מסע לשינוי הרגלים-מעבר לצעד הראשון

מאת מוריה רובין קסוס

את הצעד הראשון כולנו מכירים, בד״כ רובנו מצליחים לעשות אותו. 🙂

אבל הרבה פעמים התקיעות מגיעה דווקא אחרי שעשינו את הצעד הראשון. 

אחרי שנרשמנו לחדר הכושר, אחרי שהצטרפנו לקורס להפחתה במשקל, 

אחרי שכבר החלטנו לעשות את הצעד הראשון, 

אבל נתקענו עם הצעד השני או שאולי צלחנו את הצעד השני אבל נתקענו בשלישי…

מה שבעצם קרה הוא שלא לא הצלחנו לייצר ולהטמיע הרגל.

כשאנחנו מתייחסים להרגל הוא יכול להיות, רגשי, מחשבתי או התנהגותי. 

אז מה עושים כדי ליצור הרגל שנטמע?

או במילים אחרות איך נוצר בכלל הרגל?

חשוב להבין קודם כל עקרון פשוט אחד – המוח שלנו הוא עצלן 🙂 

עצלן במובן שהמוח שלנו עובד לפי עיקרון חסכני ביותר.

מבחינה מדעית זה אומר שכל פעולה שתדרוש מהמוח מאמץ לאורך זמן 

תגרום לנו לתחושה של עייפות והתשה. מוכר למישהו? 

זאת בעצם אחת הסיבות לכך שכשאנחנו עושים את הצעד הראשון,

והרבה פעמים לפני שהצלחנו לייצר הרגל ולהטמיע אותו הפסקנו הרבה קודם.

למרות שכשכבר נוצר ההרגל, וכשאנחנו שולטים בו מכיוון שיצרנו מיומנות 

הפעילות המוחית פוחתת – כלומר עכשיו נוצר הרגל ואפשר להוריד הילוך 

כי ״העבודה״ תעשה על אוטומט. את זה המוח שלנו אוהב. 🙂 

אז מה קורה בעצם כשאנחנו מנסים לייצר הרגל?

הפעמים הראשונות הן המאתגרות, זה השלב שבו המוח עובד קשה, 

כדי לעכל את המידע החדש. 

זה בעצם מה שקורה לנו כשאנחנו עושים את ״הצעד הראשון״,

אבל מתישהו נעצרים בצעד השני או השלישי, זהו השלב שבו אנחנו 

נעצרים ובעצם חווים את הקושי מתעייפים, מרימים ידיים ומתייאשים. 

בוא נבין רגע איך זה עובד. השאיפה של המוח שלנו היא מינמום מאמץ. 

למה? כי המוח שלנו אוהב יעילות, ומוח יעיל צורך פחות מקום.

(קצת מזכיר לי את המחשבים של פעם שבעבר החומרה שלהם 

הייתה בגודל של חדר, היום לעומת זאת אפשר להחזיק מידע עצום

במכשיר שיושב לנו בכף היד)

לענייננוֿ, בבסיס השאיפה הזאת טוענים החוקרים, 

שכשהמוח יעיל הוא צורך פחות מקום, בהתאם זה מקל על הלידה 

ומכאן תפחת התמותה של תינוקות ואימהות. חכם המוח שלנו כבר אמרנו? 

מוח יעיל חוסך לנו את ההתעסקות במחשבות על התנהגויות בסיסיותֿ

כמו בחירת מזון ואכילה כך שנוכל להקדיש זמן להמצאות

כמו שהומצאו במהלך השנים בין אם מדובר בחניתות, בתחילת ההתפתחות האנושית

ובשלב מאוחר יותר, בהמצאת מערכות השקיה, מכוניות, אוניות, 

מטוסים, טלפונים ניידים ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים ועוד…

אבל המצב הזה של שימור אנרגיה מוחית כמה שהוא מתבקש, הוא לא מצב פשוט, 

אם המוח שלנו יכבה ולא יפעל ברגע הנכון, אנחנו נפספס דברים חשובים 

כמו טורף שאורב לנו מאחורי שיח או מכונית שמתקרבת במהירות 

מפינת הרחוב כשאנחנו חוצים את הכביש.  

