ודו? טכניקה אפקטיבית? מה ההבדל ומה עדיף EMDR,או IEMT ?

טיפול EMDR

EMDR (באנגלית, ראשי תיבות של Eye Movement Desensitization and Reprocessing – הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים) היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20 על ידי ד"ר פרנסין שפירו, כדי לטפל בסימפטומים וסבל הנובעים מחשיפה לאירועי חיים שליליים, או גורמי מצוקה. הן מהמדרג הגבוה ביותר, כגון אונס והלם קרב, והן מהמדרג הגבוה פחות, כגון חרם, השפלה וכישלון. הרבה פרופסיונאלים מתחום ה NLP טוענים כי ד״ר שפירו פיחה את השיטה מתוך רעיונותיו של ד״ר גרינדר- אשר יחד עם ד״ר בנדלר יצרו ופיתחו את תחום ה NLP.  EMDR בנוסף משלבת אלמנטים של מרכיבים רגשיים מטיפולים בגישות פסיכודינמיות, אינטרסובייקטיביות, התנהגותיות, וקוגניטיביות וניתנת ללימוד רק ע״י מטפלים קונבנציונאליים ( עו״סים, פסיכולוגים פסיכיאטרים וכו).  השיטה טוענת שע״י הקהיה ועיבוד מחדש המתבצעת באמצעות תנועות עיניים, ניתן תוך מספר מפגשים לשחרר ממצוקות של חרדה, דיכאון ופוסט טראומה.  הדגש הוא על גירויים בילטרליים (המערבים את שתי ההמיספרות- מאחר וההמיספרה הימנית אחראית על הרגש והשמאלית על הקוגניציה) נוספים כאוזניות המשמיעות קול לסירוגין, או רטטים שהמטופל מחזיק בידו ורוטטים לסירוגין. ניתן גם לתפוף על הברכיים ואצל ילדים לרקוד בריקודים היוצרים עיבוד בילטרלי.  על פי התאוריה של ד"ר שפירו, כאשר מתרחשת חוויה טראומתית שמעוררת מצוקה רבה, מנגנוני ההתמודדות הנוירולוגים והקוגניטיביים עשויים להיות מוצפים בקלט. במצב זה של הצפה, הזיכרון ומאפייניו (תמונות, קולות, רגשות, תחושות גוף) לא מצליחים להשלים את העיבוד בו יש צורך, וכתוצאה מכך מאוחסנים באופן דיספונקציונלי כך שכל פעם שיש אזכור לארוע מתעוררת חווית הצפה רגשית. זאת בניגוד לזכרונות אשר עברו עיבוד קוגניטיבי.  מטרת הטיפול ב-EMDR היא להשלים את העיבוד של זיכרונות מציקים אלו, לצמצם את השפעתם המתמשכת ולאפשר למטופלים לפתח מנגנוני התמודדות אדפטיביים יותר. בשנת 2013 הוכרה שיטת הטיפול EMDR על ידי ארגון הבריאות העולמי כטיפול Evidence based המומלץ לפוסט-טראומה בקרב מבוגרים, מתבגרים וילדים.

