מאת רונית חיימוב זילברמן מייסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית לטיפול בחרדה טראומה וחולי כרוני
אז אנחנו בעיצומו של סגר 2.0
והסגר מביא איתו הרבה מחשבות תחושות פיזיות ורגשות.
אחד הדברים שהסגר מביא לקדמת הבמה הם את 6 מנגנוני ההישרדות
שלנו כאשר אנו חווים איום, פחד וחרדה.
חלקנו fight לוחמים- הלוחם מונע עי האמונה שכח= הגנה אפילו על חשבון חופש האחר מה שקורה עכשיו בישראל.
חלקנו flight בורחים- הבורח או הרץ מונע עי האמונה שבריחה והסחת דעת מרגש לעשייה ופרפקציוניזם= הגנה.
וחלקנו freeze קופאים- הקופא מונע עי אמונה שלהסתגר = הגנה ממה שקורה בעולם.
והמתעלף- faint מתנתק רגשי- כי לא להרגיש שווה הגנה ( מתעלף לא באמת מאבד הכרה רק מתנתק)
חלקנו בכלל עם מנגנון fratenise המתאחד- המאמין שהגנה היא במספרים- באחדות קהילתית או משפחתית ובשביל
זה יעשו לפעמים הרבה רעש וצלצולים.
או המרצה/מתנחמד-fawn שמאמין שהקשר הוא ההגנה ולכן ירצה ויקריב עצמו למען האחר.
כשאנחנו בסגר ומכריחים אותנו להתבודד. הדפוסים הללו מתחילים להשפיע על הזוגיות שלנו.
האמת היא שרב בני הזוג יבחרו מישהו עם מנגנון הישרדות נגדי.
כי אנחנו מחפשים מישהו שישלים בתוכנו משהו והשוני שאהבנו בהתחלת הקשר מטריף אותנו במצבי איום.
המקום הזה שבו הרגשנו התלהבות, אהבה, בטחון, נהפך למקום בו אנו מרגישים מאויימים. פוחדים מנטישה, ביקורת, חוסר קבלה….
אחד הדברים המעניינים הם לראות איך מנגנוני ההישרדות המשרתים אותנו באירועים מסוכנים נהפכים למאפיין אישיות התוקע את הקשר הזוגי.
2 מנגנוני הישרדות אשר מצד אחד מאוד נמשכים אחד לשני אך גם מאוד תוקעים אחד את השני הם
האישיות הלוחמת והאישיות המתנחמדת- מרצה.
בסגר כמו בקורונה הלוחם הוא כמה אריה בכלוב. לוקחים לו את החופש, הכח, השליטה. כדי לא להרגיש חסר אונים הוא יפנה מנגנוני התנהגות אלו למי שקרוב אליו- המשפחה.
הטיפוס הלוחם – FIGHT – נמנע מאינטימיות אמיתית בכך שבצורה לא מודעת הוא מרחיק אחרים בדרשנות יתר ובכעס שלו מצורך בלתי ממומש באהבה ללא תנאי.
הם חיים בתחושת ה״מגיע לי״, מאוד צארמרים, אבל הרבה פעמים מניפוליטיבים. יודעים לנצל את רגשות האחר.
הם יכולים להיחוות כאביר הסוס הלבן בתחילת הקשר אך בהמשכו ככאלה שלא באמת רואים את הצד השני והצרכים של האחר.
בקיצון הלוחם הנו הנרקסיסטי והוא מונע מאמונה בלתי מודעת ששליטה וכוח יוצרים הגנה, מונעים נטישה ומבטיחים אהבה.
חוויית הנטישה, וחוסר האונים מאוד מורגשים בתקופה זו של סגר ומעוררות כעס, אשר בתורו מעורר בוז וגועל על מנת להפחיד את האחר כהמשך של האני- סימביוזה –
במקרים קיצוניים עד למחיקת האחר ודרשנות לשמה.
