כשאנחנו עצובים, מוטרדים או כשלא טוב לנו מבחינה רגשית אנחנו נוטים לומר "אני בדיכאון". זהו ביטוי שכיח ותחושה שהינה נורמלית לתקופה לחוצה או מעיקה.
אולם, דיכאון המוגדר כמחלה, הינו מצב אחר לגמרי: זהו מצב של מחלה שנמשך זמן ארוך ולא נעלם. מצב שבו תפקודו של האדם יורד משמעותית וכך גם אחיזתו בחיים ותחושת המשמעות שלו.
מצב זה דורש התייחסות טיפולית ותרופתית ורצוי – בהקדם האפשרי.
בכתבה זו נסקור בפניכם את כל מה שחשוב לדעת על סוגי הדיכאון השונים ועל דרכי הטיפול בו.
מה גורם לדיכאון?
- דיכאון שהינו סיבוך של מחלה גופנית או ביטוי שלה
ישנן שתי קבוצות עיקריות של מחלות גופניות שיכולות להתבטא בדיכאון:
מחלות של מערכת העצבים המרכזית, כמו: פרקינסון, דמנציה, גידול במוח ועוד.
2. מחלות אנדוקריניות – שהן מחלות הנוצרות כתוצאה מתפקוד לקוי של הבלוטות האנדוקריניות, בעיקר בלוטת התריס והבלוטה העל-כלייתית. - תגובות לוואי פסיכיאטריות לתרופות
ישנן תרופות רבות שאחת מתופעות הלוואי שלהן הם שינויים במצב הרוח. אלו הן בעיקר תרופות המיועדות לטיפול במערכת העצבים המרכזית, תפקוד הלב וכלי הדם, תרופות לטיפול בסרטן ובאיידס וכן תרופות המטפלות בהפרעות הורמונליות שונות. - דיכאון בשל מחלה קשה
אין ספק, שאדם החולה במחלה גופנית קשה שרוי בדיכאון בשל מצבו הבריאותי.
אולם, במקרים אלו, יש להבדיל בין תגובות רגשיות נורמטיביות המתלוות למצב של משבר ומחלה לבין התפתחות של דיכאון קליני. - גורמים גנטיים
מחקרים הצביעו על כך שיש קשר ישיר בין הגנטיקה של האדם להתפתחות דיכאון. לפי המחקרים, כשיש במשפחה אדם דיכאוני, ישנו סיכון כפול מהסיכון שיש במשפחה ללא דיכאון – שעוד מישהו מהמשפחה יסבול מדיכאון.
במשפחות שבהן ישנם מספר דורות שחלו בדיכאון – יש אפילו סיכון גבוה יותר. - גורמים נוירוביולוגיים
כלומר: החומרים הכימיים המופרשים במוח, כגון: סרוטונין ונוראפינפרין, שהם חשובים במיוחד במצבי דיכאון ורוב התרופות האנטי-דיכאוניות פועלות לאיזונן במוח.
כשאדם חולה בדיכאון כמות ההורמונים הללו במוח יורדת ובשל כך התקשורת העצבית בין התאים במוח נפגעת. תפקידן של התרופות האנטי דיכאוניות הוא להעלות את הפרשות רמות הסרוטונין והנוראפינפרין במוח. - אירועי חיים קשים
גורם זה מתייחס לקשר שבין הסביבה בה חי האדם וחוויותיו לבין המוח. כלומר: השפעה של אירועי חיים קשים ו/או טראומטיים על התפתחות דיכאון אצל האדם והקשר בין דיכאון לעוצמת הסטרס בה הוא חי. - מגדר
השכיחות ללקות בדיכאון בקרב נשים הינה כפולה מזו של גברים.
לפי הסטטיסטיקות – כל אישה חמישית תחלה בדיכאון בזמן כלשהו בחייה. לנשים ולגברים סיבות שונות הגורמות לדיכאון. - סיבות לדיכאון אצל נשים
– בעיות במערכות יחסים
– בעיות בנישואים
– בעיות ביחסים עם ההורים
– תמיכה חברתית לקויה
– שינויים הורמונליים
סיבות לדיכאון אצל גברים
– פיטורים
– מצוקה כלכלית
– שימוש בסמים
– ניצול מיני בילדות
– אירועי חיים קשים, טראומות
– הערכה עצמית נמוכה
– תחושה של חוסר הצלחה בחיים - גיל
הסטטיסטיקה מלמדת שאצל 75% מהסובלים מדיכאון – גיל ההופעה הראשונה היה צעיר מגיל 50.
