מהי תיאוריית יחסי האובייקט ואיך היא מתייחסת לארגון אישיות , וטיפול ממוקד יחסי העברה? TRANSFERENCE FOCUSED PSYCHOTHERAPY-TFP
תיאוריית יחסי אובייקט הנה פיתוח מתוך התיאוריה הפרוידיאנית הפסיכואנאליטית. פרויד הבין פסיכופתלוגיה כקונפליקט בין דחפים לא מודעים ליבידנליים ומעצורים ואיסורים מוטמעים פנימיים. כאשר הטיפול חושף למטופל את הקונפליקטים הפנימיים הלא מודעים. גישתו של פרויד דיברה על פסיכולוגיית הפרט– one person psychology .
תיאוריית יחסי האובייקט טוענת כי הקונפליקט לא מתקיים בין חלקי האדם הפרטי, אלא בתוך הקשר של מערכות יחסים– בקשר עם אובייקט. ועל כן יש לבדוק את ייצוג החוויה הדיאדית בתוך כל קונפליקט המיוצגת בעצמי ומייצרת רגש וזכרון רגשי.
מבני זכרון מבוססי רגש אלו משפיעים על המערכת המוטיבציונית של המטופל, כך שהפעוט לומד ומשנן מה חשוב וחיוני להישרדותו, לקבלת מענה לצרכיו ולהימנעות מכאב ואיום.
מאחר והחוויה היא סובייקטיבית, ילד המקבל מענה לכל צורך יכול לחוות רגע אחד של תסכול כשבר בסיסי ולפתח דחף סאדיסטי, בעוד ילד הסובל מהזנחה יכול לחוות כל רגע חסד כמכונן ולייצר הטמעה של דמות אוהבת ומכילה. ככל שיש יותר חסך האישיות מתפצלת, נהיית גבולית על מנת להגן על הייצוג האידיאלי. מאחר ושנאה מוגדרת עי המשאלה להרס, נוצר פיצול בין הטוב לרע.
טקסים של מנגנוני ההגנה:
פיצול פעמים רבות הנה סוג של השלכה– כאשר חלק אחד חצוי נחווה כאובייקט חיצוני במקום פנימי.
הזדהות השלכתית– מאופיינת בנטייה לא מודעת לייצר באחר את מה שמושלך והן לנסות לשלוט באחר.
המטופל ירגיש פחות מאויים אם הוא יחווה את התופעה כחיצונית לו במקום כפנימית. למשל אם מטופל חש רגרסיה, אך חושש לבטא אותה שמה יחווה נטישה, הוא יכול לגרות את המטפל כך שהנל
המאפיינים של מנגנוני ההגנה:
|
שם המנגנון |
דוגמה לביטוי של המנגנון |
איך המנגנון מסייע להפחית חרדה? |
האם אנו מבטאים את הדחף? |
הדחקה |
נערה שעברה התעללות מינית בילדותה, אינה זוכרת תקופה זאת. |
התוכן/הדחף המאיים הוכנס לתוך הלא מודע. חיסרון: השקעת אנרגיה רבה נדרשת, כדי למנוע מן התוכן המאיים לעלות אל המודע. |
לא |
הכחשה |
אדם חש כאבים בחזהו ובידו השמאלית (סימנים להתקף לב), אך נמנע מבדיקה רפואית. |
התעלמות לא מודעת מן התוכן המאיים. חיסרון: מפריע בתפקוד היומיומי. שכיח אצל ילדים בשל העדר כישורי התמודדות. |
לא |
השלכה |
בזמן מבחן תלמיד מעתיק, ולאחר שהמורה העיר לו על כך, התלמיד טוען שלא הוא מעתיק אלא מעתיקים ממנו (כשאין זה כך). |
סילוק התוכן/הדחף המאיים על-ידי ייחוסו לאחרים. |
לא במישרין, אך המנגנון מאפשר להביע את הרגשות או המחשבות באופן לגיטימי. |
התקה |
תלמיד מתוסכל מכך שהוצא מן הכיתה, ולכן הוא טורק את הדלת בצאתו. |
העברת התוכן/הדחף המאיים המכוון כלפי אובייקט מסוים וביטויו כלפי אובייקט אחר שאינו מעורר חרדה או שמאיים פחות מן האובייקט הראשוני. |
כן, אך לא כלפי הגורם המאיים אלא כלפי תחליף. |
היפוך תגובה |
בעל בוגדני מרעיף אהבת יתר על אשתו ומספר לכולם שאינו יכול לחיות בלעדיה. |
הסתרת הדחפים והמשאלות האמיתיים על-ידי התנהגות הפוכה לזו של הדחפים מעוררי החרדה. אחד מאמצעי הזיהוי של שימוש במנגנון זה הוא התנהגות קיצונית. |
כן, אך של הרגש ההפוך. |
עידון (סובלימציה) |
אדם בעל נטיות תוקפניות לומד להיות רופא מנתח. |
הפניית הדחף האסור לפעילות חברתית מקובלת בחברה. |
כן, אך כלפי אובייקט שונה, חיובי מבחינה חברתית. |
שכלון (רציונליזציה) |
(ממשלי איזופוס:) השועל חדר אל הכרם דרך פרצה בגדר, כדי לאכול ענבים; כשניסה לצאת ולא הצליח, נאלץ לצום; כשנחלץ מן הכרם טען כי "הענבים ענבי בוסר המה." |
ביטוי הדחף המאיים תוך הסבר הגיוני וסביר להתנהגות, הנובעת מדחפים שאינם מקובלים על האני. |
כן |
ירגיש את האגרסיה במקומו, המטפל צריך לזהות שהאגרסיות שהוא חש אינן באמת שלו והנן חלק מיחסי העברה.
