחות אוהבת, שאינו ביקורתי או שיפוטי, וכזה שאינו מעורר התנגדויות.
חשוב להבין שמחיר שאדם משלם אינו מספיק בשביל לעורר מוטיבציה.
עקרונות חשובים:
– הבעת אמפתיה
– הימנעות מרפלקס התיקון- אם מטפל יקח צד אחד של האמבווילנטיות- ״ אתה צריך לעשות שינוי״ המטופל יקח את הצד השני-״אני לא יכול״.
חשוב שהמטופל יגיע לצורך בשינוי בעצמו.
– עידוד אי התאמה- חקירת עתיד: מה יקרה אם תמשיך כך? עבר: איך היו החיים שלך קודם? ערכים ומטרות: סיפרת שחשוב לך להצליח, איך זה מסתדר עם התלות באחרים?
– זרימה עם ההתנגדות- מטופל: ״אני לא בטוח שאני יכול להתמיד בטיפול״ מטפל: ״ נשמע שאתה רוצה אבל זה מרגיש לך יותר מדי… בוא תספר לי על זה יותר.
– תמיכה במסוגלות- להגיב למשפטי התנגדות בשיקוף ולמשפטי שינוי בעידוד. להתחיל מדברים שאנחנו בטוחים שהמטופל יחווה בהם הצלחה.
4 שלבים בטיפול להגברת המוטיבציה:
1. שאילת שאלות פתוחות: אם היית מחליט לעשות שינוי, איך היית עושה את זה? במה היית מתחיל? מה הכי קשה לך? מה מדאיג? מה צריך להשתנות? מה אתה היית רוצה?
2. חיזוק- תודה שאת בזמן, למרות הקושי אתה עדיין שם בשביל החברים שלך, זה מרשים איך שהתמודדת, אתה מדבר בפתיחות, למרות החשש החלטת לעשות…
3. שיקוף- א. הקשבה משקפת- זה מסתכל… זה באמת קשה להניח שאבין מה אתה עובר…לפעמים כשהחרדה משתלטת אתה מרגיש שכלום לא עוזר…
ב. הקשבה משקפת מועצמת: אז למעשה היה לך יותט טוב בלי המשפחה?… נראה לך שזה לא סיפור גדול ותוכל להמשיך ככה כל החיים?
ג. הקשבה משקפת דו צדדית- מצד אחד אתה יודע שקיימת בעיה, מצד שני מה שאני מציע לא מקובל עלייך. מצד אחד אתה מאוד רוצה שינוי, מצד שני אתה לא מאמין/ מפחד מהתהליך.
4. סיכום- של כל החלקים שעולים בטיפול… נשמע שאתה גם רוצה שינוי וגם קשה לך, מה שבאמת מפחיד אותך זה להמשיך כך והשהכל יתדרדר, והמשפחה חשובה לך.. מה עוד? אז מה שעלה כאן זה שגם נמאס לך וגם אתה לא רואה איך להמשיך אבל יש לך רצון. אתה גם מודאג אבל גם מרגיש שאתה קופא וזה מוביל לתקיעות זה מסכם את איפה שאתה נמצא היום?
* תמיד לסיים טיפול עם משהו ממשאב… עשינו עבודה חשובה היום. איך מה שעשינו ישפיע על השבוע הקרוב?
ואסיים עם קטע מהנסיך הקטן:
ולמה הנך שותה?" – הוסיף הנסיך הקטן לשאול. "אני שותה כדי לשכוח" – ענה השיכור.
"מה לשכוח?" –שאל הנסיך הקטן, כי נכמרו רחמיו על השיכור.
"לשכוח חרפתי" – הודה השיכור והרכין את ראשו.
"וחרפתך מהי?" – חקרו הנסיך הקטן שביקש לעזור לו.
"חרפתי השתייה!" – הפטיר השיכור ונשתתק כליל.
הנסיך הקטן פנהו הלך לו, ולבו נבוך מאד.
"אכן, מוזרים המבוגרים… מוזרים מאד!" אמר בלבו בצאתו לדרכו.
בהצלחה.
באהבה רונית
