זן ואמנות אחזקת האופנוע- מסע טיפולי לכאן ועכשיו

מאת רונית חיימוב זילברמן

הרבה פעמים אנחנו עסוקים בתחילת הדרך ובסופה, אמצע הדרך היא נקודה על פי רב שבה או שאנחנו מסתכלים אחורה בשקיקה לעבר או שאנחנו מסתכלים קדימה – בציפייה לתוצאה המיוחלת לסוף המסע. ישנה חשיבות לשהייה באמצע  הדרך- בכאן ועכשיו. גם אנו המטפלים פעמים רבות מנסים לדחוף את המטופלים שלנו קדימה- כך שיגיעו כבר למסקנה ו לתוצאה המיוחלת. אך הקצב הייחודי השונה, האיטי, ו/או המהיר הנו חלק מהמסע. גם ברגעים הקשים חשוב לדעת לשהות ברגע, באמצע הדרך מתוך התבוננות וחקירה סקרנית. שכן התקדמות יכולה להתרחש רק מתוך המסע. 

לפני שנים רבות קראתי את הספר זן ואמנות אחזקת האופנוע. וקטע ממנו נשאר עמי ואני אף מקריאה אותו למסיימי הקורסים שלי- מטפלים היוצאים לדרך לטיפול במקרים המורכבים יותר, אלו שאיבדו אמון במערכת, והמערכת התייאשה מהם.

לעיתים רק אם נכנסים ביחד עם המטופל לבור ניתן להתחיל להבין איך ניתן ביחד לצאת מהבור. וכאשר עושים כברת דרך ונופלים לבור- באותו רגע חשים כאילו יש רק את הבור, אך כשיוצאים מהבור, כברת הדרך שנעשתה- עדיין מהווה הישג, ולכן הנפילה לבור היא חלק מאותו הישג, וכך כל הבורות שבדרך.

אני תמיד מלמדת את המטפלים שלי להיות נטולי אגנדה- כששואלים מטופל שאלה- לא לכוון אותו לענות לתשובה שהכנו לעצמנו בראש מראש, אלא לתת למטופל לענות על השאלה, ולא להציע לו אופציות כאילו מתוך שאלון אמריקאי, וכנל לגבי הקצב של המסע, גישות בעולם הטיפול מחולקות באופן גס ל3 גישות: א. גישות מבוססות רגש- כמו הגישה הדינאמית, ב. גישות מבוססות תוצאה- כגון ה NLP,CBT וג. גישות המבוססות חקירה כגון הגישה האקזיסטנציאליסטית והמיינדפולנס.

בעולם הטיפול צריך מ3 הגישות . וכן צריך להבין שלעיתים לא ניתן להתחיל עם גישות מבוססות תוצאה לפני שעבדנו עם גישות מבוססות רגש וחקירה.

לכן האטו ובטיפול ראשית זהו רגש, לאחר מכן חקרו את מקורותיו בקצב של המטופל ולבסוף כוונו לתוצאה ופתרון בעיה.

אני מצרפת לכאן קטע מתוך הספר

על הרים…/ רוברט פירסינג "זן ואומנות אחזקת האופנוע"

על הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל האפשר, בלי התלהבות יתרה. האמת של טבעך העצמי היא הצריכה להכתיב לך את הקצב.

אם אתה קצר רוח- הגבר את הקצב,

אם אתה נעשה קצר נשימה- האט.

יש להעפיל בהר מתוך איזון בין קוצר רוח לקוצר נשימה.

אז, כאשר אינך מקדים לחשוב על דברים, פוסקים צעדיך מהיות אמצעי להשגת המטרה, וכל אחד מהם נעשה למאורע בפני עצמו. סלע זה יש לו קצוות מסוכנים, סלע זה אחוז בהר בצורה רופפת, מנקודה זו רואים פחות טוב את השלג אף כי הוא נמצא קרוב יותר אליו. ואלה דברים שתמיד יש להבחין בהם.

חיים הנחיים רק למען איזושהי מטרה עתידה- הם חיים רדודים!

צלעות הר הן המזינות את החיים ולא פסגתו. עליהן מתרחשות צמיחתן של דברים. אולם, כמובן, ללא הפסגה לא תוכלנה להתקיים צלעות ההר-

הפסגה היא המגדירה את מהותן של הצלעות.

וכמה מילים אישיות ממני אלייך:

עולם הטיפול הוא עולם מלא אהבה, כאב, שחיקה, מימוש, נחת, תסכול והתרגשות.

מטפל טוב יודע לטפל גם בעצמו וגם באחר

ולזכור תמיד להיות שם בשביל עצמינו- בנוכחות אוהבות

ובשביל האחר בנוכחות אוהבת

מתוך קשיבות וקבלה, קבלה של המקום, הקצב, והתהליך האישי של כל אדם בפני עצמו.

אני מאחלת לך שהפחד וההתרגשות יניעו אותך לעבר הגשמת מטרתך

שהאמונה בעצמך תגדל ותפרח

שהשמש תמיד תחמם את יומך

הרוח תלטף את עורך

הגשם ינקה את דרכך

והסערה תחשוף בפנייך את כוחך ודרכך

שלך רונית

תגובות

תגובות

About the author: רונית חיימוב

בת 46, אמא ל 2 בנים אור ושחר המקסימים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 20 שנים כמטפלת. בעברה עובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב. מיסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית בדרך של רונית ומאמינה בטיפול מותאם אישית.