מעבר לשלב הראשון- שלב שני ושלישי בטיפול מוצלח

ציור - מחשבה
תוכן עניינים

מאת רונית חיימוב זילברמן

טיפול כולל את כל הגורמים בחדר.

טיפול דורש להבחין במה קורה, מה הדפוסים שמנהלים את האדם מעבר לסיפור המובא. טיפול דורש עקיבה בשלישית- לעקוב אחרי המטופל, לעקוב אחרי המטפל ולעקוב אחרי האינטראקציה. העקיבה היא אחרי דפוסים, שפת גוף, מניעים מודחקים ועוד. העקיבה היא אחרי מה האדם עושה, מה הסיבה שהוא עושה את מה שהוא עושה ואיך הוא עושה.

הרבה פעמים בטיפול אומרים שמודעות מהווה חצי מהדרך. האומנם?

אנשים על פי רב מודעים לכך שיש איזושהי בעיה, אך הם לא מצליחים לשבור את הדפוס הלא יעיל ולהשתחרר ממנו.

אנו אומרים שחצי מהדרך עוברת פחות או יותר במקום בו יש מוטיבציה לשינוי.

על כן השלב הראשון בטיפול הוא למשאב אותנו ואת המטופלים על מנת שנוכל לייצר מוטיבציה. משאב הוא כל דבר פנימי ו/או חיצוני שעוזר לנו להרגיש מקורקעים, בטוחים ומוגנים, שלווים ובעלי מסוגלות להתמודד.

המטפל ראוי שיקח מספר דקות וימשאב את עצמו לפני שהוא מתחיל טיפול.

מטפלים טובים הם לא מטפלים שחייהם זרמו, להיפך מטפלים טובים הם מטפלים פצועים שהצליחו לצמוח מתוך הפצע ולמצוא משמעות.

לפעמים המשאב הוא זכירת המשמעות- הסיבה בגינה הפכנו למטפלים. ולאחר מכן למשאב את המטופל.

השלב השני הוא הבנת הדפוס והכוונה החיובית ( הרווח המשני של הדפוס) כאן חשוב לשמר אקולוגיה. התנגדות היא סימן לחוסר אקולוגיה.

מה תועלת לעומת ההפסד, המחיר לעומת הרווח, ואילו מחירים המטופל מוכן ויכול לשלם עבור עצמו ועבור סביבתו ואילו לא. חשוב להחזיק את הכוונה החיובית ולמצוא דרך יעילה למימושה. למשל אם הכעס שלי מגן עלי- האם אני יכולה להרגיש מוגנת ולהתנהל באסרטיביות במקום בכעס?

השלב השלישי הוא לזהות טריגרים ורווחים של דפוסים לא יעילים ולמצוא דרך להתנהלות שתשמר את הצורך הרגשי הבסיסי ורק אז לייצר התנהלות חדשה. שלב זה יכול לקחת זמן ואין לקפוץ אליו לפני שהבנו היטב את השלבים הראשוניים ומשאבנו את עצמנו ואת המטופלים היטב.

בהצלחה ובאהבה

רונית

תגובות

תגובות

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
צרו קשר
TOP