באיזה כלים מעולם ה NLP להשתמש מתי ואיך- מאת מוריה רובין קסוס, טריינרית ב NLP, מאמנת מנטלית ומרצה

באיזה מכלי הNLP  נבחר לעבוד ומתי? ואיך מודל התקשורת בא לעזרתנו

הכל במאמר שלפניכם. 

המאמר הזה מיועד למטפלי/מנחי/מאמני ה -NLP  שביננו.  

והוא בא לתת סקירה של דרכי עבודה שונות ושימוש בכליNLP  שונים 

בהתאם לשינוי שאותו אנחנו מעוניינים ליצור.

כולנו חווים אוטומטים בחיים שלנו, חלקם מצוינים לנו, 

אבל ישנם אוטומטים – תגובות שהיינו מעדיפים שיהיו אחרות. 

לאוטומט הזה התייחס מי שהיה רופא נוירולוג ופסיכיאטר ויקטור פרנקל בדברים הבאים: 

"בין הגירוי לתגובה ישנו מרווח. במרווח הזה נמצא כוחנו לבחור את תגובתנו. 

בתגובה שלנו טמונים צמיחתנו וחירותנו."

Between stimulus and response there is a space.

In that space is our power to choose our response.

In our response lies our growth and our freedom.

במילים אחרות, אנחנו כNLPסטים יודעים שגירוי יוצר תגובה. 

מה שד"ר פרנקל בעצם זיהה היה, שישנו מרווח בין הגירוי שנוצר לתגובה 

ובתוך המרווח הזה, זו ההזדמנות שלנו ליצור חופש. 

את החופש הזה נשיג באמצעות שליטה על תגובתנו. 

ככל שנהיה מסוגלים לבחור את תגובתנו נזכה לחירות מנטאלית. 

כולנו מכירים את מודל התקשורת מתוך עולם הNLP 

שמתייחס למציאות כפי שאנחנו חווים אותה – 

כלומר מידע שמגיע מהעולם החיצוני, 

עובר עיבוד דרך מסנני עיוות הכללה והשמטה, 

יוצר אצלנו ייצוג פנימי כלשהו שמקודד ב VAKOG 

(מקודד באמצעות חמשת החושים: ראיה, שמיעה, תחישה, טעם וריח) 

ולאחר שהמידע הזה עובר את העיבוד הפנימי הזה 

נוצר אצלנו רגש כלשהו שיוצר ביטוי פיזי של התנהגות. 

זו התגובה שלנו בעצם לאירוע החיצוני, כלומר לגירוי. 

ובעצם הליכי החשיבה, הרגש והתגובה הפיזית שלנו (ההתנהגות שלנו) 

משפיעים זה על זה והם נקראים "הסינרגיה של החוויה". 

שילובם יחד יוצר את השלם הגדול יותר מסך חלקיו. 

כלומר, השילוב ביניהם יוצר תועלת אפקטיבית יותר 

מאשר המצב שבו אחד מהחלקים פועלים בנפרד. 

ובמילים פשוטות אנחנו מבינים שכאשר מתרחש אירוע חיצוני כלשהו, 

לאחר מכן תגיע הפרשנות שלנו לאותו האירוע, 

הפרשנות הזו תעלה בנו רגש מסוים ובהתאם לכם תהיה התגובה ההתנהגותית שלנו. 

אירוע   פרשנות שלנו  רגש   תגובה התנהגותית. 

כלומר, נכנס מידע מהעולם החיצון = גירוי חיצוני, 

מהנקודה הזאת הגירוי -המידע הזה, עובר עיבוד דרך מערכת הרגש והמחשבה 

ומתוך זה תגיע תגובה אוטומטית כלשהי.

לדוגמה: ישנו גירוי שמגיע מחוץ לנו, כמו אדם כלשהו שצועק עלינו. 

את הגירוי הזה אנחנו יכולים לפרש כ"האדם הזה צועק עלי, כי הוא כועס עלי", 

בעקבות זאת עשוי לעלות בנו רגש כגון : 

כעס, זעם, פחד, תסכול, בהלה, העלבות וכו' 

והדבר הבא יהיה ביטוי חיצוני של הרגש הזה. 

אולי צעקות חזרה על אותו האדם, 

אולי זה יתבטא כביטוי פיזי של תוקפנות אולי בכי ודמעות או אולי קיפאון וכדומה. 

בעולם הNLP  התערבות לצורך שינוי יכולה להתבצע על ידי כלים שונים ובשלבים שונים.

אז עם איזה כלי נעבוד ומתי? 