אצל רבע מהם אף גיל צעיר מ- 25 שנה.
כך, שהסיכוי להופעת דיכאון במהלך החיים גבוה יותר בקבוצות גיל צעירות.
סוגי דיכאון
דיכאון קל (מינורי) – זהו הסוג הקל ביותר של הדיכאון והוא מוגדר כדכדוך. סוג זה נמשך בד"כ כמה שבועות בלבד.
דיכאון קל כרוני – סוג זה מוגדר בין דכדוך עד למצב של דיכאון בינוני.
יכול להימשך עד לשנתיים.
דיכאון מאג’ורי – נקרא גם דיכאון עמוק ומאופיין בעוצמה גבוהה, בסבל נפשי ובצמצום פעילות ותפקוד (על הסימפטומים נרחיב בהמשך).
מצב זה מחייב טיפול.
דיכאון כרוני – דיכאון עמוק ארוך זמן. האדם הסובל ממנו כמעט ואינו מצליח לתפקד, הוא חש את התחושות הדיכאוניות במשך כל היום ללא קשר למה שהוא עושה, יש לו בעיות בשינה ובאכילה והוא מאד סובל.
חייב טיפול כדי לשפר את מצבו ולהיטיב את איכות חייו הירודה מאד.
דיכאון אחרי לידה – רמת ההורמונים בדם אצל אישה לאחר לידה יורדת בצורה משמעותית וישנן נשים המגיבות על כך בהתפתחות דיכאון.
אצל רוב הנשים, מצב זה של דכאון קל עובר תוך זמן קצר.
אולם, ישנן נשים שהדיכאון הקל מתעצם אצלן והופך לדיכאון קליני.
דיכאון חורף – מצב דיכאוני היכול להופיע בחודש החורף. מצב נפשי זה נגרם כתוצאה מכך שבעונה זו מספר שעות האור במשך היום נמוך.
עקב זאת חלה ירידה ברמת ההורמון מלטונין המעוררת את המצב הדיכאוני.
איך מזהים דיכאון?
התסמינים הנפוצים של הדיכאון הקליני הם:
- ירידה ברורה במצב הרוח שאינה עוברת לאחר כמה שבועות
- חוסר מוטיבציה לפעול וליזום
- ירידה משמעותית בתפקוד
- חוסר רצון לקחת חלק בפעולות שהאדם נהנה מהם בעבר
- כעס, עצבנות, עצב
- שינויים בהרגלי האכילה (בדר"כ חוסר תיאבון)
- הפרעות בשינה
- חוסר יכולת להנות משום דבר
- חוסר אנרגיה, עייפות רבה
- כאבים גופניים
- פסימיות
- רגשות אשם
- אי שקט, קשיי ריכוז
- ירידה משמעותית בביטחון העצמי ובהערכה העצמית
- אובדן חשק מיני
- שינויים במשקל
במידה ולפחות חלק מהתסמינים הללו מופיעים אצל האדם עליו לפנות לשם קבלת טיפול ועזרה לפסיכולוג קליני או לפסיכיאטר.
קיימים שאלונים המסייעים לאנשי הטיפול לאבחן דיכאון ולהעריך את עוצמתו.
טיפול בדיכאון במרכז האפקטיבי לטיפול בחרדות, טראומה ומחלות כרוניות של רונית חיימוב
לכל אחד מאיתנו יש לפעמים ירידה במצב הרוח ותחושה של דכדוך, אבל כשמדובר על דיכאון התקופה של הירידה במצב הרוח הינה ארוכה וכוללת סימפטומים קשים של חוסר פעילות ותפקוד, כפי שפורט קודם.
במצב כזה, ישנה חשיבות רבה לאדם הסובל, להיעזר באנשי טיפול בעלי רקע, הכשרה וניסיון הולמים. טיפול מקצועי יכול להקל על התסמינים הקשים ולעזור לאדם לחזור לתפקוד תקין ומלא.
הטיפול המומלץ בדיכאון הינו שילוב של גישה תרפויטית יחד עם טיפול תרופתי.