הם יכולים להתנתק רגשית בקלות וצריכים ריגושים ולכן בוגדים- עם האישיות המתאחדת ( הדרמטית שעושה רוח וצלצולים או עם האישיות הבורחת- שלא מתעסקת ברגשות אלא רק במעשים- כלומר לא מדברים… שוכבים), משקרים, או עוזבים ברגע.
הטיפוסים הלוחמים עשויים ״ללכוד״ מתנחמד או קופא במערכות יחסים של סאבמיסיב-דומיננט,
הם מתמכרים בקלות לסקס ולעיתים מפתים. הם רואים עצמם כמושלמים ומשליכים את החלק הביקורתי שלהם מעצמם על האחר כדי להצדיק את כעסם.
טיפוסים אלו מנציחים נטישה וזקוקים ללמוד לקחת ״פסק זמן״ ולהפוך את הכעס לאבל. עליהם ללמוד לשחק את המתנחמד, "Fake it till you make it".
מאחר והם לא יכולים לעשות זאת ללא תהליך מלווה, הם מוצאים מתנחמדים שיעשו זאת בשבילם.
הטיפוס מתנחמד – FAWN – מתחבאים מאחורי הפאסדה הנחמדה (תחושה של נשיאת העול) והעזרה- במיוחד בשעת מצוקה כמו בסגר בזמן הקורונה, ובקושי מראים את האני הפנימי שלהם.
הם עסוקים בהקשבת יתר ובעשיית יתר למען האחר. מקריבים את עצמם. נותנים שירות אך לעולם לא מסכנים את עצמם בחשיפה אמיתית.
כאשר שואלים אותם מה ברצונם לעשות הערב, לדוגמא, הם יטענו שלא אכפת להם וש"אתם תחליטו".
במקרים קיצוניים המתנחמד וההגנה התלותית מתאחדים עם הרצונות, הצרכים והדרישות של האחרים.
האמונה הלא מודעת שלהם היא שכדי להיכנס למערכת יחסים עליהם להשיל את כל מה שהוא הם.
הלוחם והמתנחמד נמשכים ומשלימים אחד את השני וצריכים ללמוד להיות המנגנון ההישרדותי ההופכי.
בקשר הזוגי המתנחמד יוותר על עצמו למול הדרשנות של הלוחם, והלוחם ישתמש בכך.
הדבר יצור קשר עם הרבה משקעים, פגיעות, ותקיעות.
האם בקשר שלך- יצא לך לזהות את המנגנון הלוחמני או המתנחמד?
מה הטריגרים למנגנון? מפני מה תחושת האיום? להישאר לבד? להרגיש לא מספיק שווה?
לוחם ומתנחמד צריכים ללמוד להרגיש בטוחים בינם לבין עצמם ולא לחפש את הבטחון בקשר הזוגי.
רק אז מנגנון ההישרדות ירגע ולקשר יש סיכוי.
אם הבטחון שלי תלוי במישהו אחר או בכך שהמציאות תהיה ״נחמדה״- אני תמיד אחוש איום וחוסר אונים.
אז מה כדאי לעשות?
כאן קיים צורך לחזק את הבטחון האישי בעצמי האורגני. האמיתי- באמונה שניתן להתמודד ולצמוח מתוך כל מציאות.
ולכן בזמן הסגר אני ממליצה- שכל אחד יבלה שעה ביום עם עצמו, שימצא חלום, תחום עניין שרוצים ללמוד ולפתח, משהו שמרתק , מהנה, מעניןי, ולא תלוי באף אחד. ככל שיש יותר זמן עם עצמי, יש יותר חופש כך התלות יורדת- והאהבה היא תוצר של בחירה אמיתית .
מאחלת ששנה זו. תהיה שנה של אהבה מתוך חופש, וצמיחה מתוך. הקושי.
רוצים ללמוד עוד על מנגנוני ההישרדות , הקשרים האישיים וההשפעה של חרדה וטראומה?
בקישור כאן כל . הפרטים על הקורס השנתי הקרוב למטפלים מאמנים ואנשי חינוך.