אבולוציונית גרעיני הבסיס שלנו פיתחו מערכת חכמה,

כדי שהמוח שלנו ידע מתי אפשר לנוח ולתת להרגלים לנהל את העניינים. 

אתן לכם דוגמה: זוכרים את החוויה מהפעם הראשונה שבה 

נכנסו לרכב לימוד הנהיגה? וההרגשה הייתה כאילו אין מצב 

בעולם שנצליח לשלוט בכל המידע הזה אי פעם? 

הניסיון לגרום להכל לעבוד בצורה זורמת בפעם הראשונה מכניסה 

אותנו כאילו לסחרור, ההתמודדות עם כל הידע החדש מרגישה בלתי אפשרית…

צריך לזכור את המיקום של הדוושה של הגז, הברקס, האמברקס, כאן האיתות, 

כפתור הדלקת אורות, זה מפעיל את הווישרים אה כן כמובן 

וזו תיבת ההילוכים ורובנו למדנו ברכב הילוכים (לפחות ככה זה היה כשאני למדתי נהיגה),

אה ורגע צריך לזכור להסתכל במראות – גם במראה האחורית, 

לזכור להעביר הילוך כשעוברים מהירות מסויימת, כן, כן לזכור לשים חגורת בטיחות 

בלי זה לא נעבור טסט וזה בערך השלב שבו כן זה מרגיש קצת יותר מידי.

אבל אחרי מספר שיעורים כבר נכנסו לרכב והצלחנו לייצר הרגל. עובדה,

אני דיי בטוחה שהרוב המוחלט של הקוראים כאן הם בעלי רישיון נהיגה. 

התהליך שהתרחש אצל כולנו במוח היה שברגע שלמדנו נהיגה 

ולמדנו לנווט את עצמנו בתוך המכונה הזאת, עם כל פעולה שהפכנו למתורגלים בה,

הפעילות המוחית פחתה וככל שאנחנו לומדים לנווט בכביש בדרך מסוימת, 

יחד עם כל הפעולות של השליטה ברכב, הפעילות המוחית פוחתת – 

מרכזי קבלת ההחלטות המוחיים שלנו דוממים וכך בעצם נוצר הרגל. 

הרעיון הוא שבשלב כלשהו ייטמע הרגל ויחסוך למוח להפעיל כל כך הרבה 

אנרגיה כל פעם מחדש. 

אז איך זה קורה? הרגל נוצר מתוך מה שנקרא לולאת הרגל בת שלושה שלבים:

הראשון הוא סימן – כלומר גירוי כלשהו שמורה למוח להיכנס למצב אוטומטי ובאיזה הרגל להשתמש.ֿ

השלב השני הוא הפעולה הרוטינית שיכולה להיות גופנית, שכלית או רגשית.

והשלב השלישי הוא הגמול שעוזר למוח שלנו לבחון אם את הלולאה 

הזאת הוא רוצה לזכור כדי לחזור אליה ולהשתמש בה בעתיד.  

ככל שיש חזרתיות על הלולאה הזאת הסימן והגמול הופכים 

להיות קשורים זה בזה עד שנוצרת תחושה חזקה של ציפייה 

והשתוקקות ובצורה הזאת בסופו של דבר נוצר הרגל. 

הדבר המעניין הוא להבין שכשהרגל נוצר לבסוף, 

המוח מפסיק להשתתף במלואו בקבלת ההחלטות. הוא מפסיק להתאמץ.

אז איך משתמשים בזה לטובתנו לצורך יצירת הרגלים חדשים?

המפתח ליצירת הרגל בנוי משלושת המרכיבים של לולאת ההרגל שציינתי לעיל.

עקרון ראשון – למצוא סימן פשוט ברור.

עקרון שני – להגדיר את הגמול בצורה ברורה. 

עקרון שלישי – יצירת ציפייה- כמיהה לגמול – 

במלים אחרות יצירת השתוקקות לאנדורפינים או לתחושת 

הישג או להרגשה הטובה שבאה בעקבות הפעולה הרוטינית שיצרנו. 