כNLPסטים לפני שאנחנו מתחילים בעבודת שינוי 

אנחנו רוצים לזהות באופן מדויק את הנקודה שממנה נובעת הבעיה. 

זיהוי זהו אלמנט חשוב, לכן על פי רוב אנחנו מדברים על 80% תשאול 

(שככל שהוא נכון הוא יביא לדיוק העבודה) ו20% עבודת NLP אלגנטית ופשוטה

שמאפשרת יצירת שינוי אפקטיבי וכזה שמחזיק לאורך זמן. 

רק רגע לפני שאנחנו גם עוברים לפתרון הבעיה ולשימוש בכלי,

חשוב שנתייחס גם לאוריאטציה התקשורתית של האדם שאנחנו עובדים איתו.

בעולם הNLP אנחנו מזהים גם את הנטייה – האוריאנטציה התקשורתית 

של אנשים על ידי זה שמחלקים אותה לשלוש קטגוריות מתוך מודל התקשורת: 

אוריאנטציה רגשית, מחשבתית או התנהגותית.

אנחנו בעצם נבחן האם מדובר באדם שמדבר 

"רגשות", "מחשבות" או "התנהגויות"?

לכאורה, היינו אומרים שמבחינת יצירת ראפור, 

עם אנשים בעלי נטייה במערכת התקשורת שלהם לרגש 

נעדיף לעבוד עם כלים המשפיעים ישירות על הרגש, 

עם אנשים בעלי נטייה במערכת התקשורת שלהם למחשבות 

נעדיף לעבוד עם כלים המשפיעים ישירות על המחשבות

ועם אנשים בעלי נטייה במערכת התקשורת שלהם להתנהגות 

נעדיף לעבוד עם כלים המשפיעים ישירות על ההתנהגות.

אבל אנחנו כבר יודעים וגם ד"ר בנלדר מציין זאת ומדגיש, 

ששינוי אצל אדם שיש לו אוריאנטציה מסוימת, 

כמו אדם שהנטייה התקשורתית שלו היא רגש, 

דווקא עבודת שינוי במחשבה או התנהגות עשויה לגרום לשינוי העמוק יותר. 

לכל אחד מהכלים ודרכי העבודה ישנם יתרונות שונים 

עבודת שינוי ברמה הרגשית

בד"כ נבחר ליצור שינוי רגשי, כאשר הרגש שמופעל באמצעות הגירוי הוא 

רגש שלא משרת אותנו. 

עבודת שינוי ברמה הרגשית היא עוקפת הכרה. 

הפעלה של הרגש הולכת למקום הקדום ביותר בהתפתחות שלנו כבני אדם.

לפני שאנחנו הופכים ליצורים הכרתיים בסביבות גיל שלוש, 

אנחנו קודם כל מופעלים מתוך מערכת פרה-ורבאלית וקדומה 

שהיא התחושות והרגשות שלנו. 

תינוק קודם כל חש אי נוחות רעב, צמא, קור או חום ומיד מגיב. 

אין עיבוד מחשבתי עדיין, שמתפתח בשלב מאוחר יותר.

לכן תינוק על פי רוב יביע את אי הנוחות שלו בבכי רם. 

עד שלא יסופק הצורך שלו שיגרום לתחושה ולהרגשה להשתנות הוא ימשיך לבכות.

תינוקות גם יכולים להרגיש פחד ובהלה והם יכולים להרגיש גם רגועים ונינוחים.

לכן עבודה שיוצרת שינוי רגשי עמוק, 

בהכרח תעקוף את ההכרה וסביר שגם אם השינוי שיצרנו הוא חזק מספיק 

הוא גם יחזיק ויישמר לאורך זמן. 

עניין נוסף הוא, שחשוב לזכור הוא, שעם רגש פשוט בלתי אפשרי להתווכח. 

מה שאדם מרגיש הוא שלו. 

על מנת שאדם ירגיש אחרת חייב לקרות משהו שיגרום לכך שהוא ירגיש אחרת. 

על פי רוב אדם שמרגיש בדרך מסוימת יתקשה לחוות שינוי בהרגשה סתם ככה. 

כאן תהליכי NLP יחד עם המיומנות שלנו כNLPסטים נכנסת לתמונה.

איזה תהליכי NLP יכולים להתאים כאן?

*"תלת תיאור חיבור למשאב" יכול להיות נהדר כאן. 

התהליך מחבר את האדם לרגשות המעצימים והחיוביים שבו

ומאפשר לו להחליף רגש שאינו אפקטיבי עבורו ברגש אחר שישרת אותו.  

