אלימות במשפחה ובטיפול- איתור זיהוי וטיפול

_________________________________

איתור זיהוי אלימות במשפחה ובטיפול

כל תקופה עולה לחדשות מקרה מזעזע אחר, ואז מתחילים לשאול איך? כמה? למה?
אך המציאות היא שתופעת האלימות במשפחה היא נפוצה מאוד, והיא חוזרת על עצמה יום יום במספר בתים לא מובטל במדינתנו. 

ראשית חשוב לציין: אלימות במשפחה איננה התנהגות המאפיינת שכבה מסוימת , היא חוצה את כל שכבות האוכלוסיה  בכל המגזרים  ובכל העולם!!!

הגדרת אלמ"ב לפי ה-The American Medical association:

מעשה או הימנעות ממעשה שתוצאתו נזק או איום לבריאותו או לרווחתו של הילד/אישה/קשיש. ההתעללות כוללת: חבלה מכוונת, פיזית או נפשית, התעללות מינית, מניעת מזון, ומניעת טיפול רפואי הכרחי, שיש בהם כדי למנוע סיפוק צרכים פיזיים ונפשיים של הנפגע/ת על ידי בן זוג, הורה, ילד, או כל בן משפחה אחר, וכן מטפל, אפוטרופוס או המוסד האחראי לו.

התופעה יכולה להיות חד או רב פעמית.

ההגדרה הזו חשובה ממספר סיבות:

  1. היא מדברת לא רק על מעשה אקטיבי אלא גם על פאסיביות- הימנעות מעשים אשר עשויים לגרום להזנחה וחוסר מוגנות. כך שאם הורה אחד מרביץ וההורה השני עד ואינו מגן הוא אשם באלימות באותה מידה. או אם יש צורך במתן טיפול רפואי והוא לא ניתן זו הגדרה של אלימות. הגדרה רחבה אך חשובה.
  2. ההגדרה של אלימות במשפחה מורחבת לא רק למשפחה הראשונית אלא גם לבעלי תפקידים טיפוליים: בן משפחה… וכן מטפל, אפוטרופוס ומוסד אחראי. כך שאלימות במשפחה ואלימות מצד מטפל נחשבים בעיני החוק באותה חומרת ענישה. 

החוק אף מחמיר בענישה כלפי חסרי ישע- כל קטין הנו חסר ישע עד יום הולדת 18, וכן כל מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו (הגופנית או הנפשית), ליקוי שכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאות ו/או לשלומו.
המדינה מתעדת כבר שנים לפרסם קריטריונים חדשים להגדרת מיהו חסר ישע, מאחר וההגדרה הנוכחית מאוד כוללנית ופוגמת בחוק יסוד חירות האדם.
אישה בוגרת אינה מוגדרת כחסרת ישע גם אם חוותה אלימות במשפחה, אלא אם חלה עליה אחת מהמוגבלויות הנ"ל.

אלימות במשפחה פוגעת בכל הרבדים

פגיעה פיזית: פגיעות גופניות פציעות, כוויות, נשיכות, שברים חתכים, קרחות פגיעה בתפקוד עד כדי נכות. 

פגיעה נפשית: סימפטומים פוסט טראומטיים מורכבים, דיכאון, חרדה, פוביות, פאניקה, הפרעות אכילה.

הערכה עצמית נמוכה המובילים להתנהגויות מסכנות: התמכרויות לסמים, אלכוהול, אכילה כפייתית, וניסיונות אובדניים. בעיות במערכת הרבייה והפוריות:  דלקות חוזרות דרכי השתן ,הריון לא רצוי, מחלות מין- כולל HIV, לידות מוקדמות והפלות וכן בעיות כרוניות: בעיות במערכת העיכול, עייפות כרונית וכאבים כרוניים.

אלימות במשפחה הנה עתיקת יומין. בתנ"ך קין רצח את הבל, בת יפתח נקטלת ע"י אביה החוזר מנצחונותיו, מעשה פילגש בגבעה, גילוי ערויות – לוט ובנותיו.