במרכז האפקטיבי לטיפול בחרדות, טראומה ומחלות כרוניות של רונית חיימוב, הטיפול בדיכאון כולל שלושה מרכיבים עיקריים:
פיזי– התמקדות בתחושות גופניות וחיזוק הרגשת השליטה של המטופל עליהן.
קוגניטיבי – זיהוי תבניות חשיבה שליליות היוצרות מצוקה והחלפתן בתבניות חשיבה מאוזנות יותר.
התנהגותי – זיהוי התנהגויות בלתי יעילות של האדם ויישום התנהגויות חדשות במקומן.
טיפול משולב זה מחזיר למטופל את אמונתו בעצמו ובסביבתו, משנה דפוסי אמונות שליליות המעיבות על מישורים רבים בחיי המטופל ומסייע לו לשוב לתפקוד נורמטיבי.
הקשר בין חרדה ודיכאון
חרדה ודיכאון קשורים זה לזה וגורמים זה להתפתחותו של זה.
כשמגיע למרכז האפקטיבי לטיפול בחרדות, טראומה ומחלות כרוניות מטופל עם סימפטומים משולבים של חרדה ודיכאון הוא מקבל טיפול משולב בהם.
הטיפול מותאם למקרה הספציפי של כל מטופל ויכול לכלול גישות שונות, כגון: מיינדפולנס, NLP ו- CBT (פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית).
בעזרת המיינדפולנס יוכל המטופל להכיר לעומק את תחושותיו הגופניות ואת תגובותיו למחשבות ולהרגשות וכך לשפר את תחושת השליטה על גופו.
בגישות כמו CBT ו- NLP ניתן לבחון עם המטופל את אמונותיו הבסיסיות השליליות הגורמות לו חוסר ביטחון וחוסר ערך עצמי, תחושות אשם וכעסים עצמיים.
כמו כן, יעבוד המטפל עם המטופל על כל נושא ההימנעות שלו מעשיית דברים מסוימים ויכוונו לעשייה.
טיפול בדיכאון עמוק
טיפול בדיכאון עמוק כולל לרוב שילוב בין תרופות (בעיקר מעכבי ספיגת סרוטונין), ובין פסיכותרפיה, המומלץ כטיפול עם ההצלחה הגבוהה ביותר.
במרכז האפקטיבי לטיפול בחרדות, טראומה ומחלות כרוניות ניתן לעבור טיפול בדיכאון עמוק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
הפגישות הטיפוליות מתמקדות בפן הפיזי, הקוגניטיבי וההתנהגותי של המטופל.
טיפול בדיכאון קל
דיכאון קל מתבטא בעיקר במצב רוח ירוד מתמשך, תחושה עמוקה של חוסר נוחות או אי שביעות רצון.
אמנם, תופעה זו בדרך כלל אינה מלווה בפגיעה משמעותית בתפקודו של האדם, אך היא בהחלט משפיעה על איכות החיים ועל תחושת הרווחה הכללית שלו.
המאפיינים של דיכאון קל הם: היצמדות לתבניות שליליות שהחלו להתפתח בילדות המוקדמת ומקבלות חיזוק אצל האדם באירועי חיים קשים או במצבי מצוקה ומשבר.
במרכז האפקטיבי לטיפול בחרדות, טראומה ומחלות כרוניות של רונית חיימוב מאמינים, כי באמצעות טיפול בדיכאון קל ניתן להגיע, לחשוף, להכיר ולהתעמת עם אותן אמונות בסיס, לשקף למטופל את אי יעילותן ואת פגיעתן בו.
בנוקדה זו ניתן לעבוד עם המטופל ליישם לעצמו דרכי חשיבה חדשות ומועילות יותר וכן התנהגויות אפקטיביות יותר.
גישות טיפוליות שונות לטיפול בדיכאון
ישנן שיטות טיפוליות רבות לדיכאון, כשהמובילות ביניהן: טיפול פסיכודינמי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וכמובן טיפול תרופתי.
הבחירה בסוג הטיפול מותאמת למצבו הייחודי של כל מטופל והעדפותיו.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) למצבי דיכאון נחשב לטיפול קצר מועד. בשיטת טיפול זו יש התמקדות בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים של המטופל שיצרו את הדיכאון ושמשמרים אותו.