. הטיפול ב-EMDR בנוי משמונה שלבים כדי להתייחס לאספקטים של העבר, ההווה, והעתיד של זיכרון טראומטי 1. אנמנזה כרונולוגית ובנית תוכנית טיפול. מאוד חשוב לעבוד על הזכרון הכי קשה או הכי ראשוני מבחינה כרונולוגית.ב EMDR. במקביל נעשה זיהוי של אמונות מגבילות (לדוגמה “אני חלש", “העולם מקום מסוכן") והאירועים שתרמו ליצירתם. 2. לפני שמתחילים לבצע EMDR בפעם הראשונה, מומלץ שהמטופל יזהה "מקום בטוח"- ושלו, כגון בבית, בפארק, או להציע לראות נוף תוך נסיעה ממכונית… המקום הבטוח מהווה עוגן מרגיע במידה והפגישה מתסיימת לפני תום עיבוד הזיכרון, או כסיוע במהלך פגישה קשה במיוחד. 3.מתשאלים לגבי תמונה המייצגת את הארוע הטראומטי, אמונה שלילית הנוצרת מתוך התמונה הזו, ואמונה חיובית אפקטיבית יותר שהיו מעדיפים לחשוב על עצמם, תוך תקפות האמונה החיובית ( כמה מאמינים בה עכשיו מ1-7); במהלך התהליך בודקים יחידות מצוקה (0-10) המקושרת כעת לזיכרון; הרגש העולה לנוכח הזיכרון ותחושת הגוף. 4.שלב ההקהייה – המטפל מבקש מהמטופל להתמקד במקביל בתמונה המייצגת את האירוע הטראומטי, האמונה השלילית, הרגש ותחושת הגוף, ואז מתחיל להפעיל גירוי בילטרלי לפרק זמן מסוים. אחרי כל פרק זמן כזה, המטופל מתבקש לדווח בקצרה על מה שהופיע במחשבותיו במהלך העיבוד – מחשבה, רגש, תחושה גופנית, תמונה, זיכרון, או שינוי בכל אחד מאלו. בהנחיות הראשוניות למטופל, המטפל מבקש ממנו להתמקד במה שעלה, ומתחיל בסט נוסף של גירוי בילטרלי. מדי פעם המטפל מבקש מהמטופל לחזור ולהתמקד במטרה המקורית, או בהיבט אחר של הזיכרון – תמונה, מחשבה, רגש, פנטזיה, תחושת גוף, או זיכרון אחר. מדי פעם המטפל שואל את המטופל על רמת המצוקה הנוכחית שלו. שלב זה מסתיים כאשר המדד של רמת המצוקה הסובייקטיבית הנע בין 0 ל- 10 עומד על 0 או 1. 5.שלב התקנת משאב חיובי – המטפל מבקש מהמטופל לחשוב על האמונה החיובית והאם היא עדיין רלוונטית. אחרי שלב 5 השקפת המטופל על האירוע עשויה להשתנות באופן דרמטי, ויהיה צורך באמונה חיובית אחרת. לאחר מכן המטופל מתבקש לחבר את הזיכרון עם האמונה החיובית הרלוונטית, ונשאל עד כמה זה מתקשר לארוע בסולם של 1-7. במידת הצורך, חוזרים שוב על העיבוד מספר פעמים, עד שרמת נמצוקה יורדת והאמונה החיובית עולה ומגיעה ל-6 או 7. 6.סריקת גוף – המטפל שואל אם יש עוד מקום בגוף שבו המטופל מרגיש כאב, מצוקה, או חוסר נוחות שמתקשר לזיכרון. אם כן, העיבוד באמצעות גירוי בילטרלי נמשך, עד שהמטופל חש שגופו רגוע לגמרי. 7. סיום – המטפל נותן מידע ותמיכה בעקבות העבודה. 8. הערכה מחדש – בתחילת הפגישה הבאה, המטופל מדווח על חוויותיו במהלך השבוע, בהקשר לבעיה המטופלת, וישנה הערכה מחדש של רמת המצוקה הסובייקטיבית שקשורה לאירועים שעברו עיבוד. מטרת שלב זה היא לוודא את השלמת העיבוד של כל האירועים הרלוונטיים מהעבר. המטפלים בשיטת ה EMDR טוענים שטראומה יחידנית דורשת כ3-4 מפגשים בעוד שהסובלים מטראומה מורכבת ( כגון התעללות, טראומות חוזרות ועוד) עשויים להזדקק לטיפול ארוך יותר.ֿ