_________________________________

בחברה הפטריארכלית החוק בעבר וכיום

שלילת זכות האישה א. הירושה ב. כסף ורכוש ג. שלילת הזכות להישאר עם הילדים בעת גירושין

חוק האצבע הבריטי- אסור להכות באשה במקל העולה על עובי אצבע. 

נכון החוקים השתפרו אך הדרך עוד ארוכה.

בישראל:

1980 – נפתח המקלט הראשון 

1991 – חוק האלימות במשפחה- חובת הידוע / חובת הדיווח

תיקון חוק העונשין וחוק הירי

תקנת פקודת העם בבתי חולים

2000 – הכרה של משרד הבריאות והקמת תוכנית ארצית לאיתור וזיהוי

2010 – סגירת מקלטים וצמצום תקציבים

עד היום ביטוח לאומי ומס הכנסה של בת הזוג הם על שם הגבר

החוק בישראל לא מכיר באינוס גבר

_________________________________

הסטטיסטיקה בישראל

  • כל ילד/ה 6 עד גיל 12 במדינת ישראל חווה גילוי עריות – מספר 2 בעולם אחרי לבנון והודו
  • כל ילד שני חווה בריונות
  • כל אישה 4 חווה אלימות במשפחה
  • כל אישה חווה הטרדה מינית וכל אישה 3 חווה מעשה מגונה/אונס
  • כל קשיש/ה 5 חווה התעמרות 
  • על פי מחקר שנעשה בארצות הברית, 1 מתוך 4 גברים חווה אלימות במערכת יחסים אינטימית, 1 מתוך 9 גברים נפצע כתוצאה מאלימות זוגית, ו-1 מתוך 25 גברים חווה פגיעה חמורה מאלימות זוגית.
    אך רק 6% מקורבנות רצח בין בני זוג הם גברים.
    התאוריה הרווחת לגבי תת-הדיווח של גברים היא שהציפיות החברתיות מגברים גורמים להם לפחד להתפש כחלשים, כקורבנות, או כלא-גבריים.

_________________________________

ביתנו הוא מבצרנו? 

בין השנים 1973-1967 (1986 straus&gelles) נהרגו במלחמת וייטנאם 39,000 חיילים אמריקאים.
באותם שנים נרצחו בארה"ב 17,500 נשים וילדים על ידי בני משפחה.

ביתנו איננו מבצרנו.

_________________________________

אלימות במשפחה בימי קורונה

באופן לא מפתיע האלימות במשפחה גברה משמעותית בשנה האחרונה, זאת מאחר ומצבי משבר מגבירים את התופעה, והבידוד ביחד תחת אותה קורת גג ללא מסגרות ממתנות מגבירה את המתח, מדרדרת את המצב הנפשי ומחמירה את התופעה בתדירות ובעוצמה. 

בתקופת הקורונה היתה עלייה של 300%! בפניות לסיוע עקב אלימות במשפחה. 

_________________________________

ויחד עם זאת יש קושי בהגדרת זיהוי ואיתור הקורבנות:

  • גברים, נשים וילדים מתקשים לאמץ את ההגדרה של קורבן/תוקף
  • הקורבנות חוששים שלא יאמינו להם או יאשימו אותם
  • חשים מבודדים וחסרי כח
  • התוקפים לא פונים לעזרה מחשש לאבד את הכח, התגמול ומהעונש
  • המשפחה נתפסת כמקום פרטי ומקודש. וישנן תרבויות בהן אלימות הנה ענישה חינוכית.
  • הקורבן אינו מודע לזכויותיו, חש בושה, מבוכה, אשמה, רצון לגונן על בן המשפחה הפוגע, תלות בפוגע, פחד מהפוגע.
  • הפוגע – חש הכחשה, בושה, אשם, נטייה למזער את האירוע,פחד מעונש, אבדן רווחים
  • אנשי מקצוע – חוסר מודעות לתופעה, חוסר ידע בזיהוי סימנים.
  • ארגונים מקצועיים – עומס מקרים, חוסר תיאום בין השירותים.

