מאת: רונית וייס, מאמנת ומטפלת רגשית
הנרקיסיזם מתפתח מגיל ילדות ועד גיל 25. הוא נגרם, בדרך כלל, כתוצאה מהציפייה של הוריו להיות 'כרטיס הביקור' שלהם ובו הערכת יתר של ההורה כלפיו והיותו ייחודי ובעל זכויות יתר מחד, ומאידך מחוסר קבלתו בעיני ההורה כפי שהוא, כשתחושת ביקורת שיפוטיות ואשמה היא מנת יומו.
מתוך כך, הילד מבין שהוא צריך לרצות את ההורה, לטפל בו, ולוותר על עצמו עד כדי מחיקת רצונותיו, כך שבאופן לא מודע הנפש לוקחת את האני האותנטי-החי, סוגרת אותו עמוק בתת מודע ומקימה במקומו אני כוזב. אני שעונה על הציפיות. כתוצאה מכך הקשר שלו אל העולם, לעולם לא יהיה אותנטי. הוא לא יסכים להיות חשוף וימנע מאינטימיות, שמא חלילה יגלו את האמת על מי שהוא באמת. במערכות יחסים יקפיד על קשר שטחי. בן הזוג לעולם לא יכיר אותו באמת אלא רק את ה 'פיגומים' מסביבו, אותם ידאג לתחזק ולטפח בקנאות. ההזנה הנדרשת לאני הכוזב על מנת להרגיש חי ואמיתי, תגבה מחיר של דרמות בחייו ובחיי סביבתו. הוא יחפש אנשים רגישים, מרצים, בעלי נתינה ולב חומל, שירצו 'להציל' אותו מהכאב המלווה את חייו. הוא ישבה אותם בקסמו הרב, ובחיזורו האינטנסיבי, העוטף, הכובש, המפרגן, הנדיב והמתחבר באופן מיידי ונשמתי, לכאורה, באהבה ללא גבולות, אך לאחר הכיבוש וביסוס הקשר, הוא יעבור למגוון מניפולציות על מנת לשלוט בבן הזוג דרך השלכות, שיגרמו לסבל רב ולבלבול בקרב בני הזוג שאיתו. אם לא יסכימו עם דעתו יתקוף בעוצמה, או ייעלב עמוקות, לעיתים תכופות ירגיש דחוי, יתקשה לבטא את רגשותיו ויהיה חסר סבלנות והכלה, מלא בוז ושנאה מכל מי שלוקח את מקומו מהמרכז. תמיד יגיד את המילה האחרונה.
הנרקיסיסטים יאופיינו בקושי בוויסות עצמי ולרוב יהיו אימפולסיביים בעלי קושי באמפתיה, קושי להתמודד עם כעס, כוחניים וריכוזיים, יתנשאו על האחר עד כדי צמצומו והקטנתו ויסתובבו בעולם בתחושת ריק פנימי ותחושה מתמדת שהם לא טועים. אם חלילה טעו או 'נחשפו' יכעסו על עצמם ויחושו בושה לא מהבנת האחר אלא מזה שנתפסו, שלא שמרו מספיק טוב על האני הכוזב. בעידן זה, הדימוי החיצוני, העושר, ההצלחות, היופי והשלמות של האני הכוזב, מקבלים רוח גבית גם מהרשתות החברתיות המסייעים לו ומגבים אותו בהאדרת האני הכוזב.
המניפולציות שנרקיסיסטים עושים בכדי להגיע לשליטה, יאופיינו בגזלת הדעת של האחר, בפיתוי, בחיזור גורלי ובמקרי קיצון גם עד כדי איומים (שיהרגו או יתאבדו אם…) באופן אובססיבי ובגרנדיוזיות עד הכיבוש, ישאבו את קורבנותיהם ע"י הבטחות ושקרים ואח"כ יחלו לשלוט ולהתעמר, אם יפגינו אמפתיה היא תהיה שכלית שטוחה וקרה, יסכסכו בין אנשים בהתאם לאינטרס שלהם ע"מ ליצור תלות (רגשית, כספית, קיומית), מידור, בידוד, האדרה, שתיקה (ברוגז), יהיו עמומים וישמרו על חשאיות בכל מה שקשור אליהם, יגייסו את הסביבה לסנגר עליהם במידה והקורבן יתלונן.