לNLPפיסטים שביננו זה נראה ברור כיוון שזה בדיוק מה שאנחנו 

עושים באמצעות הכלים השונים מתוך עולם הNLP. 

איך אנחנו עושים את זה? (עבור אלה מאיתנו שעוד לא הצטרפו לעולם הNLP 

או למה שד״ר בנדלר מכנה ״סוכנים חשאיים של שינוי״)

בתהליכי NLP אנחנו עוקפים את המערכת הביקורתית, זו שבד״כ תתנגד 

לכל מה שיאלץ אותה לצאת מאזור הנוחות ולהשקיע אנרגיה, ויוצרים קיצור דרך לשינוי.

את זה אנחנו עושים באמצעות תהליכים פשוטים. 

בד״כ באמצעות תהליכים שכוללים בתוכם ויזואליזציה (החזיה בעברית)

וחיבור לדמיון, פורצים בדרך הזו נתיב נוירולוגי חדש במוח. 

כזה שהיה נוצר גם אם היינו מתרגלים את התהליך הזה עשרות פעמים במציאות.

בתהליכי NLP אנחנו יכולים לחסוך לעצמנו את משך הזמן הארוך ולקצר תהליכים,

כשאנחנו מזהים את  הטריגר, יוצרים שינוי ברמת ההתנהגות ומחברים את האדם

לעונג העתידי שנובע מתוך חיבור למטרה והנה לנו שינוי.

לדוגמה, תחשבו רגע על תהליך של swish, אחד התהליכים המוכרים בNLP שיוצר בדיוק ֿאת 

לולאת ההרגל, כאשר כל התהליך כולו נעשה ברמה השיחתית ויוצר שינוי ֿהתנהגותי

באמצעות ויזואליזציה וחיבור רגשי עמוק ל״אני הטוב יותר״ ה״מוצלח יותר״ וחוזרים 

על התהליך כמה פעמים עד שנוצרת כמיהה ממש להצלחה הזאת…. 

לא פשוט אבל לגמריי אפשרי. בגדול כל תהליכי הNLP מאפשרים לנו ליצור 

את לולאת ההרגל החדשה. ומכיוון שאנחנו כבר יודעים שכשהרגל משתרש

בין אם הוא חיוב או שלילי יהיה מאוד קשה לשנות אותו אחר כך, אנחנו רוצים 

להיות מיומנים ביותר בתהליכי השונים ולהיות מסוגלים להתאים תהליך/כלי לסוג השינוי הנדרש.

אז אם אתם קוראים את המילים האלה ועוד לא הצטרפתם לקורסים השונים אצלנו במרכז,

אני מזמינה אתכם להפסיק להתמהמה ולהרשם עוד היום, כדי שתוכלו להפוך להיות

הטובים ביותר שאתם יכולים להיות. 

ואם אתם כבר בוגרים שלנו ועשיתם ככר קורסים שונים אצלנו, אני בטוחה 

שהדברים כאן נראים לכם פשוטים, ברורים ואפשריים לחלוטין. 

כמובן שככל שמנחה הNLP הוא מיומן יותר ומנוסה יותר היכולת שלו ליצור השפעה 

במונחה ולאפשר לשינוי עמוק להיווצר הוא גבוה ביותר.

לחיי השינוי שלכם וההתמדה שלכם!

מאחלת לכולנו יצירת הרגלים טובים יותר ושינוי פשוט וקל.

שהסגר יעבור על כולנו בבריאות ובשלום. 

מוריה 

ליצירת קשר: Moriyah@leaping-point.com

טלפון נייד: 054-4354234

תגובות

תגובות

About the author: Moriyah

בוגרת המסלול לטיפול אינטגרטיבי בחרדות וטראומהמורה ל-NLP לימדה גם במכללות שונות בארץ.מפתחת שיטת האימון המנטאלית "נקודת זינוק".מרצה ומומחית בפיתוח אסטרטגיות מוטיבציה.מפתחת הקורס "דמיון מודרך - כל אחד יכול" המקנה למורים בבתי הספר היסודיים כלים להעברת תהליכי מיקוד ורגיעה לתלמידים.בעלת תואר במשפטים ועורכת דין בהכשרתה.