_________________________________

סוגי האלימות

  • פיזית – מכות, נשיכות, דחיפות, נשק,מניעת טיפול רפואי, שימוש בפרמקולוגיה
  • נפשית ומילולית – גרימת נזק ליכולת החשיבה העצמאית, זלזול, קללות, השפלה, הקטנה, העלבה, איומים
  • חברתית – מניעת פגישות עם חברים וקרובי משפחה ופעילוית פנאי והשכלה
  • כלכלית – מניעת הנגשה לכסף ורכוש, מניעת יציאה לעבודה, מניעת כסף לצרכים בסיסיים, מניעת החלטת החלטות כלכליות וידיעת מצב החשבון, אין שיתוף בהוצאות
  • הגבלת חופש – נעילה בתוך הבית
  • מינית – הטרדה, מעשה מגונה, אינוס
  • הזנחה- אי מתן מענה הולם לצרכים רגשיים ופיזיים
  • אהבה יכולה להיות מסוכנת

_________________________________

מה השלבים ואיך זה קורה?

  • תחילת הקשר – חיזור נלהב מצד הגבר שגורם לאישה לחוש נאהבת ורצויה.
  • "ביחד הסימביוטי" – כל הצרכים מסופקים בתוך הקשר הזוגי בלבד ולאט מבודדים את הנפגע/ת משאר המעגלים החברתיים.
  • 4 שלבי ההתעללות:
    א. בלתי נצפה – חוק האקראיות
    ב. מניעת צרכים בסיסיים
    ג. בידוד – אישה מתחילה לוותר בהדרגה על עצמאותה, חברותיה, לימודיה, עבודתה וכו'
    ד. הקורבן הופך לשותף בכפייה ועד תסמונת שטוקהולם
  • מפתחים רגשות בושה, אשמה ואחריות. מנסים לשנות התנהגות, מתוך מחשבה שניתן לשנות את המצב.
  • חיים במצב של פחד, בידוד חברתי ותלות בתוקף.
  • "צמידות טראומטית" – מצב בו הגורם המתעלל הוא גם הגורם המתגמל. 

מעגל האלימות – לאחר תקופת החיזור – כאשר נוצר מתח – המתח מחמיר – עד להתפרצות האלימה – לאחר ההתפרצות יש רגיעה זמנית, חרטה, חיזור ותקופת ירח דבש.
המעגל הזה חוזר על עצמו, רק עם הזמן התדירות והעוצמה של האלימות מתגברים והירח דבש מצטמצם עד שנעלם.

רכבת הרים שכזו קיימת גם במערכות יחסים בהן האלימות היא מילולית ויש חווית הקטנה והם ״ממכרים״ את הזוג לריקוד טנגו בלתי פוסק של חלש וחזק, מפתה ומפותה, רק שאחרי כל high יש down…

או אז מתחילים מגנוני הגנה לא יעילים לפעול: התנחמדות וריצוי, קפיאה מול לוחמנות וכן הכחשה – זה קרה רק פעם אחת זה לא יקרה שוב (ושוב, ושוב), הדחקה ומינימליזציה (הוא רק דחף, היה לו יום קשה בעבודה, זו תקופה מתוחה) וראציונאליזציה (אם הייתי יותר מבינה אותו ויותר קשובה).

והאמונה חסרת כל השחר – שהפעם , איתך זה יהיה שונה, אחר.

אז למה לא קמים והולכים?

כשמתעוררים הרבה מאוד פעמים קיימת:

תלות כלכלית

בידוד חברתי

בושה אשמה חרטה ואבל לא מעובד

וכן גם אהבה למרות הכל

אלה מייצרים אצל הקורבן תחושת:

חוסר אונים

חוסר מסוגלות

דיכאון וחרדה

הערכה עצמית נמוכה

וכשיש ילדים הסיפור עוד יותר מורכב

_________________________________

סימני זיהוי של הקרבן

  1. מראה מבוגר לגיל, התנהגות שאינה תואמת לגיל.
  2. חוסר הערכה עצמית.
  3. הסתגרות מוקצנת, התכנסות. 
  4. התנהגות כפייתית.
  5. פחדים, חרדות. 
  6. היפוכונדריה. 
  7. התנהגות אנטי חברתית הרסנית. 
  8. תגובות קיצוניות. 
  9. התנהגות קיצונית: מפסיביות לאקטיביות. 
  10. ניסיונות התאבדות.
  11. סימנים גופניים: נשיכות, סימנים כחולים, קושי ללכת וכו…

_________________________________

סימני זיהוי של התוקף

התוקף האלים יכול להיות בכל גיל, השכלה ושכבה חברתית-כלכלית. רובם מתפקדים בצורה נורמטיבית ותקינה במערכות אחרות.