המטרה בטיפול זה היא להגביר את מודעותו של המטופל לדפוסים אלו ולמצוא יחד אתו דפוסי חשיבה והתנהגות מקדמים וחיוביים.
כמו כן, יעבוד המטפל עם המטופל בכל הקשור לרכישת מיומנויות התמודדות עם הדפוסים החדשים וכן על שיפור וחיזוק מיומנויות חברתיות ובין אישיות ועל טכניקות פתרון בעיות למצבים שונים.
טיפול פסיכודינמי
הטיפול הפסיכודינמי מתמקד באירועים בעברו של המטופל שיצרו אצלו את הדיכאון, בקונפליקטים בלתי פתורים וביחסים הבין אישיים שלו עם סביבתו ועם האנשים החשובים בחייו.
בשיטת טיפול זו ניתן לרכוש מיומנויות התמודדות יעילות עם הדיכאון ולחוות הקלה בתחושת חוסר הערך, האשמה ושחרור מצבים רגשיים לא פתורים.
טיפול בגישת ACT
טיפול בדיכאון בשיטת ACT הינו טיפול אקטיבי וממוקד מטרה.
לפי גישה זו המטופל אינו פסיבי, אלא חייב להיות מעורב ולבצע תרגילים חווייתיים ומשימות הניתנות לו ע"י המטפל.
היא נקראת "תרפיית קבלה ומחויבות" ומטרתה לפתח גמישות פסיכולוגית. שיטה טיפולית זו מבוססת על יסודותיו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בשילוב אלמנטים של המיינדפולנס (קשיבות).
ה- ACT, דוגלת בקבלת החוויה האנושית ולא בהתנגדות לה ומאמינה שגמישות פסיכולוגית הינה דרך לחיים איכותיים ומשמעותיים.
גישה זו מתייחסת לכאב נפשי כחלק טבעי של חיי האדם ולכן יש לקבלו כבלתי נמנע. לכן, אין להימנע ממנו, משום שההימנעות רק תקבע אצל האדם דפוסי פעולה והתנהגות נוקשים. מה שצריך האדם לעשות הוא להתחבר להווה ולקבל את כל מה שעולה בו.
יחד עם כך, הוא מתורגל לפי שיטה זו לבחור בהתנהגות שתואמת את ערכיו, להיות בקשיבות גבוהה לחוויה העכשווית שהוא עובר, לקבל את מה שעובר עליו ולהיות בקשר עם המחשבות, התחושות, והרגשות השונים שהיא מביאה.
יחד עם הקבלה והקשיבות, הוא צריך לפתח בעצמו את המחויבות לעשות כל שביכולתו כדי שחייו יהיו טובים ואיכותיים יותר.
את ההתנהגות והתגובות שלו הוא מכוון לפי ערכיו הבסיסיים.
לפי גישת ה- ACT על המטפל לראות עצמו שותף לתהליך העובר על המטופל משום שגם הוא נמצא, בעצם היותו בן אנוש, במצב דומה למטופל (גם אם לא זהה לו).
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי נחוץ מאד במצב של דיכאון ויכול להביא להקלה משמעותית בסימפטומים ובמצבו הכללי של המטופל.
ישנן תרופות פסיכיאטריות שאינן מגבילות את תפקודו של האדם ויש להן מעט תופעות לוואי.
מומלץ לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכותרפויטי המתאים למטופל מבין השיטות הקיימות. הטיפול התרופתי מייצב את מצבו הנפשי של המטופל וכך נותן לו אפשרות להגיע לתוצאות בטיפול הנפשי.
הקשר בין דיכאון לעונות השנה
"הפרעה עונתית במצב הרוח" – כך נקראת ההפרעה הקשורה לעונות השנה, המוכרת בספרות המקצועית.
ההפרעה הקשורה למזג האוויר נקראת "דיכאון חורף". היא שכיחה בעיקר בנשים (פי 4 מגברים) והגיל השכיח להופעתה הוא בין 18 ל-30 שנה.
הסימפטומים הם בעיקר: עייפות, נטייה מוגברת לישון, עלייה במשקל והפרעה בתפקוד.
הסיבה להפרעה זו היא מיעטו שעות האור ביממה המשבש את השעון הביולוגי של האדם.
לכן, הטיפול המומלץ הוא חשיפה מלאכותית לאור וכן שילוב תרפיה ותרופות נגד דיכאון.