הזדהות השלכתית הנה פחות מאיימת כאשר היא נחוות כחיצונית למטופל והמטופל חש שהוא שולט בה– כי הוא יצר את הגירוי.
אידיאלזיציה/ דבלואציה פרימיטיבית– ראיית שחור לבן טוטאלית– מטפל טוב/ מטפל רע. לא ניתן לקבל שלעיתים טובים ולעיתים רעים. ככל שיש אידיאליזציה של המטופל כך יש חווית דבולאציה של המטופל וההיפך– יחסי הכוחות הללו הנם חלק מיחסי העברה.
הכחשה– המטופל הגבולי לא מסוגל להכיל חלקים מנוגדים, בעודו יכול להיות מודע אליהם קוגניטיבית, לא תהיה לו חוויה רגשית, לגבי הניגודיות, ובכך מתקיים הפיצול.הם יכולים רגשית לחוות רק חלק אחד כל פעם, דבר אשר עוזר רגעית לא לחוש חרדה. לעומת זאת המטופל הנוירוטי יותר חווה הדחקה– בטיפול ונדרשת עבודה טיפולית מעמיקה כדי להימנע ממנגנון זה.
אומניפוטנטיות– עקב חוויה פאראנואידית ראשונית מלווה תחילת כל טיפול עם אישיות גבולית. השליטה האומניפוטנטית עוזרת להגן מפני חוויה של פגיעות, נטישה, דחייה, ניצול, השפלה והתעללות.
אינטגרציה בריאה מתחילה להיווצר בין גיל שנה לגיל שלוש שנים, דבר המאפשר גמישות וקבלה של המציאות המורכבת של העולם. או אז במקום ראייה פנטזיונרית יש ראיה של ״הטוב דיו״.
אינטגרציה כזו נוצרת כאשר
א. יש התפתחות קוגניטיבית תקינה
ב. החוויות החיובית עולות על סך החוויות השליליות.
ג. אלה מאפשרים את העמדה הדפרסיבית הבריאה– קבלת העולם כפי שהוא וקבלת העצמי כפי שאני.
בטיפול ממוקד יחסי העברה . מערכת היחסים הטיפולית הנה מיקרוקוסמוס של מערכות היחסים בחייו של המטופל- המאקרו.
על כן הטיפול מאוד ישיר, נקי, ומדברים את כל החלקים הכואבים ביחסי העברה. דרכי ההתמודדות בתוך מערכת היחסים מהווה דפוס ריטואלי, אשר עלול להיות לא יעיל ויש לשבור אותו.
אסטרטגיות טיפוליות לשבירת טקסים ביחסי אובייקט
- לזהות את מערכת יחסים הדיאדית הדומיננטית בחיי המטופל ו״החיות״ שלה בחדר הטיפולים א. המטפל נדרש לסבול ולעמוד בבלבול שהוא חש לגבי עולמו הפנימי של המטופל. להבין שהבלבול הוא מתוך אמפתיה. ב. מתוך הבלבול להבין ולתאר איך המטופל חווה את הקשר הטיפולי– עקיבה ב3.ג. המטפל אומר בקול את שמות החלקים שזיהה: ״ בשלב הזה בטיפול נראה כי אתה חווה את עצמך כילד חסר אונים ולא מבין ואני המטפל כהורה הזועם אשר מנסה להכריח אותך להבין ״ ד. המטפל אז בוחן את תגובת המטופל, אי הסכמה שקטה,התנגדות קשה, הסכמה וריצוי.
- זיהוי היפוך תפקידים במהלך הסשן ושיקופם בתוך יחסי העברה– דבר אשר לעיתים אינו מילולי והמטפל יכול לפספס אותו כאשר הוא מרגיש מוצף ומבולבל.
- זיהוי קונפליקטים, חלקים,פיצולים, ופירוש החלקים המפוצלים עבור המטופל ויחד עמו בתוך יחסי העברה. מטופל יכול לומר שהוא לא יכול לסמוך על אף אחד שהמטפל כאן רק בשביל הכסף, ושהוא צריך להיות חזק ולהישאר לבד. בשלב זה על המטפל להיות מודע לחלקים המפוצלים ולהציע מוטיבציה להפרדה: ״ יש לנו ראיות ברורות שאתה מאוד חושד בי, אתה בטוח שאפגע בך,ואתה מעוניין להישאר מופרד ממני לגמרי, מצד שני יש ראיות שאתה רוצה להיות קרוב אלי. זוהי דילמה קשה כי אתה לא יכול לתת לאף אחד לאהוב אותך, כי אז תרגיש פגיע, חשוף ולכן אתה הופך תפקיד למתריס והמתמרד, אך זה לא מה שאתה באמת רוצה ולכן כפי שציינתי זו דילמה אמיתית״.
- עבודה דרך חוויות יותר אינטגרטיביות המתחילות בתוך יחסי ההעברה.
* חשוב שהמטפל יבין שהקשר הטיפולי הוא קשר אמיתי, ומגבלות הקשר נועדו לתת בטחון למטופל!
מטרת התהליך ליצר שייכות מתוך נפרדות- ספרציה אינדיבידואציה ובעצם מובחנות
בה המטופל משחרר טקסים התנהגותיים ורגשיים לא יעילים, ומרגיש שייכות בינו לבין עצמו.
אני מזמינה אותך לשים לב אילו טקסים, התנהלויות, מנגנוני הגנה נמצאים בתוך מערכות היחסים שלך. מה הטריגרים? והאם ניתן להתנהל בהם אחרת?
בהצלחה.