קנאה קיצונית

רכושנות

גישה מפקחת

שתלטנות

בטחון עצמי ירוד

מצבי רוח לא צפויים

שימוש באלכוהול או סמים

כעס קשה

רק  ב – 20% מהמקרים הסיבה לאלימות היא פתולוגית. 

התוקף האלים סובל פעמים רבות מפצע  נרקסיסטי, כלומר: מתחושת ערך עצמי נמוכה, קושי ביכולת חופשית של ביטוי רגשיות וצרכים לצד חלק מאדיר עצמי על מנת לא לכאוב את הפצע.

הרגשות המרכזיים:  תלות רגשית, חרדת נטישה והאמונה שכח שווה מניעת נטישה, קנאה, סימביוזה, קווים נרקסיסטיים- כאשר מרגישים לבד- זקוקים לכח.

תוקפים הם מכל הקשת- היה לנו נשיא שאנס, שופט שהכה את ילדיו….וכך גם הקורבנות.

האלימות היא אמצעי להשגת שליטה והתמודדות עם חרדת הנטישה

_________________________________

גם מטפלים אלימים?

אז הסטטיסטיקה נמוכה יותר אך המאפיינים דומים:

  • אותו קו קיים ביחסי העברה והעברה נגדית בעולם הטיפול. 
  • כאשר אנו זקוקים להרגיש שאנו המצילים, שאנו יודעי הדבר,
  • 70% מהקשישים ובעלי צרכים מיוחדים הנמצאים בבתי אבות ומוסדות סובלים מהתעמרות
  • כאשר המטפל זקוק לכך שהמטופל יאהב אותו, ישאר תלוי בו, לא ינטוש אותו
  • מתחיל ריקוד של הפוזיציות והפרדיגמות בטיפול אשר הנם חלק מהליך רגיל- מוקצנות לחלק חולה מאוד
  • הקרבן מול התוקפן
  • המפתה מול המפותה
  • הילד הזקוק להצלה מול המציל
  • וכאשר הטיפול נתקע, או יש חוויה של חוסר ביטחון בחדר הטיפולים, בשילוב עם חוויה מוקדמת של המטפל של נטישה, קטנות, ובדידות במקרים מסויימים  יכולים להגיע לניצול יחסי הטיפול והמרות לאלימות נפשית ומינית
  • אגב גם מטפלים חווים אלימות מצד מטופלים

עיקרון האי אלימות בטיפול:

  • רב המטפלים אינם אלימים בצורה מוצהרת
  • אך אלימות מתחילה בדברים קטנים- דחיפת המטופל לקצב מהיר יותר של חשיפה
  • החלטה מה נכון למטופל ללא התייחסות לדעותיו- או הקטנתם
  • שיפוטיות וביקורתיות

עיקרון האי אלימות:

מתוך הבודהיזם הנותנת כבוד לכל יצור חי ושמה דגש על לא לפגוע באחר. גם התנגדות והגנות של המטופל -לעיתים בפסיכולוגיה נחוות כמשהו רע.

בעולם הטיפול חשוב לקבל כל מנגנון הגנה שעולה בחדר מתוך כבוד  למנגנון ולצורך בהגנה וכך הטיפול יהיה מיטיב ומועיל וחשוב לגשת לטיפול כשעולה הצורך ובימינו אנו כשמחקרים באירופה מציינים כי 96% מהנחשפים לקורונה ( מאומתים או שנאלצו לעבור בידוד) סובלים מסימפטומים פוסט טראומטיים- חשוב להרגיש שהטיפול נגיש. 