גם תהליכי *דמיון מודרך שהותאמו באופן ספציפי לאדם 

או תהליכי שינוי באמצעות *פירוק אמונות מגבילות 

יכולים ליצור שינוי רגשי עמוק.

כשהיתרון בפירוק אמונות הוא שהאדם שאנחנו עובדים איתו, 

אינו מודע לתהליך כיוון שזה נעשה תוך כדי שיחה זורמת.

תהליך נוסף שיכול להתאים כאן בצורה נפלאה הוא 

גם עבודת *עוגנים, באמצעות מיפוי העוגנים הרגשיים והחלפתם, 

ניצור שינוי אפקטיבי ועוצמתי. 

נקודת ההתערבות תהיה ברגש האוטומטי לגירוי החיצוני 

והחלפתו ברגש אפקטיבי אחר. 

אנחנו נברר מהו הרגש שיתאים לאדם להחליף ברגש הנוכחי. 

כלומר, בשום אופן אנחנו לא מתערבים במפה של האדם. 

נוכל להציע רגש חליפי, אבל בכל מקרה לא לקבוע ולהחליט עבורו

והיתרון הוא שהאדם ייצר לעצמו פרשנויות חדשות. 

כלומר, מרגע ששינינו והחלפנו את העוגנים, 

האדם ייצר לעצמו את הפרשנות האוטומטית החדשה לרגש. 

הריפריימינג שהאדם עשה כבר לעצמו לשינוי ברגש 

יעשה כבר גם את העבודה כלפי עתיד 

וייתן משמעות רגשית חדשה לגירוי החיצוני.

אנחנו עשינו את עבודת המבנה התוכן יוצק פנימה על ידי האדם עצמו.

מה שימנע התנגדויות ויעלה את הסבירות לשימור השינוי.

לדוגמה: במצב בו הורה שחש כעס על הילד שלו כיוון שהוא מתחצף, 

ומבקש ליצור שינוי ולהחליף את הכעס ובמקום זאת להרגיש חמלה כלפי הילד.

לאחר עבודת שינוי שעשינו הפרשנות שנתן לרגשות הללו הייתה  

הילד מתחצף כיוון שמרגיש מספיק בנוח איתי ולא מפחד ממני. 

כהורים היינו מעדיפים שילדנו יכבדו אותנו ולא יפחדו מאיתנו. 

פרשנות נוספת הייתה, שאולי הילד עומד על שלו כי ככה הוא לומד להיות עצמאי. 

ההתנסות שלו ברמת הבית על ההורה שזה מיני דגם של העולם בחוץ, 

מאפשרת לו להתנסות וללמוד בחממה של הבית מתוך הידיעה

שהוא יישאר בטוח ומוגן גם כשהוא עושה דבר מה שלא ייתפס כחיובי על ידי הוריו. 

שינוי ברמה המחשבתית או ההתנהגותית 

שינוי מחשבתי יש לו יתרון כשאנחנו לא רוצים לשנות את הרגש. 

לדוגמה במקרים בהם הרגש הוא לגיטימי, או כאשר הרגש משרת אותנו.

לדוגמה, אדם פגע בנו וחדר למרחב האישי שלנו.

העובדה שאנחנו מרגישים פגועים יכולה להיות לגיטימית לצורך למידה עתידית 

של הצבת הגבולות שלנו עם אותו אדם או עם כל אחד אחר. 

דוגמה נוספת לכך היא עבודת אימון מנטאלי עם ספורטאי 

שהרגשת לחץ יכולה לשרת אותו, 

כיוון שזה יכול לחדד לו את המחשבה ולפקס אותו בחתירה לניצחון או להישג חדש,

אבל בפועל הפרשנות שלו כמו של רבים מאיתנו ללחץ פעמים רבות היא שלילית.  

דופק מהיר ופרפרים בבטן לפני תחרות או הרצאה חשובה, 

עשויים להתפרש כרגש שלילי "פחד" או "חרדה". 

כשבפועל תפקידו של הדופק שעלה הוא להזרים יותר דם בעורקים שלנו 

מה שיאפשר לשאת חמצן וחומרים מזינים למוח ולשרירים. 

כשהלחץ עולה זה בסה"כ הגוף שלנו שמכין את עצמו לפעול בצורה מיטבית ויעילה.

אבל מה שקורה הוא שהרבה פעמים הדברים האלה מתפרשים כדבר שלילי 

במקום שנודה לגוף שלנו על כך שהוא פועל לטובתנו. 