לעומת ה EMDR שיטת ה IEMT-Integral Eye Movement Therapy, ( תרפית ריצוד עינים אינטגרטיבית) הנה שיטה אשר החלה את דרכה ע״י ד״ר סטיב וקוניריי אנדראס ( היוצרים של פרוטוקול הפוסט טראומה בגישת ה NLP) והורחבה ע״י אנדרו אוסטין לשיטה מלאה. כל אדם יכול ללמוד את השיטה, ולא חייבים להיות אנשי המקצועות הטיפול על מנת להיות מוסמכים בה.  מהות השיטה היא ב 5 דפוסים כרוניים המחבלים בטיפול ותוקעים אותנו מלבצע שינוי:

  1. Three Stage Abreaction Process- תהליך 3 שלבי אבראקציה – התלקחות דפוס של הסלמה של התנהגות רגשית על מנת ליצור שינוי בסביבה החיצונית. 2. The Great Big, "What if…" Question- חרב הספק ״ ומה אם…״ הגדולה שימוש בדוגמאות נגד המחבלות בהכללות טיפוליות. 3. The Maybe Man Phenomena- תופעת ״האיש הלא סגור״ איש ה״אולי״ אינו בטוח בחוויות שלו, ודבר זה דולף החוצה לתקשורת שלו, ע״י כך שנשאר באי וודאות וללא דיוק, הוא אינו מסוגל להתחייב לשום תהליך זהות או חוויה ובכך מחבל בטיפול. 4. Testing for Existence of The Problem Rather Than Testing for Change בחינת הכוס הריקה- בדיקת שינוי דרך הבעיה במקום דרך השינוי-בדיקה להישמרות הבעיה במקום בדיקה להיווצרות השינוי ומניעת הוכחה קוגניטיבית לאפקטיביות התהליכים. זאת גם אם נעשה שינוי של 99%, הוא עדיין ימצא את ה 1% של הבעיה שנותרה והסתכלות על כך שעדיין 100% מהבעיה נשמרה.  5. Being "At Effect" rather than "Being At Cause”- מסובב מול מסובב-להיות תחת אפקט הבעיה במקום לראות את מקור הבעיה ולפתור אותה.  האדם שנמצא תחת השפעת הבעיה יחפש טיפול, אך לא יחפש שינוי.

בתהליך ה IEMT- מתמקדים ב5 הדפוסים הכרוניים, מתשאלים אותם ויוצרים ״מיאוס״ מהמצב הקיים. אין משמעות לתמונה הטראומטית, מטפלת בהטבעות רגשיות שנוצרו על מנת ליצור שינוי קינסטטי, משתמשת בתנועת העיניים כמכניזם העיקרי ליצירת שינוי, ולא כל גירוי בילטרלי, תוך יצירת מצב אלפא ומצב רגיעה כאשר דימויים מרחפים נוצרים בתהליך.

בעוד ש EMDR נחקרה רבות במחקרים שהנם ״מבוססי ראיות״ המחקרים ( הידועים לי) בתחום ה IEMT הנם מועטים ואינם שומרים על מסגרת ״מבוססת ראיות״.  מטופלים אשר חוו את 2 השיטות מציינים הקלה רבה- במיוחד בטראומות יחידניות.  מחקרים של 2 השיטות מראים כי בעוד לא ניתן עדיין להסביר את מנגנון ריצוד העיניים, הוא בהחלט מקל על סימפטומים פוסט טראומטיים, חרדות ודיכאון. על כן נראה כי שיטות אלו אינן וודו , ואף רחוקות מכך, והעדויות ליעילות שלהן מתגברות עם השנים. חשוב לי לציין שבעוד שלמדתי את 2 השיטות, את ה IEMT למדתי כנספח בקורס על PTSD של סטיב אנדראס, בעוד שאת ה EMDR למדתי כקורס בפני עצמו באורכו המלא ועל כן עומק הידע שלי הנו רב יותר בתחום ה EMDR.

תגובות

תגובות

אודות הכותב/ת: רונית חיימוב

בת 41, אמא ל 2 בנים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 15 שנים כעובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב.