דיכאון קליני | דיכאון מג'ורי

שכיחות הדיכאון באוכלוסייה

דיכאון נפוץ מאד בעולם המערבי. לפי נתונים סטטיסטיים, כ־10% מהאוכלוסייה לוקים בדיכאון בשלב כלשהו של חייהם.
שכיחות הדיכאון בין הגילאים 18 עד 29 היא הגבוהה ביותר.
מבחינת התפלגות בין המגדרים, ניתן לומר ש כ- 10%-25% מהנשים באוכלוסייה סובלות מדיכאון לעומת 5%-12% מהגברים.
עוד מגלים הנתונים, שבקרב אנשים החולים במחלה כרונית אחוז הדיכאון גבוה ועומד על ממוצע של כ- 30% מכלל החולים.
עוד נתון מעניין הוא, שלכל מיגדר יש סימפטומים של דיכאון האופיניים לו:
אצל הנשים – מתאפיין הדיכאון בחרדה, בעצבנות יתר, בשינויים פתאומיים במצב הרוח ובתלונות על עייפות ותשישות.
אצל הגברים – מתאפיין הדיכאון אצל גברים בהימנעות וחוסר רצון להשתתף בפעילויות חברתיות (במיוחד אלו המשפחתיות), הישארות בעבודה לאורך שעות רבות (מקום מפלט?) ונטייה לתוקפנות.

סוגים שונים של דיכאון

דיכאון קל (דיספוריה)

מתבטא במצב רוח ירוד (דכדוך, עצבות) המלווה בתחושה של חוסר שביעות רצון כללית מהחיים.
ברוב המקרים, הדיכאון הקל אינו פוגע בתפקוד בתחומי החיים השונים.

דיכאון מתון (דיסתימיה)

נקרא גם דיכאון שקט או דיכאון סמוי.
מדובר בדיכאון ממושך שנוכח בחיי המטופל, אך בעוצמה נמוכה מאשר במקרה של דיכאון מג'ורי (קליני).
אדם הסובל מדיכאון מתון מתפקד באופן מלא עד חלקי ולרוב הסימפטומים של הדיכאון אינם מורגשים כלפי חוץ. אולם, בתוכו מרגיש האדם במצב רוח עצוב וירוד, אינו שואב הנאה מכלום ואין לו מוטיבציה להיות פעיל.

דיכאון מג׳ורי-קליני

עוצמתו הרגשית של דיכאון זה גבוהה ותפקודו של הלוקה בו לקוי ומצומצם.

דיכאון פסיכוטי

מצב חמור ומסוכן של דיכאון שיכול להגיע עד לדרגה של ניתוק רגשי, המסכן את האדם עצמו ואת סביבתו. במצב כזה דרוש אשפוז פסיכיאטרי מלווה בתרופות פסיכיאטריות במינון גבוה.

 דיכאון בהריון ו/או אחרי לידה

חשוב לזהות את הדיכאון ולטפל בו בדחיפות כדי שלא יהפוך לדיכאון כרוני.
עייפות ומצב רוח ירוד הן תופעות טבעיות אחרי הריון ארוך וטראומת הלידה, אולם אם האישה מרגישה חוסר קשר רגשי לתינוק, אינה מתעניינת בו ואינה מטפלת בו – אלו סימנים לדיכאון אחרי לידה.

לסימפטומים אלו יכולים להתווסף מחשבות כפייתיות על מוות, חוסר תיאבון והפרעות שינה.

דיכאון עונתי – בעיקר בחודשי החורף.
דיכאון כתוצאה משימוש בחומרים ממכרים כמו אלכוהול או סמים.
דיכאון כתוצאה מבעיות בריאותיות שונות (כמו למשל תפקוד לקוי של בלוטת התריס)
מצבי אבל ועצב עמוק – לאחר אובדן, אירוע חיים קשה או טראומטי, אבחון מחלה קשה, שינויים במצב משפחתי.

מצבים רגשיים אלו הינם תגובה טבעית למשבר ולאו דווקא מעידים על דיכאון קליני.
עם זאת, הם עלולים להידרדר למצב של דיכאון קשה.

תסמיני הדיכאון הקליני

כדי להגדיר מצב של דיכאון קליני הסימפטומים שיצוינו לעיל חייבים להימשך לפחות שבועיים רצופים ולכלול לפחות חמישה מהם:

• מצב רוח ירוד לאורך כל היום המתבטא בעצבות, תחושת חוסר תקווה, ריקנות וחוסר משמעות
• ירידה משמעותית בהתעניינות בנעשה מסביב וחוסר רצון לעסוק בפעילות כלשהי (לעיתים אף פעילות בסיסית כמו שמירה על היגיינה אישית).
  חוסר התעניינות לקחת חלק בפעילויות אהובות ומספקות שנהג לעסוק בהם בעבר.
• בכי, התפרצויות זעם, עצבנות
• חשיבה איטית, דיבור איטי
• תחושות שליליות לגבי עצמו – חוסר ערך עצמי, ירידה בביטחון , תחושות אשמה, מחשבות שווא טורדניות.
• מיקוד בכישלונות עבר
• קושי רב בריכוז ובקשב, פגיעה ביכולת החשיבה, הססנות וחוסר החלטיות.
• קשיי זיכרון
• מחשבות טורדניות על מוות, התאבדות, ניסיון התאבדות בפועל.
• שינויים במשקל הגוף – השמנה או לחילופין ירידה נראית לעין במשקל בזמן קצר.
  שינויים בהרגלי האכילה המתבטאים בחוסר תיאבון בולט.
• שינויים בשינה – חוסר יכולת להירדם ולישון באופן רצוף או לחילופין שינה מוגברת כולל שינה בשעות היום.
• שינויים בתנועתיות – עצבנות וחוסר שקט מוטורי או לחילופין מצב אפתי וחוסר רצון לזוז.
• תחושת עייפות וחוסר אנרגיה לאורך כל היום (גם אם קם משינה).
• בעיות גופניות חדשות ובלתי מוסברות ובעיקר כאבים, כמו: כאב גב, כאבי בטן בלתי מוסברים או כאבי ראש.
• קשיים בתפקוד המיני וחוסר חשק מיני.

עם סקירת כל הסימפטומים יכול איש המקצוע לאבחן האם האדם אכן סובל מדיכאון מג'ורי.
אחד העקרונות החשובים בהתייחסות לסימפטומים אלו היא המצוקה המשמעותית שהם גורמים לאדם ועד כמה נפגע בגללם תפקודו בשטחי החיים השונים, כגון: תפקוד משפחתי, זוגי, תעסוקתי ו/או חברתי.

גורמי סיכון להתפתחות דיכאון

• גורמים גנטיים משפחתיים – משפחה שיש בה אנשים שונים שסבלו מדיכאון.
• גורמים נוירולוגיים – שיבוש בהפרשת חומרים הנקראים נוירוטרנסמיטורים במוח, שמזרזים הופעת דיכאון.
• גורמים הורמונליים – עודף או חוסר בהורמונים מסוימים המזרזים הופעת דיכאון.
• קשיים בחיי האדם – כגון בעיות כלכליות, יחסים עכורים במשפחה או עם בן/בת זוג, בעיות בריאות, בעיות בתחום העבודה.
• טראומות עבר / פוסט טראומה– שלא טופלו ועובדו כראוי יכולים להחמיר וליצור סימפטומים של דיכאון קליני.
• קונפליקטים בין אישיים – קונפליקטים עם בני משפחה, חברים, קולגות לעבודה וכדו' שאינם מגיעים לפתרון כלשהו מעיקים מאד על בריאותו הנפשית של האדם.
• מצבי התעללות בעבר ובהווה – התעללות נפשית, פיזית, מילולית, מינית, חברתית.
• אירועי חיים מלחיצים – כגון: מעבר דירה, שינויים במצב המשפחתי, אובדן פרנסה, פרישה לגמלאות, פיטורים מעבודה וכדו'.
• מצבים בריאותיים – כגון: כאבים כרוניים, חוסר יכולת לישון בצורה ראויה, מצבי חרדה ולחץ בתחומים שונים.
• תרופות – תופעות לוואי שליליות לתרופות, שעוזרות למצב רפואי מסוים ומיטיבות אותו, אך מזיקות למצב הנפשי.
• התמכרויות לסמים ולאלכוהול – אנשים מכורים לסמים ולאלכוהול עלולים להגיע למצבים של דיכאון מג'ורי כתוצאה מהחומרים הממכרים.
• מעברים ושינויים בחיים המצריכם התמודדות רגשית מאומצת, שלא תמיד צולחת.

טיפול בדיכאון בדגש על דיכאון קליני – מג'ורי

חשוב מאד לטפל בסממני הדיכאון כדי שלא ימשיך ויחמיר.
דיכאון נחשב למחלה, בדיוק כמו מחלה גופנית, ויש לטפל בו כמו שמטפלים בבעיה גופנית.
בין הסובלים מדיכאון, קיימים אנשים לא מעטים שאינם פונים לאבחנה ו/או לטיפול בשל בושה ופחד מסטיגמה.
זוהי טעות קשה, כי במצב של דיכאון מג'ורי חשוב להתחיל את הטיפול כמה שיותר מוקדם.

יש לציין, כי חשוב לשלול שהתופעות הגופניות והנפשיות שמהן סובל האדם נגרמות כתוצאה ממצב בריאותי מסוים או מתרופות הגורמות לו תופעות לוואי שליליות.

לסביבה גם יש תפקיד משמעותי להיות ערה לאנשים הנמצאים בדיכאון (שלעיתים לא מודעים לכך בעצמם).
על האנשים בסביבתו של האדם המדוכא לתמוך בו ולעזור לו וכן לשכנע אותו להגיע לטיפול.
אם האדם מנסה לעשות מעשים אובדניים או מדבר על רצונו להתאבד יש להביאו מיידית לחדר מיון.
טיפול מתאים יכול לעזור משמעותית למטופל, להקל על הסימפטומים שמהם הוא סובל ולהעלות אט אט את רווחתו הנפשית.