כשאנחנו יוצרים שינוי ברמה המחשבתית ולא משנים את הרגש של הלחץ. 

אלא רק את ההתייחסות המחשבתית כלפי אותו הלחץ. 

כלומר עושים ריפריימינג – הגדרה מחדש להרגשה 

כמו "לחץ הוא דבר חיובי הוא מכין את מערכות הגוף שלי לפעול בצורה מיטבית עבורי" 

כאן שינוי מחשבתי הוא אפקטיבי וייצור אפקט חיובי. 

כלי השינוי שנוכל לעבוד איתו הוא 

*הגדרה מחדש – ריפיימינג ברמת הפרשנות לאירוע. 

יחד עם זאת, צריך לזכור ששינוי כזה יכול להיות קשה לאנשים מסוימים

ואולי לקחת זמן רב יותר משהיינו רוצים.

אפשר גם ללמד את *עקרונות ההצלחה ולעקוב ולוודא שהעקרונות מיושמים.

כדי להאיץ תהליכים ולחסוך את השלב של המיומנות המודעת

אפשר גם להתקין *אסטרטגית פרשנות חיובית. מה שיגרום לאדם

אוטומטית להגיב לאירוע עם פרשנות שתקל על ההתמודדות.

שינוי ברמת המחשבות מגדיל את הטווח, 

כלומר יש אפשרויות של גמישות מחשבתית,

מה שיוצר אדם מואר יותר. 

עבודת שינוי ברמה ההתנהגותית – 

גם כאן שינוי התנהגותי הוא כמו שינוי מחשבתי מאפשר ליצור שינוי

מבלי לגעת ברגש, בעיקר אם מדובר ברגש שמניע אותנו והוא אפקטיבי.

אם מתאים לאדם להישאר פגוע כי זה מונע ממנו לחזור שוב 

לאדם שפגע שפוגע בו. והפגיעה הרגשית דוחפת לשיפור אורח החיים

שמירה על אורח חיים בריא ותזונה בריאה בשלב הראשון אולי

לא נרצה לגעת ברגש ולשנות אותו.

כשאנחנו רוצים ליצור שינוי התנהגותי

העבודה תהיה קודם כל הכרתית. 

יצירת מודעות וזיהוי ההתנהגות שאותה רוצים לשנות.

שינוי ברמת ההתנהגות יכול להיות מאוד אפקטיבי, 

כיוון שהוא נעשה פיזית כאן ועכשיו ויוצר מיד שינוי בחוויה.

במחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי הוכח שהפיזיולוגיה שלנו משפיעה 

ולמשל הוכח שעמידת מוצא עוצמתית כמו תנוחת "וונדר וומן"

במשך שתי דקות בלבד יוצרת שינוי ברמת ההורמונים  

בגוף האדם, כך שמשתחררים הורמונים שונים שמעצימים אותנו

כגון טסטוסטרון ובמקביל ישנה ירידה ברמת הקורטיזול.

כלומר נוצרים שינויים הורמונליים שמשפיעים על המוח.

תנוחת הגוף שלנו משנה את המחשבות שלנו.

התהליך שיכול התאים כאן 

הוא תהליך של *מחולל התנהגויות חדשות 

יכול לסייע ביצירת שינוי אפקטיבי ומהיר. 

לסיכום, זהו את הבעיה. זכרו שתשאול מדויק, 

יחסוך לכם תסכול ובזבוז זמן עם תהליכים פחות מדויקים.

בידקו מהו השינוי שמתאים.

האם מתאים שינוי רגשי? מחשבתי? או התנהגותי?

עבדו עם תהליכים המתאימים לרמת השינוי הנדרש.

וזכרו שבסופו של דבר שינוי באחד מהאלמנטים 

רגש מחשבה או התנהגות, יביא לשינוי בשניים האחרים. 

אם משהו לא עובד נסו משהו אחר.

הרי אין כישלון יש רק משוב וממנו תמיד אפשר ללמוד.

*כל התהליכים המצוינים במאמר הם דוגמה בלבד לתהליכי NLP שיכולים להתאים 

לצורך יצירת שינוי במקרים שצוינו. 

חשוב לזכור שבהקשרים שונים ועם אנשים שונים 

עשויים להתאים תהליכי NLP וכלים שונים.

תגובות

תגובות

About the author: רונית חיימוב

בת 44, אמא ל 2 בנים אור ושחר המקסימים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 20 שנים כמטפלת. בעברה עובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב. מיסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית בדרך של רונית ומאמינה בטיפול מותאם אישית.