הנרקיסיסט אינו מודע לפועלו. זהו כאמור מנגנון הגנה, לכן לרוב לא יגיע לטיפול שמא ייחשף האני האותנטי שלו. בפעמים שיגיע לטיפול כחלק מטיפול זוגי שנכפה עליו, ינסה להרשים ולכבוש את המטפל בכל האמצעים, וינסה לגייס אותו לצד שלו. כמטפלים לעולם לא נגיד לנרקיסיסט שהוא נרקיסיסט אך חשוב שנזהה זאת על מנת לדעת עם מה אנו מתמודדים. לעיתים רבות לאחר מספר פגישות בלבד וככל שנתקרב לאני האותנטי, במהלך הטיפול, הנרקיסיסט ירצה לעזוב את הטיפול. הוא יטען שהטיפול לא תורם לו וגם שהמטפל לא מבין כלום. במקרה שכזה המטפל לא אמור להיעלב ולהפסיק את הטיפול, אלא לבקש מהמטופל להמשיך להתמיד במפגשים, להתפעל ממנו ומהצלחותיו באיפוק, וללכת איתו בצעדים קטנים, בעדינות ובמינימום לחץ תוך השמת גבולות באהבה ובאמפתיה, לימוד חיבור לרגשותיו, וברור עקיף לגבי עמדותיו, משחקי תפקידים על מנת שיוכל להיות בנעלי האחר ולנסות להבין ולהרגיש את מנעד הרגשות של עצמו ושל הצד שמנגד.
המטפל יהווה סוג של מודלינג למטופל באמפתיה והקשבה, קבלה ללא שיפוטיות וביקורת, וינסה להבנות אינטימיות שתאפשר חשיפה איטית ומתמדת של האני האותנטי, הכלתו וקבלתו תוך שמירה על גבולות ומתן לגיטימציה למי שהוא באמת. המטפל יהיה ערני לשינוי שיקרה ויוודא שהשינוי ממשי.
ומה קורה לבן הזוג הנפגע?
דרך ההשלכות שיוטחו בו תמיד ירגיש אשם, טיפש, מרצה, לא בטוח בעצמו, תלוי, מעורער נפשית. הטיפול בנפגע דומה לטיפול בפוסט טראומה מורכבת, או בהתמכרויות. הנפגע יחוש חוסר אמון בבני אדם, בדידות, אשמה, תלות, חסר עמוד שדרה, חסר יכולת התגוננות ופחד מנטישה.
המטפל יאפשר לו לבטא את הסערה הפנימית שבו בהקשבה מלאה, בהבנה עמוקה ובאמונה לכל הסיפורים שיביא (גם אם נראים הזויים), המטפל ילמד אותו לזהות את הסימפטומים הנרקיסיסטיים ויעבוד איתו בעיקר על הדרך להגן על עצמו, תוך השמת גבולות וצמצום הקשר (פיזי או מנטלי) באופן הדרגתי, איפוק תגובתי – לא להישאב לדרמה, כך שלא יהווה איום על הנרקיסיסט (שבמקרי קיצון עלול להיות מסוכן). במקביל, יש לחזק את האמונה והביטחון בעצמו וללמד אותו לזהות את רצונו בחייו ולהגשימם ולשקף לבן הזוג את רגשותיו באופן לא מאשים.
* המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות, אך נכון לשני המינים
_________________________________
רונית וייס
מטפלת ומאמנת רגשית
ליצירת קשר: 212ronit@gmail.com