_________________________________

שאלות שאפשר לשאול:

  • האם אתה מרגיש בטוח בביתך?
  • כיצד אתה מסתדר בבית?
  • מי מסייע לך בהכנת ארוחות? ברחצה? מי מביא לך תרופות?
  • האם קרה שהשאירו אותך לבד לזמן ממושך?
  • האם מישהו מסרב לעזור לך כשאתה זקוק לעזרה?
  • האם מישהו מאיים עלייך?
  • האם אתה מפחד? ממי?
  • האם אתה מנהל את עניינך הכלכליים באופן עצמאי?
  • מי מקבל החלטות?
  • האם אתה עוקב אחר חשבון הבנק?
  • האם חתמת על מסמך שאינך מבין?
  • האם אתה חש שאתה מקבל תמיכה ממשפחתך?
  • האם אתה חש שאתה מקבל תמיכה מבן זוגך ?
  • האם מישהו מגביל אותך ואת חופש הפעולה שלך? 
  • האם את חווה אלימות מילולית ( איומים, קללות, כינויי גנאי וכו') 
  • האם את חווה אלימות פיזית?
  • האם נגעו בך בצורה שמרגישה לך לא נעימה/ נכונה/  מוזרה

שאלות המזמינות  לשינוי:

  • ומה יקרה אם זה ימשך עוד 5/10 שנים?
  • האם את/ה יכול/ה לתת מענה עצמאי לצרכים הרגשיים שלך? 
  • איך אתם חושבים שניתן לשחרר אותו מהתפקיד שלו?
  • מי צריך לומר לו מה, כדי שהוא יפסיק לחשוב שהוא יכול ואמור להציל אותך?
  • מה נראה לכם שיקרה לכם, אם תשתחררו מתפקיד הקורבף/תוקפן?
  • מה זה ידרוש מכם?
  • אתם חושבים שתעמדו בכך?

_________________________________

מתי לדחוף לקום וללכת? איך לטפל ואיך למנוע?

  • ראשית לעיתים עזיבת הגורם התוקף ללא הכנה יכולה להוות סיכון יתר – חשוב לעשות דברים בצורה הדרגתית
  • חשוב להפנות לגורמים בקהילה ולוודא שיש מענה לצרכים בסיסיים
  • רכבת הרים של מעגל האלימות= להתמכרות? יש הרבה שמשווים זאת, אך המציאות היא שיש חוויה קשה של חוסר מסוגלות. 
  • כדי לייצר חווית מסוגלות יש:
    א. למשאב משאבים – הם כל דבר פנימי ו/או חיצוני היוצר חווית ביטחון ומסוגלות.
    ב. לוודא שיש גורמים תומכים בקהילה ולבדוק אפשרות של הגשת תלונה (לא בכפייה) 
    ג. להעצים- לעזור לקורבן לחוש רגעי עצמאות
  • לעבד את הטראומה המורכבת – רק למתמחים בטיפול בטראומות.
  • מובחנות– מעבר מיחסי הורה ילד או מחנך ותלמיד לנפשות נפרדות הנמצאות יחד מתוך חופש ולא מתוך תלות 
  • ללמד את גבולות הגוף כבר מגיל צעיר
  • לחנך לאסרטיביות לא לאגרסיביות- במדינה בה אלימות מילולית שגורה בפי רב כדאי ללמד תרבות דיון ואת ההבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות וההבדל בין כעס לשנאה. 

ניתן לפנות אלינו: https://www.facebook.com/RonitsWay

_________________________________

תגובות

תגובות

About the author: רונית חיימוב

בת 46, אמא ל 2 בנים אור ושחר המקסימים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית קוגניטיבית התנהגותית, מרצה וטריינרית ב NLP, עובדת בשיטות אפקטיביות, ביניהם: EMDR, DBT,CBT, Schema Therapy, מיינדפולנס ועוד. תלמידתו של סטיב אנדראס ממציא פרוטוקול הטראומה ב NLP ניסיון של 20 שנים כמטפלת. בעברה עובדת סוציאלית בביה״ח וולפסון בעלת רקע בעבודה עם מטופלים הסובלים מחרדה, טראומה, נפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, מטופלים בריאטריים (לאחר קיצור קיבה), סוכרת נעורים ומבוגרים, טיפול נמרץ ילדים ועוד. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב. מיסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית בדרך של רונית ומאמינה בטיפול מותאם אישית.