במקרים של דיכאון קל יכול האדם לבחור בין טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון לבין טיפול פסיכותרפי בשיטה המתאימה לו.

במקרים הקשים של דיכאון קליני ישנן תוצאות טובות אם משלבים את הטיפול התרופתי עם הטיפול השיחתי. הטיפול התרופתי מעלה את יכולתו של האדם להתפנות נפשית לטיפול השיחתי ולרכוש תוך כדי הטיפול מיומנויות להתמודדות עם מצבו.

אשפוז פסיכיאטרי ננקט במקרים הקשים ביותר, בהם תפקודו של האדם ירוד במיוחד לאורך תקופה ארוכה, כאשר הוא מהווה סיכון לעצמו (מחשבות אובדניות או ניסיון אובדני בפועל) או מהווה סיכון לסביבה.

השיטות הקיימות לטיפול בדיכאון

טיפול בדיכאון באמצעות חשמל (ECT)
טיפול ע"י שוק חשמלי, למרות ההרתעה שבו, נחשב לטיפול יעיל במצבים של דיכאון קשה שהטיפול התרופתי אינו מצליח לשפר אותו, לאנשים שהטיפול התרופתי גורם להם תופעות לוואי קשות וכן לסובלים מדיכאון פסיכוטי שיש לאזן אותם כמה שיותר מהר.
הטיפול נעשה בהרדמה מלאה, אינו מכאיב ואורך כמה דקות.

טיפול בדיכאון באמצעות קטמין
קטמין הינו חומר הרדמה שבנוסף לכך הוא מצליח להקל על דיכאון באופן מהיר – לעיתים גם תוך כדי כמה שעות.
את הטיפול בקטמין מקבלים בסדרה של טיפולים, עם אחוזי הצלחה טובים.
הקטמין אינו "תרופת פלא" לדיכאון – יש אנשים שהוא אינו עוזר להם כלל, מצבים בהם השפעתו חולפת לאחר פרק זמן לא ארוך ויש לו תופעות לוואי.
לקטמין יש תרופה נגזרת בשם אסקטמין שאושרה אף היא לטיפול בדיכאון בשנת 2020.
את הטיפול בקטמין נותנים בעירוי ואת הטיפול באסקטמין ניתן לקבל בשאיפה דרך האף.

שיטת רונית חיימוב לטיפול בדיכאון

רונית חיימוב, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית ופסיכותרפיסטית אינטגרטיבית, מציעה את שירותיה המקצועיים בטיפול בדיכאון קליני.
"דיכאון משפיע על כל תחומי התפקוד של האדם ויוצר אצלו סבל ומצוקה קשה", אומרת רונית, "כתוצאה מכך הוא מאבד את אמונתו בעצמו וביכולתו לצאת מהמצב הקשה אליו נקלע".

במרכז האפקטיבי לטיפול בחרדות, טראומה ומחלות כרוניות ניתן לקבל טיפול לדיכאון קליני, אשר מטרתו להשיב את האדם לתפקוד תקין, להקל על תסמיניו ולהוביל לשיפור בהרגשתו הכללית ובאיכות חייו. טיפול זה מבוסס על גישות שונות הכוללות בין היתר פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, מיינדפולנס ו- NLP, אשר מתייחסות להיבטים שונים בעולמו הפיזי, המחשבתי וההתנהגותי של המטופל.
יש להדגיש כי הטיפול אינו סותר המשך נטילת תרופות נוגדות דיכאון על ידי המטופל, ובהחלט יכול להתבצע לצד מעקב פסיכיאטרי.

טיפול יעיל בדיכאון, בקליניקה של רונית, מכוון להשיב לאדם את אמונתו בעצמו ובמשאביו האישיים. במהלך הטיפול רוכש המטופל כלים מעשיים ודרכי התמודדות יעילות כדי לחזור אט אט לתפקוד תקין.

לפי שיטתה של רונית חיימוב, חשוב מאד לעבוד עם המטופל הדיכאוני על האמונות שאסף במשך השנים על עצמו, על חייו ועל סביבתו.
בתחילת הטיפול ממלא המטופל שאלון מיוחד לאבחון דיכאון כדי שגם הוא וגם המטפלת יוכלו להיטיב להבין את מצבו ואת דפוסי חשיבתו.

הטיפול בקליניקה של רונית מתמקד בשלושה מרכיבים עיקריים:

1. עבודה עם הגוף כדי ליצור דו שיח חיובי אתו ולהעניק לאדם תחושה של שליטה על גופו.
2. עבודה עם המרכיב הקוגניטיבי. רונית עוזרת למטופל להבין את תבניות החשיבה המוטעות שסיגל לעצמו ולזהות פרשנויות המגבילות אותו בחייו.
   העבודה על המרכיב החשיבתי תקדם את המטופל לסגל לעצמו דפוסי חשיבה מאוזנים ומקדמים הרבה יותר מבעבר.
3. המרכיב ההתנהגותי, שבו יתמקד הטיפול בכל נושא ההימנעויות, ההדחקות וזיהוי דרכי ההתנהגות שהזיקו לאדם בעבר. במקומם ילמד המטופל דרכי התנהגות חדשות ומקדמות.